ג'ון פ. מאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ון פאול מאייר הינו חוקר מקרא וכומר קתולי.

מאייר הוא פרופסור לברית החדשה במחלקה לתאולוגיה באוניברסיטת נוטרה דאם. לפני כן היה פרופסור באוניברסיטה הקתולית בארצות הברית.

למד בקולג' סנט ג'וזף בניו יורק (1968), באוניברסיטה הגיאורגית ברומא (1968) ובמוסד המקראי ברומא (1976). מאייר הינו מחברם של תשעה ספרים ויותר מ-60 מאמרי מחקר. היה העורך של כתב עת בשם "המקרא הקתולי" ונשיא הארגון למקרא קתולי.

"יהודי גבולי: חשיבה מחדש של ישו ההיסטורי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאייר חיבר את הסדרה: "יהודי גבולי: חשיבה מחדש של ישו ההיסטורי" ובה הוא כותב על ישו ההיסטורי וכוונותיו תוך כדי השוואה עם תחומים גנוסטיים, יהודיים, קתוליים ופרוטסטנטיים.

בכרך הראשון (1991) בסדרה, מבחין מאייר בין ישו ההיסטורי לישו של הברית החדשה. בחיבורו הוא מנתח מקורות הכוללים את הברית החדשה, מקורות אפוסטולים שלא נכנסו לקאנון של הברית החדשה (כמו הבשורה על פי תומאס), חיבורי יוספוס פלאביוס ועוד כתבים יהודיים מהמאה ה-2. על מנת לאבחן את ישו ההיסטורי מחיבורים אלה קובע מאייר מספר קריטריונים לבדיקה:

  1. קריטריון "המבוכה" – אמרות או מעשים של ישו המהווים אי התאמה לעמדת הכנסייה הנוצרית הקדומה;
  2. קריטריון חוסר ההמשכיות – אמרות או מעשים של ישו הדוחים אפשרות של מקור יהודי או נוצרי בני התקופה;
  3. קריטריון העדות הכפולה – קשה יותר להכחיש אמרות או מעשים המיוחסים לישו המתוארים הכמה מקורות בלתי תלויים (כמו מרקוס, פאולוס וכדומה);
  4. קריטריון העקביות – אותנטיות היסטורית הקשורה לאחד הקריטוריונים הקודמים השונה מסדר הפעילות העוקבת;
  5. קריטריון הדחייה וההוצאה להורג – בהנחה כי ישו אכן נצלב, מעשים או אמרות שגרמו לדחייתו בקרב אנשים בעלי השפעה.

קריטריונים אלו נועדו לשימוש בזה אחר זה למען אימות היסטורי משותף. אולם עדיין, כל טענה בנוגע לישו ההיסטורי הינה בגדר הספק ואינה בטוחה. שאר הכרך עוסק במקורותיו של ישו, בהשפעות "חיצוניות" עליו (שפה, חינוך ומצב סוציו-אקונומי) ובהשפעות "פנימיות" (קשרים משפחתיים וכדומה).

בכרך השני (1994) כולל בתוכו שלושה חלקים עיקריים:

  • קשריו של ישו עם יוחנן המטביל;
  • הצהרותיו של ישו בנוגע ל"מלכות שמיים";
  • מעשי הנסים של ישו בעיני הקדמונים ובעיניים מודרניות.

מלכות שמיים בחלק השני בוחן:

  • נתונים דומים מהברית הישנה ומחיבורי קומראן;
  • הצהרותיו של ישו בנושא;
  • תיאור מלכות שמיים על ידי ישו והשוואתם למידע מתקופתו.

הכרך השלישי נוגע באותן אמות מידה של האמיתות ההיסטורית של סיפורי הנסים ובאספקטים אחרים בחיי ישו. במקום לאמץ גישה כופרת בנושא או לאמץ את הגישה הנוצרית או להתעמק בנושאים פילוסופים האם נסים מעין אלה יכולים להתרחש, מאייר מעלה שאלות היסטוריות בנושא.

מאייר מוצא כי מעשיו יוצאי הדופן של ישו כמו מעשי הנסים מעוגנים על פי קריטריון העקביות במעשי ישו ובאמרותיו. במעבר מהשאלה הכללית בנושא הנסים למקרים ספציפיים, מאייר בוחן כל נס על ידי בצורה נרחבת. בחינה זו מביאה למסקנה ששום תאוריה אינה יכולה להניח את הדעת בנוגע לכל מעשי הנסים, לפיכך נראה שחלק מסיפורים אלה הינם ללא בסיס היסטורי מוצק (כמו נס עץ התאנה) וסיפורים אחרים משמרים אמיתות היסטורית מחייו של ישו, ולפיכך יש לאמת או להפריך כל מעשה מסוג זה.

במבט גלובלי, ישו ומעשיו כמרפא הינם מעוגנים ממש כמו ישו ההיסטורי עצמו. בבשורות, מעשיו של ישו במצע נסים כוללים בתוכם אלמנטים הנוגעים אליו אישית ובשורתו לנבואות העולם הבא. פעילות מעין זו, ע"פ מאייר, נתווספו, ככל הנראה, בהקשר ישיר לשיאו של סיפור הברית החדשה המסתיים במותו של ישו.

הכרך השלישי (2001) עוסק בישו בהקשר למאמיניו ומתנגדיו (פרושים, צדוקים, איסיים, שומרונים סופרים וקנאים) בארץ ישראל של המאה הראשונה לסה"נ.

הכרך הרביעי (2009) עוסק בכהונה של ימי ישו בהתייחס לחוקתו של משה רבנו בנושאים כמו גירושין, שבועה, שמירת השבת, הלכות טהרה ועוד מצוות המוזכרות בבשורות.