ג'ונבנה ראמזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ונבנה ראמזי

ג'ונבנה פטרישיה ראמזיאנגלית: JonBenét Patricia Ramsey; ‏6 באוגוסט 1990 - 26 בדצמבר 1996) הייתה ילדה אמריקאית שנרצחה בקולורדו. הרצח זעזע את ארצות הברית ונותר בלתי מפוענח.

ג'ונבנה ראמזי נמצאה ללא רוח חיים במרתף שבבית הוריה, בבולדר, קולורדו, כשמונה שעות לאחר שדווחה כנעדרת. המקרה משך את תשומת לב הציבור לאחר שלא נמצאו חשודים בפרשה, והחשדות הופנו כלפי משפחתה על מעורבותם במקרה. הרמזים המבלבלים במקרה הביאו כתיבתם של מספר ספרים ומאמרים המנסים לפתור את פרשת הרצח.

חייה של ג'ונבנה ראמזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונבנה פאטרישיה ראמזי נולדה באטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית ב-6 באוגוסט 1990, ובגיל שנה עברה עם הוריה לקולורדו. אמה נהגה לרשום אותה לתחרויות יופי לילדות במספר מדינות שונות בארצות הברית. בנוסף היא גם אירגנה חלק מתחרויות היופי שבהן בתה השתתפה. האם, פאטרישיה ראמזי, הייתה מלכת יופי בשנת 1977. האב, ג'ון ראמזי, הוא איש עסקים אמיד. נשיא ומנהל של חברת מחשבים.

ראמזי זכתה בתחרויות יופי לילדות ובמספר רב של תארים.

ב-26 בדצמבר 1996 נמצאה גופתה על ידי אביה, כך לפי הצהרתו, במרתף של בית המשפחה בן 15 החדרים בבולדר, קולורדו, ארצות הברית.

פרשת הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של ראמזי

לפי עדות האם, היא גילתה, ב- 26 בדצמבר 1996, כי בתה נעדרת לאחר שגילתה בבית המשפחה פתק בן שלושה עמודים ובו דרישת כופר על סך 118,000 דולר. למרות הדרישה בפתק שלא לערב את הרשויות או חברים, היא התקשרה למשטרה והזמינה את משפחתה והחברים. המשטרה המקומית ערכה חיפוש בבית אך לא מצאה סימני פריצה ברורים לבית. לפי הפתק, דמי הכופר היו אמורים להיאסף ומיד לאחר מכן ג'ונבנה הקטנה הייתה מוחזרת למשפחתה.

אחר הצהריים של אותו היום הציע חברו של ג'ון ראמזי לערוך חיפוש יסודי בבית ולמצוא כל דבר אשר יוצא מגדר הרגיל. ג'ון ראמזי ושני חבריו החלו את חיפושם בבית מהמרתף. שם, במרתף היינות, מצא ג'ון את גופת בתו מכוסה בשמיכה לבנה.

תוצאות הנתיחה שלאחר המוות חשפו כי ג'ונבנה נרצחה בחניקה ומפגיעה בראש שגרמה לשבר בגולגולת. חבל ניילון וידית ממברשת צבע שימשו לרציחתה. על גולגולתה היו סימני פגיעת ראש קשה וככל הנראה הותקפה מינית. סיבת המוות הרשמית הייתה חניקה ופגיעת ראש כתוצאה מטראומה. חלקה השני של מברשת הצבע נמצא מאוחר יותר בחדר האמנות של האם. מומחים טענו שאמצעי החניקה דרש מיומנות וידע בקשירת חבלים. הנתיחה שלאחר המוות חשפה שהילדה אכלה אננס לפני מותה, פרט שהאם טענה כי לא ידעה.

רמזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקירת המשטרה בסביבת הבית עלו הרמזים הבאים שחלק מפרשים אותם כסימנים לפריצה:

  • שתי טביעות רגליים שונות במרתף היינות שלא תאמו לאף אחד משוכני הבית.
  • טביעת רגל של אדם לא ידוע בחלקו החיצוני של חלון החדר הממוקם ליד מרתף היינות. (האב טען שהחלון היה פגום)
  • ככל הנראה טביעת רגל על מזוודה שהונחה מתחת לאותו החלון.
  • חבל שלא היה מוכר לאיש משוכני הבית נמצא על המיטה בחדר האורחים ליד חדרה של ג'ונבנה.
  • סימנים על גופה של ג'ונבנה המצביעים על שימוש באקדח הלם.
  • דגימת דם מתחתוניה לא תאמה לאיש מהחשודים.

המכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי ה FBI קבעו שהנייר והעט ששימשו לכתיבת מכתב דרישת הכופר הם מאותו סוג ובלוק כתיבה אשר נמצאו בבית. כמו כן נמצאה טיוטה של מכתב דרישת הכופר אך לא היה ניתן לקחת ממנה טביעת אצבע. מספר מוזרויות בלטו בדרישת הכופר, כמו למשל העובדה שסכום הכופר הנדרש היה 118 אלף דולר. אולי במקרה ואולי שלא, באותה השנה הרויח האב, ג'ון ראמזי, בונוס שנתי של 118,117 דולר. במהלך החקירה בבית גילו שספר התנ"ך של האב היה פתוח על שולחן עבודתו בספר תהילים מזמור 118. המשטרה העריכה שדרישת הכופר הייתה חשודה משום שהייתה נמוכה ביחס להכנסת האב. ההורים טענו בקביעות שהפשע בוצע על ידי פורץ וקבוצת חוקרים תמכה בטענה זו.

דוגמאות לכתבי יד נלקחו ממספר אנשים שנחשדו כי כתבו את פתק דרישת הכופר. חוקרי המז"פ ניקו את כולם מכל חשד למעט האם, פאטרישיה ראמזי, שלכתב ידה היה דמיון מסוים לזה שבפתק דרישת הכופר.

התפתחויות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2003, חוקרי הזיהוי הפלילי הצליחו לדלות מספיק חומר מדגימת הדם המעורבבת שנמצאה בתחתוניה של ג'ונבנה והצליחו להכין פרופיל DNA. ה DNA שייך לזכר לא ידוע. ה-DNA הוזן למאגר המידע של ה-FBI, הנקרא CODIS. זהו מאגר מידע המכיל מעל ל 1.6 מיליון פרופילי DNA, בעיקר של עבריינים מורשעים. טרם נמצאה התאמה לדגימה שנלקחה מג'ונבנה במאגר המידע וזאת למרות שמחפשים לה התאמות חלקיות במאגר על בסיס שבועי.

חקירות מאוחרות יותר גילו שיותר ממאה פריצות אירעו בחודשים שלפני רציחתה של ג'ונבנה ראמזי באותה השכונה, בנוסף 38 עברייני מין ידועים גרו ברדיוס של שלושה ק"מ מביתה.

אמה של ג'ונבנה מתה מסרטן שחלות ב-24 ביוני 2006, בגיל 49, והיא נקברה ליד בתה. בזמן מותה היא הייתה מודעת לעובדה שמשרד התובע המחוזי של מחוז בולדר חוקר חשוד.

המעצר באוגוסט 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוגוסט 2006 דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס שחשוד בפרשה נעצר בבנגקוק, תאילנד בעוון עבירות מין שאינן קשורות לפרשה. החשוד בן ה-41, ג'ון מארק קאר, מורה בית ספר יסודי לשעבר. הרשויות, כך דווח עלו על עקבותיו באמצעות האינטרנט. קאר טוען שהיה עם ג'ונבנה בזמן שמתה וטען שמותה היה תאונה. כשנשאל אם הוא חף מכל פשע הוא ענה "לא". נראה שקאר פיתח אובססיה כלפי ג'ונבנה וטען שהיה מאוהב בה. קאר טען שזו הייתה חטיפה שהשתבשה, ואמר שהתכוון לדרוש כופר בסכום של 118 אלף דולר. עובדה זו מתיישבת עם המכתב שנמצא בבית המשפחה. קאר הוסגר לארצות הברית להליכי חקירה נוספים. ג'ון ראמזי טוען שהמשפחה אינה מכירה את החשוד.

אשתו לשעבר של קאר סיפקה לו אליבי כשטענה כי הייתה עמו באלבמה בזמן הרצח.

ב-28 באוגוסט 2006 פורסם כי דגימת הDNA שנלקחה מקאר לא תאמה לדגימת ה DNA מזירת הרצח לפיכך לא פתחו נגדו הרשויות בהליכים משפטיים באשמת רציחתה של ראמזי.

תביעות הדיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תביעות דיבה נבעו מרציחתה של ג'ונבנה ראמזי. לין ווד, עורך הדין של פאטרישיה וג'ון ראמזי תבע לדין מספר חברות חדשות בשם הורי ג'ונבנה. בנתבעים: טיים, ערוץ Fox News, ערוץ בית המשפט האמריקאי, סטאר, New York Post, ועוד מספר חברות תקשורת.

השערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשיה גרמה לפרסום השערות שונות על נסיבות הרצח. במשך זמן רב המשטרה המקומית תמכה בתאוריה שהאם הרגה את בתה בהתקף זעם לאחר שזו הרטיבה במיטתה באותו הלילה. לפי תאוריה נוספת האב נהג להתעלל מינית בבתו ורצח אותה לשם כיסוי. גם האח היה חשוד באחת התאוריות ונתבקש להעיד מול חבר מושבעים. תחילה המשטרה התמקדה בבני המשפחה כחשודים. למרות, שהוריה לא הראו שום סימני אלימות או התנהגות חשודה כלפי ילדיהם.

משפחת ראמזי טענו בקביעות שהרצח בוצע על ידי פורץ. מספר חוקרי משטרה וחוקרים פרטיים תמכו בטענת ההורים. ההורים אף שכרו את ג'ון דאגלס, לשעבר ראש היחידה לחקר ההתנהגות של ה-FBI, כדי שיערוך בדיקה בנושא. הוא הסיק כי ההורים לא היו מעורבים ברצח בתם ושלא סביר שהמקרה יפתר אי פעם. הוא הציג את טיעוניו בספר שפרסם בשנת 2001 "התיקים שרודפים אותנו" (The Cases That Haunt Us).

בשנת 1999 מושל קולורדו, ביל אוונס, קרא להוריה של ג'ונבנה ראמזי להפסיק להסתתר מאחורי עורכי דינם וחברת יחסי הציבור שלהם ולהודות באמת. הוא טרם התנצל על דבריו.

עקב מחסור בראיות חבר מושבעים מעולם לא היה יכול להאשים את ההורים בפשע. זמן קצר לאחר הרצח עברה המשפחה לבית חדש באטלנטה. שני חוקרים ראשיים במקרה התפטרו מאז. כמו כן הוטחו האשמות בגין טשטוש ראיות כלפי משרד התובע המחוזי.

הועלו גם ספקולציות שה-FBI מפיץ בכוונה חשדות על ידי הדלפת מידע מוטעה לעיתונות, כדי ליצור לחץ על ההורים להתוודות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]