ג'ונגל הערים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ונגל העריםגרמנית: Im Dickicht der Städte) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי המודרניסטי הגרמני, ברטולט ברכט.


הכתיבה וההפקות הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה נכתב בשנים 1924-1921. הצגת הבכורה הראשונה נקראה "בג'ונגל" (Im Dickicht) והתקיימה ברזידנץ תיאטר במינכן, ב-9 במאי 1923. במאי ההפקה היה אריק אנג'ל ומעצב התפאורה היה קספר נהר. בין השחקנים היו אוטו ורניק, בתפקיד סוחר העצים המלאי שלינק, ארוין פאבר בתפקיד ג'ורג' גרגה ומאריה קופנהופר בתפקיד אחותו מרי. "בג'ונגל" הופק גם בדויטשס תיאטר, תיאטרונו של מקס ריינהרדט בברלין, בו הועסק ברכט כדרמטורג. הצגת הבכורה התקיימה ב-29 באוקטובר 1924, עם אותו הבמאי ואתו מעצב התפאורה, אולם עם פרולוג חדש (ראו להלן) ובשם: "ג'ונגל – שקיעתה של משפחה" (Dickicht: Untergang einer Familie). פריץ קורטנר גילם את דמותו של שלינק ווולטר פרנק גילם את דמותו של ג'ורג'. בהצגה שיחקו גם פרנציסקה קינץ, פול בילט, מתיאס ויימן, וגרדה מילר. וילט ומנהיים סיפרו שההפקה "לא זכתה להצלחה". ‏‏‏[1]

ברכט שיכתב את המחזה להפקה בה הוצגה גירסתו הסופית ב-1927, בשם: "ג'ונגל הערים". כותרת המשנה היא: "קרב בין שני אנשים בעיר הגדולה שיקגו". ההצגה עלתה בהאסיצז לאנדסנתיאטר בדרמשטדט, בבימויו של קארל אברט. ‏‏‏[2]

בפרולוג למחזה ברכט מודיע לקהל:

"אתם נמצאים בשיקגו, בשנת 1912. אתם חוזים בהיאבקות בלתי-מוסברת של שני אנשים ואתם עדים לשקיעתה של משפחה שבאה מן הערבה הפתוחה לסבך העיר הגדולה.

אל תשברו לעצמכם את הראש בניסיון להבין את המניעים לקרב זה, אלא קחו חלק בהשקעה האנושית, העריכו, ללא נקיטת עמדה, את אופן הלוחמה של היריבים, ורכזו את תשומת הלב שלכם בתוצאה." ‏‏‏[3]

הנפשות הפועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלינק, סוחר עצים מלאיי.
  • ג'ורג' גרגה
  • ג'ון גרגה, אביו
  • מאה גרגה, אמו
  • מרי גרגה, אחותו
  • ג'יין לארי, ידידתו
  • סקיני, סיני, מזכירו / פקידו של שלינק
  • קולי קאוץ, המכונה בבון, נספח
  • גי פינני, המכונה תולעת, בעל מלון
  • פאט מנקי, הגאי
  • כומר מחיל הישע
  • חרומאף
  • בעל באר (פונדקאי)
  • סי. מאיינס, בעל ספרייה (להשאלה)
  • מלצר
  • עובדי מסילת ברזל

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' גרגה ושלינק מתוארים כשני מתאגרפים מטפוריים שלכודים בקרב לכל אורך המחזה. שלינק הוא סוחר עצים אמיד וגרגה הוא פקיד בספרייה.

בראשית המחזה שלינק ושותפיו לעסקים - סקיני, התולעת והבבון - מגיעים לספרייה אשר בה עובד גרגה. שלינק מברר מה דעתו של גרגה על ספר מסוים, ולאחר מכן מציע לקנות את דעתו של גרגה על הספר - דהיינו לשלם לו כסף כדי שיאמר דעה אחרת, אולם גרגה מסרב לכך. כתוצאה מכך, שלינק מכריז עליו מלחמה ומתחיל להרוס את חנות הספרים. מאיינס מגיע במהרה ויורה בגרגה. אחרי שגרגה עוזב, שלינק משלם על הנזקים ועוזב.

גרגה מופיע במחסן העצים ושלינק הופך עצמו לעבדו של גרגה, גרגה נאות לכך, בעסק שבנה בעמל רב וניהל עד כה. העסקה הראשונה שגרגה מבצע זמן מועט לאחר מכן היא מכירתו של אותו משלוח קורות עצים פעמיים, ובכך הוא מרמה את אחד הקונים. הוא מזמין איש צעיר מצבא הישע לחדר ומבטיח לתרום ליתומים ולשיכורים את הבניין כולו, אם האיש ירשה להם לירוק בפניו. שלינק ניגש אליו ויורק בפניו. נראה שאת המעשים הללו גרגה עושה כדי לפגוע בשלינק.

שלינק עובר להתגורר במלונו של התולעת. מרי, אחותו של גרגה, עוברת לגור איתו, ומתאהבת בו. ג'יין, חברתו של גרגה, נמצאת שם אף היא, עובדת כזונה עבור הבבון. מעט אחרי-כן גרגה מחליט לסיעו לטהיטי. שלינק מגיע לביתו של גרגה ומציע לעבוד עבור בני המשפחה ולספק להם כסף, בתמורה לכך שהם יספקו לו מקום מגורים.

בעוד שהם סבורים שגרגה עזב לטהיטי, מתברר שהוא מעולם לא עזב את שיקגו. הוא הולך למלון בו שלינק שוהה. שם הוא פוגש את מרי שמתגוררת במלון, ומאוכזב מכך ששלינק השתלט על אחותו ועל משפחתו. גרגה מנסה לגרום לשלינק להתחתן עם מרי, אולם היא מתחילה לחשוש ובורחת למנקי, שלוקח אותה בשמחה. גרגה גורם לשלינק לתת לו את שארית כספו.

בינתיים, גרגה שב לביתו ונושא את חברתו לשעבר ג'יין אחרי שלקח אותה מבן-זוגה הבבון. משפחתו חיה ברווחה מהכסף ששלינק נתן להם. כשהם חוגגים את הנישואים בארוחת ערב, שלינק מגיע ובידו מכתב המודיע לגרגה שהוא ייאלץ ללכת לכלא למשך שלוש שנים כעונש על פיברוק עסקת העצים. שלינק מציע לגרגה להעיד לטובתו ולהציל אותו, חרף זאת גרגה מחליט להיכנס לכלא, למרות שהדבר יהרוס את משפחתו. כשאמו שומעת זאת, היא עוזבת את המשפחה. גרגה כותב מכתב בו הוא מאשים את שלינק שהציע הצעות מגונות לאשתו ואנס את אחותו, כשהייתה מועסקת אצלו. הוא מכניס את המכתב לכיסו ואומר לאביו שהוא ימסור את המכתב למשטרה ממש לפני שחרורו שלו.

כעבור שלוש שנים גרגה מוסר את המכתב למשטרה. שלינק נאלץ לנוס על נפשו ממחסן העצים החדש שלו, אותו בנה בשנים שגרגה היה בכלא. גרגה לוקח אתו כמה אנשים למלון הסיני כדי להראות להם מה עלה בגורלן של אחותו ואשתו. מרי וג'יין עובדות כעת כזונות במלון, וג'יין מסרבת אפילו לשקול לשוב לחיות עם גרגה. שלינק חוזר למלון אחרי שהעלה באש את מחסן העצים. הוא מספר לגרגה שהקרב ביניהם טרם הסתיים ועליהם לברוח מייד.

באוהל מחוץ לשיקגו, גרגה נוכח לדעת שהקרב נסוב על לגעת באדם אחר על ידי-כך ששונאים אותו. ברם, הוא מחליט שהקרב התארך יתר על המידה. גרגה מכריז על עצמו כמנצח ועוזב את המקום. מרי מגיעה ורואה את שלינק גוסס באוהל. היא מגינה על גופתו המתה מההמון הזועם שרוצה לבצע בו לינץ'.

בשיקגו, גרגה מוכר את מחסן העצים השרוף למנקי. גרגה מחליט לעזוב לניו יורק.

הפרעות הנאצים בזמן הצגת בכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת הבכורה של "ג'ונגל הערים" התקיימה ברזידנץ תיאטר במינכן, ב-9 במאי 1923, בכיכובם של אוטו ורניק שלינק וארוין פאבר בתפקיד גרגה. בזמן ההצגה הפריעו הנאצים מספר פעמים, לגלגו, שרקו וזרקו פצצות סירחון על השחקנים שניצבו על הבמה. המעשה גרם לשערוריה שנהפכה להרגל לו מצפים בהצגות הבכורה של מחזותיו ומחזות הזמר של ברכט בתקופת רפובליקת ויימאר ‏‏‏[4] במאי ההפקה היה אריק אנגל, הייתה זו ההפקה הראשונה בה ביים מחזה של ברכט והשותפות ביניהם הייתה ארוכת שנים ונמשכה עד למותו של ברכט, ב-1956. במהלך הפוגה לפני תחילת החזרות, ברכט, אנגל ופאבר חברו לקרל ולנטין ושחקנים אחרים ממינכן ועשו סרט קצר וקומי בן 33 דקות בשם "מסתורי המספרה" (Mysterien eines Friseursalons). ‏‏‏[5]

הפקות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי הגרמני הנודע פיטר שטיין ביים סרט טלוויזיה פורץ דרך של "ג'ונגל הכרך" בתיאטרון מיוניך קאמרשפיל ב-1968, בזמן שהיה שם עוזר במאי, ולפני שהוא יסד את תיאטרון שאוביהנה המשפיע בברלין המערבית , כמה שנים לאחר מכן. השחקן הגרמני דייטר לייזר, הידוע לקהל דובר האנגלית בשל תפקידו בסרט The Human Centipede ‏(2010), כיכב כקולי קאוץ', בהופעת הבכורה שלו בסרטים.

אל פצ'ינו כיכב בהפקה שלא האריכה ימים בתיאטרון Circle in the Square בעיר ניו יורק ב-1979, בבימויו של הבמאי הרומני ליביו צ'ולי (Liviu Ciulei). ‏‏‏[6]

ג'ודיט מאלינה ביימה הפקה בתיאטרון החי בניו יורק, הצגת הבכורה התקיימה ב-16 בדצמבר 1960. ‏‏‏[7]

באוקטובר 1991, רות ברגהאוס ביימה את המחזה בתיאטרון תאליה בהמבורג כחלק מסדרת "טקסטים קשורים", כפי שהיא כינתה אותם, בכללם של "מות דנטון" גאורג ביכנר. ‏‏‏[8]

תרגומים לעברית בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה בתיאטרון המקצועי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון החאן, הצגת בכורה: פברואר 1976

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brecht, Bertolt. 1927. In the Jungle of Cities. Trans. Gerhard Nellhaus. In Collected Plays: One. Ed. John Willett and Ralph Manheim. Bertolt Brecht: Plays, Poetry and Prose Ser. London: Methuen, 1970. ISBN 0-416-03280-X. p. 117–178.
  • Meech, Tony. 1994. "Brecht's Early Plays." In Thomson and Sacks (1994, 43–55).
  • McDowell, W. Stuart. 2000. "Acting Brecht: The Munich Years," The Brecht Sourcebook, Carol Martin, Henry Bial, editors (Routledge) p. 71–83. ISBN 0-203-97955-9.
  • McDowell, W. Stuart. 1977. "A Brecht-Valentin Production: Mysteries of a Barbershop", W. Stuart McDowell, Performing Arts Journal, Vol. 1, No. 3 (Winter), pp. 5.</ref>
  • Thomson, Peter and Glendyr Sacks, eds. 1994. The Cambridge Companion to Brecht. Cambridge Companions to Literature Ser. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-41446-6.
  • Willett, John. 1967. The Theatre of Bertolt Brecht: A Study from Eight Aspects. Third rev. ed. London: Methuen, 1977. ISBN 0-413-34360-X.
  • Willett, John and Ralph Manheim. 1970. Introduction and Editorial Note on the Text. In Collected Plays: One by Bertolt Brecht. Ed. John Willett and Ralph Manheim. Bertolt Brecht: Plays, Poetry and Prose Ser. London: Methuen. ISBN 0-416-03280-X. p.vii–xvii and 441–449.
  • Willett, John and Ralph Manheim. 1979. Introduction and Editorial Notes. Collected Plays: Two by Bertolt Brecht. Bertolt Brecht: Plays, Poetry, Prose Ser. London: Methuen, 1994. ISBN 0-413-68560-8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ Willett and Manheim (1979, viii).
  2. ^ ‏ Brecht (1927, 118).
  3. ^ ברטולט ברכט, ג'ונגל הערים, נוסח עברי: גבי אלדור; רמת גן: בית צבי – בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה, 2008, עמ' 4.
  4. ^ ‏ McDowell, W. Stuart. "Acting Brecht: The Munich Years,", The Brecht Sourcebook. (Routledge, 2000) p. 71–83..
  5. ^ ‏ McDowell, W. Stuart. (Winter, 1977) "A Brecht-Valentin Production: Mysteries of a Barbershop", Performing Arts Journal, Vol. 1, No. 3, p. 5.
  6. ^ ‏ Ziarul Ring, Liviu Ciulei, despre: Rebengiuc, Al Pacino şi „Pădurea Spânzuraţilor”, http://www.ziarulring.ro, 10-2-2011
  7. ^ ‏ Willett (1967, 25).
  8. ^ ‏ Meech (1994, 54).