ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' הראשון
מלך בריטניה הגדולה ואירלנד, הנסיך הבוחר של הנובר, דוכס בראונשוויג-לינברג
GeorgeIGreatBritain.jpg
שם מלא גאורג לודוויג
תקופת שלטון מ-1 באוגוסט 1714 עד 11 ביוני 1727
הקודם אן, מלכת בריטניה
יורש ג'ורג' השני, מלך בריטניה
בת זוג

סופיה דורותאה, דוכסית בראונשווייג-צל

צאצאים

גאורג אוגוסט
סופיה דורותיאה

שושלת בית הנובר
אב ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשוויג-לינברג
אם סופיה, נסיכת הפלטין
תאריך לידה 28 במאי 1660
אוסנבריק, הנובר
תאריך פטירה 11 ביוני 1727 (בגיל 67)
אוסנבריק, הנובר
מקום קבורה הרנהאוזן, הנובר
סופיה, נסיכת הפלטין, אמו של המלך ג'ורג' הראשון ונכדתו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה

ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה (28 במאי 1660 - 11 ביוני 1727), מלך בריטניה הגדולה ואירלנד מה-1 באוגוסט 1714 ועד מותו, וכן הנסיך הבוחר של הנובר.

נולד בהנובר, גרמניה, בשם גאורג לודוויג ושלט על רובה של סקסוניה התחתונה תחת האימפריה הרומית הקדושה. בגיל 54 הוא ירש את כס המלוכה הבריטי כבן דודה מדרגה שנייה של אן, מלכת בריטניה שנפטרה ללא ילדים. למרות שלאן היו קרובי משפחה מדרגה קרובה יותר הם היו כולם קתולים, ולפי החוק הבריטי רק פרוטסטנטי היה מורשה לרשת את הכתר.

במהלך תקופת שלטונו של ג'ורג' הראשון ירד כוחה של המלוכה הבריטית והתפתחה שיטת השלטון של ממשלת קבינט בהנהגתו של ראש ממשלה. לקראת סיום שלטונו הכוח האמיתי בממלכה היה בידיו של רוברט וולפול, הנחשב לראש הממשלה הראשון של בריטניה. המלך ג'ורג' מת במהלך ביקור במולדתו הנובר, שם נקבר.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך גאורג לודוויג נולד ב-28 במאי 1660 בעיר אוסנבריק שבדוכסות בראונשוויג-לינברג, חלק מהאימפריה הרומית הקדושה. הוא היה בנו הבכור של ארנסט אוגוסט, בישוף אוסנבריק ורעייתו סופיה, נסיכת הפלטין. סופיה הייתה בתה של אליזבת סטוארט, נסיכת אנגליה וסקוטלנד, בתו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה.

אביו של גאורג היה בנו הרביעי של גאורג, דוכס בראונשוויג-לינברג המכהן, ולכן לא היה סיכוי רב כי האדמות הנרחבות של בית הנובר יגיעו אי פעם לידי בנו, אולם בשנת 1665 מת יורש העצר של דוכסות ושני דודיו הנותרים של גאורג נותרו עדיין ללא צאצאים, ולכן אביו החל להכין אותו למקרה שיצטרך להתמודד עם אחריות רבה יותר ממה שתכנן לו עד אז ובגיל 15 אף לקח אותו עמו לקרב במסגרת מלחמת צרפת-הולנד, כדי שיתנסה במלאכת הקרב. בשנת 1679 נפטר עוד אחד מדודיו של גאורג ואביו ירש את דוכסות קאלנברג, שבירתה בעיר הנובר. דודו היחיד שנותר בחיים נישא למאהבתו כדי להפוך את בתו סופיה דורותאה לחוקית אולם השניים לא ילדו עוד ילדים. תחת החוק הסאלי נאסר על נשים לרשת את אדמותיהם ותאריהם של אביהן, ולכן נותר גאורג היורש היחיד לדוכסות בראונשוויג-לינברג. בשנת 1682 החליט בית הנובר לאמץ את זכות הבכורה, לפיה הבן הבכור יורש את כל אדמותיו של אביו ולא חולק אותן עם אחיו הצעירים, כפי שהיה נהוג בדוכסות עד אז.

נישואים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1682 נישא גאורג לבת דודתו סופיה דורותיאה, וכך הצליח לאחד את כל חלקי הדוכסות. אמו של גאורג התנגדה בהתחלה לשידוך משום שאמה של הכלה הייתה פילגש מהאצולה הנמוכה, אולם היא התרככה לבסוף כאשר הבינה את התועלת שהנישואים יביאו למשפחה. לזוג נולדו שני ילדים:

לאחר היוולדתה של בתם היחידה לא נכנסה שוב סופיה דורותיאה להריון. בני הזוג התרחקו זה מזה וגאורג העדיף את חברתה של פילגשו, שהייתה בת לוויתה של סופיה דורותיאה, שילדה לו שלוש בנות. גם סופיה דורותיאה לקחה לעצמה מאהב, הרוזן השבדי פיליפ כריסטוף קניגסמארק, והשניים תכננו להמלט יחדיו אולם בשנת 1694 נרצח הרוזן והחשד נפל על גאורג ותומכיו. באותה השנה התגרש גאורג מרעייתו ואסר אותה בטירת אהלדן. היא לא הורשתה לבקר את ילדיה ואת אביה או להנשא מחדש ויכלה לצאת מהטירה רק עם ליווי צמוד.

נסיך בוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1692 העניק לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לאביו של גאורג את התואר נסיך בוחר של האימפריה כהוקרה על תרומתו של בית הנובר במהלך מלחמת תשע השנים. אולם ארנסט אוגוסט נפטר לפני שקיבל רשמית את התואר והוריש את כל תאריו ואדמותיו לגאורג. חצרו של הדוכס בהנובר הייתה מוקד תרבותי חשוב ואמנים ומלומדים רבים, כמו המתמטיקאי גוטפריד לייבניץ והמלחין גאורג פרידריך הנדל עברו בה.

מעט לאחר עלייתו של גאורג לשלטון בהנובר נפטר ויליאם, דוכס גלוסטר, בנה ויורשה היחיד של אן, מלכת בריטניה והפרלמנט הבריטי העביר חוק לפיו יעבור הכתר הבריטי לאחר מותה של המלכה לקרוב משפחה הפרוטסטנטי בלבד. קרובת המשפחה הפרוטסטנטית הקרובה ביותר לאן הייתה בת דודתה סופיה, נסיכת הפלטין, אמו של הדוכס גאורג, שהפכה בן לילה ליורשת העצר לממלכה הבריטית.

בשנת 1701 פרצה מלחמת הירושה הספרדית ונסיכות הנובר לחמה נגד ספרד לצד האימפריה הרומית הקדושה, בריטניה והרפובליקה ההולנדית. במהלך המלחמה כבש גאורג את שטחי הדוכסויות השכנות, בראונשוויג-וולפנביטל וסקסה-לאוונברג, ואף מונה על ידי הקיסר כפילדמרשל קיסרי. בשנת 1710 הוא מונה לתפקיד הגזבר הקיסרי.

מלך בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של גאורג, סופיה, מתה ב-28 במאי 1714 בגיל 83 והדוכס הפך ליורש העצר לכתר הבריטי. המלכה אן מתה חודשיים לאחר מכן והפרלמנט הבריטי הכריז על גאורג כג'ורג' הראשון, מלך בריטניה הגדולה ואירלנד. בשל רוחות חזקות שהשאירו אותו מספר שבועות בעיר האג הוא הגיע לראשונה לבריטניה רק ב-19 בספטמבר והוכתר במנזר ווסטמינסטר חודש לאחר מכן.

המלך ג'ורג' העביר את מגוריו לבריטניה אך הוא המשיך לבקר פעמים רבות במולדתו, הנובר, ובילה שם כחמישית מכלל תקופת שלטונו. במהלך שהייתו בהנובר השלטון בבריטניה היה בידי מועצת עוצרים. שנה לאחר עלייתו של ג'ורג' לשלטון זכתה המפלגה הוויגית ברוב בפרלמנט וחלק מחברי המפלגה הטורית המובסת החלו לתמוך ביעקוביטים, ששאפו להחליף את ג'ורג' בג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, אחיה הקתולי של המלכה אן. המרד, שהחל בהצלחה בסקוטלנד, לא צלח באנגליה וג'יימס סטוארט נשלח יחד עם תומכיו לגלות בצרפת. המלך ג'ורג', ששאף להרגיע את הרוחות בממלכה, הראה יד רכה ולא שלח את רוב המורדים להוצאה להורג. הוא אף השתמש בכספים הרבים שנבעו מהחרמת אדמותיהם של המורדים לבניית בתי ספר בסקוטלנד ולתשלום החוב הלאומי.

לאחר עלייתו לכס המלוכה הבריטי הדרדרו יחסיו של המלך ג'ורג' עם בנו, גאורג אוגוסט, כעת נסיך ויילס. הנסיך התנגד לחלקים רבים ממדיניותו של אביו ואף הקיף את עצמו ביריביו של המלך. השפל ביחסיהם של האב והבן היה עם היוולדו של ילדו החמישי של גאורג אוגוסט, הנסיך ג'ורג' ויליאם. המלך ונסיך ויילס שלא הסכימו ביניהם על זהות הסנדק של התינוק ולאחר ריב גדול גורש הנסיך מארמון סנט ג'יימס.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך ג'ורג' היה פעיל בעיקר ביחסי החוץ של בריטניה והשאיר את רוב ענייני הפנים לשר רוברט וולפול, שנחשב בעיני רבים לראש הממשלה הראשון של בריטניה. בשנת 1727 ביקר המלך בפעם השישית מאז הכתרתו בהנובר, שם קיבל שבץ ומת לאחר יומיים, ב-11 ביוני, בארמון באוסנבריק בו נולד. הוא נקבר בטירת ליינה אך לאחר מלחמת העולם השנייה הועברו עצמותיו לארמון הרנהאוזן.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשוויג-לינברג גאורג, דוכס בראונשוויג-לינברג וילהלם, דוכס בראונשוויג-לינברג
דורותאה, נסיכת דנמרק
אן אלאונור פון הסה-דרמשטט לודוויג החמישי, רוזן הסה-דרמשטט
מגדלנה פון ברנדנבורג
סופיה, נסיכת הפלטין פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר של הפלטין פרידריך הרביעי, הנסיך הבוחר של הפלטין
לואיז יוליאנה, רוזנת נסאו
אליזבת סטוארט, נסיכת אנגליה וסקוטלנד ג'יימס הראשון, מלך אנגליה
אן, נסיכת דנמרק