ג'ורג' השני, מלך בריטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' השני
מלך בריטניה הגדולה ואירלנד, הנסיך בוחר של הנובר, דוכס בראונשווייג-לינברג
King George II by Charles Jervas.jpg
שם מלא גאורג אוגוסט
התחלת כהונה 11 ביוני 1727
סיום כהונה 25 באוקטובר 1760
הקודם ג'ורג' הראשון
יורש ג'ורג' השלישי
בת זוג

קרולין, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך

צאצאים

פרדריק
אן
אמליה סופיה
קרוליין אליזבת
ג'ורג' ויליאם
ויליאם
מרי
לואיז

שושלת בית הנובר
אב ג'ורג' הראשון
אם סופיה דורותאה, דוכסית בראונשווייג-צל
תאריך לידה 10 בנובמבר 1683
ארמון הרנהאוזן, הנובר
תאריך פטירה 25 באוקטובר 1760 (בגיל 76)
ארמון קנזינגטון, לונדון, בריטניה
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר, לונדון, בריטניה

ג'ורג' השני (גאורג אוגוסט) (10 בנובמבר 1683 - 25 באוקטובר 1760), מלך בריטניה הגדולה ואירלנד בין 1727 ל-1760, המלך השני לבית הנובר. כן כיהן כקורפירסט מהנובר ודוכס של דוכסות ברונסוויק לינבורג בגרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כגיאורג אוגוסט, בשלוס הרנהאוסן, בהנובר. בנו של גאורג לודוויג, קורפירסט (הנסיך הבוחר) מהנובר מבית ברונסוויק לינבורג, ולימים מלך בריטניה, ושל אשתו הנסיכה סופיה דורותיאה לבית ברונסוויק-צל. בשנת 1705 קיבל אזרחות בריטית, ובשנת 1706 קיבל את התואר "אביר מסדר הבירית" מן המלכה אן זהו המסדר האנגלי הבכיר ביותר ופטרונו הוא המלך עצמו. לאחר מכן הוכתר בתארים בריטיים רבים נוספים. כאשר קיבל אביו את כס המלוכה כמלך ג'ורג' הראשון הוכתר לדוכס מקורנוול, והדוכס מרות'סיי. בשנת 1714 הכתיר אותו אביו כנסיך מוויילס, תואר השמור ליורש העצר של בית המלוכה הבריטי. בעת הכתרתו לנסיך מוויילס היה ג'ורג' בן שלושים, נשוי לנסיכה קרוליין מברנדבורג, והיו לו חמש בנות ושלושה בנים.

לג'ורג' השני היו יחסים גרועים עם אביו. בנו הבכור, פרדריק, יורש העצר, היה ביחסים גרועים עמו. אחרי מותו של ג'ורג' הראשון הסתבר שזה זמם לשלוח את בנו הסורר לגלות במושבות.

ג'ורג' לא היה אדם תרבותי או אינטליגנטי. לעומת זאת אשתו, קרוליין, הייתה כזו. היא הפעילה את השפעתה הפוליטית באמצעות ידידות עם ראש הממשלה רוברט וולפול, והדבר תרם להרגעת הרוחות הסוערות בבית הנובר, אפילו לאחר סכסוך עם המלך ג'ורג' הראשון, שהסתיים בכך שהנסיך והנסיכה מוויילס (כתוארם דאז) הושלכו מארמונותיהם המלכותיים. קרוליין הייתה העוצרת, והמלכה בפועל, בפעמים הרבות בהן היה ג'ורג' בביקורים באחוזותיו הנרחבות בגרמניה.

ג'ורג' השני קיבל את כס המלוכה עם מות אביו בשנת 1727, ומיד החל במריבות עם בנו פרדריק, שהחליפו את המריבות שהיו לג'ורג' עם אביו. מריבות אלו הסתיימו רק עם מותו של פרדריק בשנת 1751. בנו הבכור של פרדריק, יהיה לימים המלך ג'ורג' השלישי, והוכתר עם מות אביו פרדריק כנסיך החדש מוויילס. אשתו של פרדריק המשיכה לסכסך בין המלך ובין יורש העצר לאחר מות בעלה.

ג'ורג' השני זכור בתולדות בריטניה כשליט הבריטי האחרון אשר הוביל את אנשיו לקרב, בקרב דטינגן. הקרב נערך כנגד הצרפתים כחלק מסכסוך אירופי מסובך שנקרא "מלחמת הירושה האוסטרית". על אף שסוסו של ג'ורג' החל לנוס משדה הקרב, ירד ג'ורג' מסוסו, ובחרב שלופה הוביל את אנשיו אל הניצחון בקרב, כנגד כוחות צרפתים עודפים. בקרב זה נלווה אליו בנו הצעיר, ויליאם אוגוסטוס, הדוכס מקמברלנד, שהוכיח אף הוא כישורים צבאיים.

האירוע החשוב ביותר בשלטונו של ג'ורג' השני היה המרידה היעקוביטית ב-1745 שכמעט הובילה להדחתו מכס המלוכה לטובת הטוען לכתר מבית סטיוארט הנסיך צ'ארלס אדוארד סטיוארט המוכר גם בכינוי "הנסיך היפה צ'ארלי". מרידה יעקוביטית זו, שנתמכה על ידי סקוטים הגרים בהרים, הגיעה לשיאה בקרב קלודן בו השמידו כוחות הנובר בהנהגת ויליאם, הדוכס מקמברלנד, בנו של ג'ורג', את כוחות המורדים ושמו קץ לתביעות בית סטיוארט לכתר האנגלי. היה זה הקרב האחרון בו לחמו כוחות יבשתיים באי הבריטי.

אף על פי שהיה נשוי באושר, תמיד גילה ג'ורג' עניין בנשים אחרות, והיו לו פילגשים רבות. בשנת 1737, על ערש דווי, ביקשה ממנו המלכה קרוליין שיינשא בשנית לאחר מותה. הוא השיב לה כי יהיו לו פילגשים. הוא מת ב-25 באוקטובר 1760 משבץ שהיכה בו בעת שישב בשירותים. הוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר.