ג'ורג' ואלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' ואלד
George Wald
1906 –‏ 1997
George-wald.jpg
תרומות עיקריות
חקר מערכת הראייה

ג'ורג' ואלדאנגלית: George Wald;‏ 18 בנובמבר 1906, ניו יורק12 באפריל 1997, קיימברידג', מסצ'וסטס) היה מדען יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1967 על מחקריו בתחום הראייה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואלד נולד בניו יורק ליצחק וארנסטין ואלד. הוריו היו יהודים שהיגרו לארצות הברית זמן קצר בטרם לידתו. הוא סיים לימודיו בתיכון הטכנולוגי של ברוקלין, ניו יורק בשנת 1922. סיים תואר ראשון במדעים באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1927 ודוקטורט בזואולוגיה באוניברסיטת קולומביה בשנת 1932. לאחר סיום לימודיו ניצל ואלד מלגת לימודים ונסע לחקור במעבדתו של אוטו היינריך ורבורג בגרמניה, שם הוא זיהה לראשונה את ויטמין A ברשתית. מגרמניה עבר לשווייץ ושם חקר יחד עם פאול קארר, האיש שגילה את ויטמין A. לאחר מכן חקר תקופה קצרה עם אוטו פריץ מאירהוף בהיידלברג ולאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933, שב לארצות הברית והחל לעבוד באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1934 עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם כיהן בתחילה כמרצה ומאוחר יותר קיבל דרגת פרופסור. בשנת 1950 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1967 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תגליותיו בשטח הראייה.

ואלד הרבה לדבר בנושאים פוליטיים וחברתיים שונים, וניצל את הפרסום לאחר קבלת פרס נובל כדי להשמיע דעתו בנושאים שונים. הוא התנגד בתוקף למלחמת וייטנאם ולמרוץ החימוש הגרעיני.

בשנת 1980 השתתף ואלד במשלחתו של רמזי קלארק לאיראן בעת משבר בני הערובה באיראן.

בשנת 1986 הוזמן ואלד, יחד עם קבוצה קטנה של חתני פרס נובל, למוסקבה, כדי לייעץ למיכאיל גורבצ'וב בשאלות הגנת הסביבה. ואלד ניצל את הפגישה עם ג'ורבצ'וב כדי לשאול אותו על הגלייתה של ילנה בונר יחד עם בעלה אנדריי סחרוב לגורקי. לדברי ואלד, גורבצ'וב השיב לו כי איננו יודע דבר על העניין. זמן קצר אחר כך, בדצמבר, 1986, שוחררו בונר וסחרוב.

ג'ורג' ואלד הלך לעולמו בקיימברידג', מסצ'וסטס.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שעשה מחקר כפוסטדוקטורנט בגרמניה גילה ואלד כי ויטמין A הוא מרכיב של הרשתית. מחקרים נוספים שביצע הראו כי כאשר הפיגמנט רודופסין נחשף לאור, נוצר ממנו החלבון אופסין ותרכובת המכילה ויטמין A. מכאן ניתן היה לשער שוויטמין A חיוני בתפקוד הרשתית.

בשנות החמישים השתמשו ואלד ועמיתיו למחקר בשיטות כימיות כדי להפיק פיגמנטים מן הרשתית. אחר כך, על ידי שימוש בספקטרופוטומטר, הם מדדו את קליטת האור בפיגמנטים. כיוון שקליטת האור על ידי הפיגמנטים ברשתית עומדת ביחס ישר לאורך הגל אשר מפעיל בצורה הטובה ביותר את תאי הפוטורצפטור, ניסוי זה הראה את אורך הגל שעין יכולה לראות בצורה הטובה ביותר. יחד עם זאת, כיוון שתאים קולטי אור מסוג "קנים" (rod) (להבדיל מתאים קולטי אור מסוג מדוכים) מרכיבים את רוב הרשתית, ואלד ועמיתיו מדדו למעשה את קליטת האור של הרודופסין, הפיגמנט העיקרי בתאי הקנים. בשלב מאוחר יותר, בשיטה הנקראת מיקרוספקטרופוטומטריה, הצליח ואלד למדוד את קליטת האור מהתאים עצמם ולא מן הפיגמנטים. שיטה זו אפשרה לוואלד לקבוע את קליטת האור בתאי הרשתית מסוג מדוכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]