ג'ורג' חאווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ורג' חאווי (ערבית: جورج حاوي) (1938- 21 ביוני 2005) היה פוליטיקאי לבנוני והמזכ"ל לשעבר של המפלגה הקומוניסטית הלבנונית. נהרג ב-21 ביוני 2005.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה בתע'רין שבלבנון בשנת 1938, למשפחה נוצרית יוונית-אורתודוקסית והפך לאתאיסט מוצהר.

בשנות לימודיו המוקדמות באוניברסיטה, החל להיות פעיל בפוליטיקה, השתתף בשביתות והפגנות. הוא הצטרף לתנועה הקומוניסטית הלבנונית בשנת 1955 והפך לאחד ממנהיגי הזרם הסטודנטיאלי שלה עד סוף העשור.

בשנת 1964 נכלא בשל מעורבותו בהפגנה כנגד תאגיד הטבק המוביל של לבנון. בשנת 1969 הוא נכנס לכלא פעם נוספת, בעקבות הפגנה פרו-פלסטינית שנערכה ב-23 באפריל אותה שנה. חאווי נכלא שוב בשנת 1970 על חלקו בהתקפה על מוצב צבאי.

חאווי גורש מהמפלגה הקומוניסטית הלבנונית בשנת 1967 בעקבות קריאתו לעצמאות המפלגה מול מדיניות ברית המועצות. הוא חזר למפלגה בשנת 1979 ונבחר למזכיר הכללי, תפקיד אותו מילא עד שנת 1993.

במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, יסד מיליציה למפלגתו, שנקראה "מיליצית ה-LCP" (קיצור של Lebanese Communist party) אשר שיתפה פעולה עם המיליציה הדרוזית של כמאל ג'ונבלאט שנקראה התנועה הלאומית הלבנונית, ויחד הם נאבקו במיליציות המארוניות והמיליציות שבתמיכת הממשלה. המיליציה הייתה פעילה גם בלחימה מול ישראל וצד"ל לאחר פלישת ישראל לדרום לבנון בשנת 1982. במהלך הפלישה חאווי יצר את חזית ההתנגדות הלבנונית הלאומית יחד עם מחסן אברהים. החזית הונהגה על ידי אליאס עטאללה. בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה, המפלגה הקומוניסטית כרתה ברית עם סוריה, שפלשה ללבנון בשנת 1976 ונותרה בה עד מלחמת הארזים.

לאחר פרישתו מהמפלגה הקומוניסטית בשנת 2000, הפך למבקר בולט של הנוכחות הסורית בלבנון. בשנת 2004 תמך בייסוד תנועת השמאל הדמוקרטי, אשר התנגדה לנוכחות הסורית והשתתפה במהפכת הארזים. שותפו להקמת הארגון היה העיתונאי סמיר קציר.

ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכוניתו הוטמן מטען בשלט רחוק. מהלך נסיעתו בשכונת ואטה מוסיתבי בביירות אירע פיצוץ במכוניתו והוא מת. קואליציית 14 במרץ הפרו-מערבית והתקשורת המערבית הפנו את האצבע המאשימה כלפי סוריה בנוגע לרציחתו והתנקשויות אחרות בבירה, בעוד בנו של חאווי הפנה את האצבע המאשימה לעבר ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]