ג'ורג' מוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' מוסה

ג'ורג' לחמן מוֹסֵהאנגלית: George Lachman Mosse;‏ 20 בספטמבר 1918 - 22 בינואר 1999), היסטוריון יהודי-אמריקני יליד גרמניה. מן החשובים שבחוקרי הנאציזם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו של אביו, סולמון לחמן, התעשר מאוד בעקבות מלחמת פרוסיה נגד אוסטריה וצרפת. כסוחר תבואה יכול היה להזהיר את הפרוסים מפני תנועות האויב על פי כמות התבואה שהוחרמה בעיירות השדה. סבה של אמו, יעקב אלטזבאך, ברח לגרמניה מהולנד במהפכת 1884, שם התעשר. סבה של אמו, מרקוס מוסה, היה רופא שניצל את מסעותיו כרופא בעיירות שדה על מנת לסייע ללקוחותיו הפולניים בהתקוממותם כנגד פרוסיה. סבו, רודולף מוסה, ייסד בשנת 1867 את העיתון הליברלי "ברלינר טאגבלאט" (Berliner Tageblatt), ובמרוצת השנים היו בבעלותו עיתונים נוספים, שקהל היעד שלהם היה מעמד הפועלים. רודולף היה נדבן, וייסד בשנת 1892 בית חינוך בברלין ע"ש רודולף ואמילי מוסה. המוסד נועד לבני המעמד הבינוני שהוריהם ירדו מנכסיהם. הילדים נחשפו לחיי תרבות ענפים וביקרו במוזיאונים, בתיאטראות, בקונצרטים ואף בגן החיות של ברלין. רעייתו של רודולף, אמילי, ייסדה מספר אכסניות אשר שימשו למגורים ולארוחות עבור אלפי נערות במצוקה ואימהות חד-הוריות.

בבעלות סבו היו מספר ארמונות, ספרייה ענקית, אוספי תמונות ופסלי ענק. בציורו המפורסם ביותר של הצייר אנטון פון ורנר משנת 1877, נראה ביסמרק מכריז על גרמניה החדשה. בצד האליטה הפוליטית של אירופה בת התקופה, נראים סבו ואימו של ג'ורג' מוסה.

הנס לחמן מוסה, אביו של ג'ורג', תמך בתזמורת הפילהרמונית של ברלין. בשנים 19281930 מימן את לואי לבנדובסקי, שהיה תלמידו היהודי של רוברט שומן, על מנת שהלה ילחין מוזיקה ליטורגית עבור הקהילה של בית הכנסת הרפורמי של ברלין.

אימו של ג'ורג' מוסה, פליציה, הייתה בתו הלא חוקית של סבו ושל משרתת בביתו. אשתו של רודולף, אמילי, שהייתה עקרה, אימצה את הילדה. בשנת 1910 נישאה פליציה לאביו הנס לחמן, והחתן צרף את שם משפחתה לשמו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' מוסה גדל ב-Massenstrasse, שהיה אחד האזורים היקרים ביותר של ברלין. כל ימי ילדותו טופל בידי אומנות, מהן למד שפות אירופיות, וגדל בבתים עתירי משרתים ונהגים. בגיל עשר נשלח ג'ורג' לפנימייה במבצר באגם קונסטנץ שבדרום גרמניה. מנהל הפנימיה היה קורט האן היהודי, אשר ניהל אותה ברוח הנוקשות הפרוסית והלאומיות הגרמנית.

בשנת 1933, עם החוקים החדשים כנגד היהודים, סולק אביו תחת איומי אקדח ממערכת העיתון שלו. ג'ורג' אולץ לעזוב את הפנימייה, נסע לשווייץ, משם לפריז ומשם לאנגליה. הוא החל ללמוד בפנימייה אנגלית קוויקרית בבות'אם, ואת לימודיו סיים ב-1937, אז החל ללמוד בקיימברידג', שם החל ללמוד היסטוריה בעמנואל קולג'.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 ביקר ג'ורג' את אחותו שחיה בארצות הברית, החליט להישאר שם והתקבל להוורפורד קולג' בפנסילבניה.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1940 סיים לימודי דוקטורט בהיסטוריה אירופית של העת החדשה המוקדמת באוניברסיטת הרווארד והחל ללמד באוניברסיטת איווה. כאן כתב את ספרו על הרפורמציה האנגלית ב-1950, ולימד היסטוריה של תרבות המערב, היסטוריה של הרעיונות, סמלים ומיתוסים.

בשנת 1956 החל מוסה ללמד באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שם נותר עד לפרישתו בשנת 1988, ופרסם למעלה מעשרים וחמישה ספרים שתורגמו לשפות רבות, חלקם לעברית. מחקריו של מוסה משתרעים החל מן המאה ה-16 ועד המאה ה-20. מוסה התמקד במחקרו באידאולוגיות של הפשיזם והנאציזם, וההיסטוריה של הזיכרון של הנופלים במלחמות, תנועות הנוער, הרפורמציה הפרוטסטנטית. כן כתב על היסטוריה של היהודים, ובעקבות יציאתו מהארון כהומוסקסואל כתב על ההיסטוריה של המיניות ועל הגבריות במאה ה-20.

ג'ורג' מוסה ייסד וערך יחד עם חברו ההיסטוריון זאב לקויר את כתב העת הנודע Journal of Contemporary History. מאז שנת 1969 היה מגיע מדי שנה-שנתיים למשך סמסטר כפרופסור אורח לאוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר איחוד גרמניה ונפילת חומת ברלין זכה בפיצויים. מהם תרם חמישה מיליוני דולרים לאוניברסיטה העברית ושנים עשר מיליוני דולרים ללימודי יהדות ולימודים קווירים באוניברסיטת ויסקונסין.

מוסה היה חלוץ בשדות מחקר רבים ואימץ למחקריו חידושים רבים של חוקרים אחרים.

אודות ספריו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסה בספרו משנת 1965 "משבר האידאולוגיה הגרמנית: המקורות האינטלקטואליים של הרייך השלישי" ניתח את ההיסטוריה הפוליטית כגילגוליהם של רעיונות. בספרו משנת 1975 "ההלאמה של ההמונים" פירש את הפוליטיקה כמעשה פולחן המונים. בספרו משנת 1985 "לאומיות ומיניות: מכובדות ומיניות א-נורמלית באירופה המודרנית" בוחן מוסה כיצד חברה מגדירה עצמה באמצעות ההפרדה בין מיניות נורמלית למיניות סוטה. מוסה הראה כיצד נורמות הן תוצר של התפתחות היסטורית. "דימוי הגבר" מ-1996 הוא מחקר היסטורי של ההומוסקסואליות. ספרו האחרון "מול פני ההיסטוריה – זכרונות" הוא ספרו האוטוביוגרפי, שאותו השלים סמוך למותו.

לקראת הפתרון הסופי: היסטוריה של הגזענות האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו זה, דן מוסה בגזענות בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל, שתולדתה האנטישמיות. הגזענות הפקיעה את ערכי המוסר של המעמד הבינוני ובהם יושר, הגינות, עבודה קשה וניקיון, והפכה אותם לסגולות המייחדות את הגזע העליון. סכנתה של הגזענות היא בהביאה על סיפוקם פחדים וחרדות לא רציונליים ואף פתולוגיים, בקרבם של עמים וארצות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנאציזם אצל היטלר.

ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מול פני ההיסטוריה: זכרונות (תרגמה מאנגלית: איה ברויאר), ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית, תשס"ד-2004.
  • הנופלים בקרב: עיצובו מחדש של זיכרון שתי מלחמות העולם (תרגם מאנגלית: עמי שמיר), תל אביב: עם עובד, ספרית אפקים, תשנ"ד-1993.
  • לקראת הפתרון הסופי: היסטוריה של הגזענות האירופית (מאנגלית: דייוויד ברקוב) תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ט.
  • לאומיות ומיניות באירופה המודרנית (תרגם מאנגלית: להד לזר), ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ח-2008.

ספריו באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Holy Pretence: A Study in Christianity and Reason of State from William Perkins to John Winthrop. Oxford: B. Blackwell, 1957
  • Calvinism: Authoeitarian or Democratic ?. New York: Holt, Reinhart and Winston, 1957
  • The Culture of Western Europe: The Nineteenth and Twentieth Centuries, 2nd. ed. Chicago: Rand Mcnally College Pub. Co, 1961
  • The Mystical Origins of National Socialism. New York: 1961
  • The Reformation. 3rd ed. New York: Holt, Reinhart and Winston, 1963
  • The Crisis of German Ideology: Intellectual Origins of the Third Reich. New York: Grosset & Dunlap, 1964
  • The Corporate State and the Conservative Revolution in Weimar Germany. Bruxelles: Editions de la Librarie Encyclopedique, 1965
  • Nazi Culture : Intellectual, Cultural, and Social Life in the Third Reich. London: W.H. Allen, 1966
  • The Struggle of Sovereignity in England: from the Reign of Queen Elisabeth Petition of Right. New York: Octagon Book, 1968
  • Europe in the Sixteenth Century. (written with H.G. Koenigsberger) London: Longmans, 1969
  • German and Jews: The Right, the Left, and the Search for a "Third Force" in Pre-Nazi Germany. New York: Grosset & Dunlap, 1970
  • German Socialists and the Jewish Question in the Weimar Republic. London , 1971
  • Literature and Society in Germany. London: Aldus Books, 1972
  • The Nationalization of the Masses: Political Symbolism and Mass Movements in Germany from the Napoleonic Wars Through the Third Reich. Ithaca: Cornell University Press, 1975
  • Nazism: A Histocial and Comparative Analysis of National Socialism. George L. Mosse; an interview with Michael A. Leiden. Oxford: B. Blackwell, 1978.
  • Toward the Final Solution: A History of European Racism. London: J.M. Dent, 1978
  • Masses and Man: Nationalist and Fascist Perception of Reality. New York: H. Fertig, 1980
  • German and Jews beyond Judaism. Bloomington: Indiana University Press, 1985
  • Nationalism and Sexuality: Respectability and Abnormal Sexuality in Modern Europe. New York: H. Fertig, 1985
  • Fallen Soldiers: Reshaping the Memory of the World Wars. New York: Oxford University Press, 1990
  • The Image of Man: The Creation of Modern Masculinity. New York: Oxford University Press, 1996

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jews and non-Jews in Eastern Europe, 1918-1945, edited by George L. Mosse and Bela Vago. New York: J. Wiley, 1974

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'פרי הרף, "ההיסטוריון בתור פרובוקטור : הישגיו ומורשתו של ג’ורג’ מוסה", ‫ יד ושם כט (תשסא 2001) 21-5. (גרסה אנגלית)
  • עמנואל סיון, "‫ג’ורג’ מוסה ומגש הכסף", זמנים 87 (2004) 102-94.
  • בעז נוימן, על הספר של ג'ורג' ל' מוסה, מול פני ההיסטוריה -זיכרונות, זמנים 87 (2004) 105-104.
  • פנינה פרי, "מברלין לויסקונסין: מסעו של צעיר במאה ה-20, על ספרו A Memoir: Confronting History, זמנים, עמ' 103-99.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]