ג'ורג' פטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במצביא האמריקאי ג'ורג' ס. פטון. אם התכוונתם לפירושים נוספים לשם "פטון", ראו פטון (פירושונים).
ג'ורג' סמית' פטון ג'וניור (11 בנובמבר 1885 - 21 בדצמבר 1945) - גנרל אמריקאי, ממפתחי הטקטיקה של חיל השריון.
פאטון נולד בקליפורניה למשפחה של חיילים. בשנת 1909 סיים את לימודיו בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית הלאומית האמריקנית). בסיום הלימודים ייצג את ארצות הברית באולימפיאדת סטוקהולם במקצוע קרב החמש המודרני. פטון הצעיר הצטיין במקצוע, ששימש במקורו כבוחן כשירות לחייל. הוא סיים חמישי באולימפיאדה וייצר את אחת האגדות הקשורות בשמו. בניגוד למארחים שהשתמשו באקדחי טוטו, הוא ירה באקדח אמריקני בקוטר אפס-שלושים-ושמונה. כשהשופטים טענו שהחטיא ירייה אחת, הוא טען שהקליע פשוט עבר דרך החור שהשאיר הכדור שלפניו.
פטון שירת במלחמת העולם הראשונה, ונפצע במהלך פיקודו על חיל השריון האמריקאי בקרב קמברה, קרב שריון בשריון (אם כי לא במובנו המקובל) הראשון בהיסטוריה. לאחר מכן שירת שוב בחיל הפרשים ובגייסות השריון.
תוכן עניינים |
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
[עריכה] משחקי מלחמה
גנרל פאטון השתתף בהקמת חיל השיריון האמריקני לקראת מלחמת העולם השנייה והיה מפקד דיויזית (אוגדת) השיריון השנייה ב-1941. בתקופה זו עסק הצבא האמריקני בעבודת מטה יסודית לקראת המלחמה. עבודת המטה כללה הצערת סגל הפיקוד ופרישת מפקדים שהשתתפו במסע המלחמה במקסיקו ובמלחמת העולם הראשונה. פאטון, שהיה כבר בן 56, הצטיין במשחקים ועל כן נשאר בצבא.
[עריכה] צפון אפריקה וסיציליה
במלחמת העולם השנייה פיקד על גיס שריון בצפון אפריקה (1942-1943) ועל הארמייה השביעית במבצע האסקי, פלישת בעלות הברית לסיציליה. למרות מבצעיו המבריקים, בשתי תקריות מפורסמות הוא סטר והעליב מילולית שני חיילים שלקו בהלם קרב ועייפות. פטון נתקל בהם בעת ביקורו בבי"ח שדה ותיארם כ"פחדנים". כשנודעו תקריות אלו לקהל הרחב הוא פוטר בלחץ ציבורי מהנהגת הארמייה השביעית לפני שזאת פלשה לאיטליה. פאטון הגיע לצפון אפריקה מלווה בגנרל עומר ברדלי, על מנת לפקד על כוח אמריקאי מובס, והפך אותו באמצעות משמעת קפדנית לכוח לוחם מעולה. פטון חיפש הזדמנויות להתעמת מול הפילדמרשל רומל שזכה לכינוי "שועל המדבר". כשלבסוף התעמתו השניים זכה פאטון לניצחון מוחץ , ומכונת התעמולה הנאצית מיהרה לפרסם כי רומל לא היה נוכח כלל בקרב.
[עריכה] נורמנדי
לפני הפלישה לנורמנדי, הושם פטון בראש כח צבאי גדול מדומה שבסיסו כביכול היה בבריטניה, דבר שנעשה כחלק ממהלך הטעייה מתוחכם שנועד לגרום לגרמנים לחשוב שתוכניות בעלות הברית הן לפלוש למערב יבשת אירופה באזור קלה ולרכז את כוחותייהם שם במקום בחבל נורמנדיה, יעד הפלישה האמיתי. מיד לאחר מבצע הפלישה הוא חזר לשירות באוגוסט 1944 עם קבלת דרגת מייג'ור-ג'נרל כשקיבל את הפיקוד על "הארמייה השלישית", אשר היוותה את חוד-החנית בפלישה המפורסמת של הכוחות האמריקאים לצרפת. יש לציין כי כל אותה העת היה משוכנע הפיקוד העליון הגרמני במאת האחוזים כי פאטון הוא זה שיעמוד בכח הפלישה למערב אירופה, זאת כתוצאה מיריביות ששררה בינו לבין הפילדמרשל רומל שהושם כמפקד ה"חומה האטלנטית". כל כך משוכנעים היו בבפיקוד העליון שכאשר פלשו בעלות הברית לנורמנדי רומל פסל את הדחיפות בקולם של פקודיו באומרו : "זוהי הסחת דעת... הפלישה האמיתית תגיע בפה דה-קלה ויפקד עליה פאטון".
[עריכה] קרבות שב"ש בצרפת
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] הבליטה
לאחר הפלישה, כבשה הארמייה של פטון את בריטני, צפון צרפת, ושיחררה את המצור על העיירה בסטון. לצורך כך ביצעה הארמייה תפנית של 180 מעלות מכיוון ההתקדמות המקורי שלה (כיוון פאתי גרמניה) חזרה לכיוון הארדנים בבלגיה במזג אוויר קשה מאוד בקרב המפורסם על הבליטה, חצתה את הריין והבקיעה את הדרך עד גרמניה הנאצית לצ'כוסלובקיה.
[עריכה] אחרי המלחמה
לאחר הפלישה נתמנה לתפקיד מושל חבל בוואריה בגרמניה. הוא ספג ביקורת על רחמים כלפי אסירים נאצים, ולכן הודח מתפקידו באוקטובר 1945. הוא הועבר לפקד על הארמייה ה-15 כוח שמירה שהציבה ארצות הברית בגרמניה, לאחר המלחמה.
ב-9 בדצמבר 1945 היה פאטון מעורב בתאונת דרכים מסתורית בגרמניה, שבר בה את מפרקתו ולכן נהיה משותק מהצוואר ומטה. שלושה-עשר ימים מאוחר יותר הוא נפטר בבית חולים.
[עריכה] טנק על-שמו
על שמו נקראה סדרת טנקים אמריקאים (טנק פטון M48/M60) אשר נרכשו בזמנו גם על ידי צבא ההגנה לישראל.
הטנק שירת במלחמות ישראל, וכן עבר שדרוגים ושיפורים על ידי התעשיות הביטחוניות.
המודלים המשופרים ידועים בשם "מג"ח"- טנקים אלו עדיין כלולים ביחידות המילואים של צה"ל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- George Patton, War as I knew it, הדפסה ראשונה ב-1947 (ספר זכרונות)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|

