ג'ורג' קרוקשנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' קרוקשנק

ג'ורג' קרוקשנקאנגלית:George Cruikshank, ‏ 27 בספטמבר 1792 לונדון - 1 בפברואר 1878 לונדון) היה מאייר וקריקטוריסט אנגלי ממוצא סקוטי, כונה בחייו "הוגארת המודרני". איוריו לספרים של ידידו, הסופר צ'ארלס דיקנס ושל מחברים אחרים, קנו לו שם ברחבי העולם.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' קרוקשנק נולד בלונדון כבן של אייזק קרוקשנק ואשתו מרי, סקוטים במוצאם. האב, שמקור משפחתו היה ב-Lowland של סקוטלנד, היה אחד הקריקטוריסטים המובילים בשנות ה-1790 המאוחרות. הוא היה מצייר בעיקר בצבע מים ויוצר תחריטי נחושת. בנוסף לעיסוקו האמנותי עסק האב גם במכירת כרטיסי הגרלה. האם, בת למשפחה מה- Highland, הייתה אשה בעלת מזג חם וחרוצה שנאלצה להתמודד במשך השנים עם נטיות בעלה לשתייה ולבזבנות.‏[1]. בהיותם גם הם בעלי כשרון לציור, מוקדם מאוד בילדותם, הפכו ג'ורג' ואחיו רוברט (אייש רוברט) לחיניכי האב ולעוזריו. . ג'ורג' קרוקשנק התחיל כקריקטוריסט ,אבל בשנת 1823, בגיל 31, התחיל להתמקד בעיקר באיור ספרים. ב-16 באוקטובר 1827 נשא לאשה את מרי אן ווקר. אחרי מותה ב 7 במרץ 1851, התחתן שוב, עם אלייזה לבית וידיסון. הזוג התגורר כל השנים בבית מס. 263 בהמפסטד רוד (Hampstead Road) בצפון לונדון. בערוב ימיו תמך קרוקשנק במאבק נגד האלכוהוליזם וצייר תמונות רבות המראות את נזקי הטיפה המרה. קרוקשנק נפטר בלונדון בשנת 1878.

קריקטורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

- מכבה את בוני" (קוזק רוסי מכבה נר בצורת בונפרטה) Snuffing out Boney
"שלום ושפע או חדשות טובות בשביל ג'ון בול", 25 במאי 1814

קרוקשנק שיתף פעולה בהצלחה עם ויליאם הון בסטירה הפוליטית "הבית הפוליטי שבנה ג'ק" (The Political House That Jack Built)‏ (1819). ויצירתו החשובה הראשונה הייתה "חיי פרס איגן בלונדון" ב-1821. הקריירה של קרוקשנק שהתפרשה על ששה עשורים, התחילה בפרסום תחריטים סטיריים שהתקיפו את משפחת המלוכה ואת הפוליטיקאים של התקופה. ב-1820 קיבל סכום של 100 פאונט תמורת ההבטחה שלא יעשה קריקטורות של המלך ג'ורג' השלישי בצורה שתפגע במוסר. הוא ייצג את אנגליה באמצעות דמותו של ג'ון בול, שהפכה פופולרית עוד ביצירותיהם של ג'יימס גילריי ותומאס רולנדסון בשנת ה-1790.

קרוקשנק ירש את מעמדו של ג'יימס גילריי, ממנו הושפע הכי הרבה, והפך בתורו הקריקטוריסט המוערך ביותר במדינה. במשך דור, שרטט וגיחך קרוקשנק על חסידי המפלגה השמרנית, ה"טוריס", על הליברלים, ה"ויגס" ואף על הרפורמטורים הרדיקלים, באותה מידה של חופשיות. לקח השראה מהחדשות הכי שונות ומשונות: מלחמות, אויבי אנגליה (שקיבלו טיפול בהתאם), תוך הפגנת חוש לבורלסקה, וגם לביזרי ולמזעזע. שנאתו לאויבי האומה באה לידי ביטוי בצורה קסנופובית ראשונית בסדרת איוריו ל"היסטוריה של המרד האירים ב 1798" מאת ויליאם מקסוול (1845) שבה הציג את המורדים האירים כדמויות גרוטסקיות ובעלות הופעה קופית. מלחמות נפוליאון סיפקו גם הן לג'ורג' קרוקשנק חומר בשפע לסטירות הפוליטיות שלו, כמו שמעידה הקריקטורה המספורסמת שלו "Snuffing out Boney, שבה חייל קוזקי נראה מכבה נר שצורת נפוליאון. הקריקטורה צויירה אחרי הפלישה לצרפת ב-1814. גישה גזענית איפיינה במידה לא מבוטלת את הקריקטורות של ה"ברבריות לפי החוקים" של האוכלוסייה הסינית, נושא שאימץ בהשפעת אחד מידידיו, ד"ר ו.גורלי שתמך בתאוריות אנטי-סיניות בימי מלחמת האופיום השנייה (1860-1856).

קריקטורות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פייגין בתא המאסר", איור ל"אוליבר טוויסט"
"הרחובות בבוקר", איור ל"רישומים של בוז" "Sketches by Boz"

קרוקשנק נודע גם בקריקטורות שלו המשקפות את חיי היום-יום בבריטניה, שפורסמו בכתבי עת כמו "The Comic Almanack (האלמנך הקומי) בין השנים 1835-1853, או Omnibus (אומניבוס) (1842). מאוחר יותר יקנה שם בינלאומי על ידי איוריו לרומנים, במיוחד אלו של צ'ארלס דיקנס.

הוא צייר סדרות תריטים בהשארת נושאים מורליסטיים כמו המאבק באלכוהוליזם:"הבקבוק" (The Bottle), סדרה של 8 תחריטים (1847) והמשכו, "הילדים של השיכור" (The Drunkard's Children), סדרה נוספת בת 8 תחריטים, (1848). יצירה אחרת, יותר שאפתנית, בצבעי שמן, "הפולחן של בכחוס" (The Worship of Bacchus), הנמצאת כעת בגלריה הלאומית, פורסמה בעזרת התרמה. ברגע מסוים קרוקשנק היה חבר בקבוצה שנאבקה למען חיסול בעיית האלכוהוליזם באנגליה. לקראת סוף הקריירה שלו האמנותית הקדיש מספר רב של תחריטים למאבק נגד הגזענות והשנאה על רקע דתי.

דיקנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשביל דיקנס אייר קרוקשנק את ה"רישומים של בוז" (1836), את "מסמכי מדפוג" (The Mudfog Papers) ואת "אוליבר טוויסט" (1838). קרוקזנק אף דיקלם בין השנים 1837-1838 בתיאטרון החובבים של דיקנס. ב30 דצבמבר 1871 הוא גרם לקרע ביחסיו עם הסופר כששלח לעיתון "טיימס" מכתב שבו תבע את חלקו, לדעתו מכריע, בהמצאת עלילת הרומן "אוליבר טוויסט". בעקבות מכתבו פרץ מאבק נזעם על אבהות הרומן. קרוקשנק לא היה המאייר היחיד שהעלה טענות דומות. גם רוברט סימור שאייר את ה"פיקוויק סרקוס" רמז כי רעיון העלילה היה שלו. לעומת זאת, במבוא למהדורת 1867 של הרומן, שלל דיקנס כל השראה מאחרים. בסוף דרכיהם של קרוקשנק ודיקנס נפרדו גם בחינה פוליטית כשהראשון הפך לתומך קנאי של השמרנים, בעוד הסופר נשאר בעל דעות מתונות.

איורים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש סבורים כי המקורית שביצירותיו של קרוקשנק הייתה סדרת איוריו ל"חיי ג'ון פלסטף" (1858), מצוירים לפי פירושים חופשיים לכתביו של שייקספיר.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שלקה בשיתוק, בריאותו ואיכות עבודותיו נפגעו. הוא נפטר בפברואר 1878 והובא לקבורה בקתדרלת סנט פול בעירו. אחרי מותו התגלה כי היו לו 11 ילדים מחוץ לנישואים מאשה בשם אדלייד אטרי, משרתת שלו לשעבר, שהייתה גרה קרוב לביתו. היא הייתה נשואה לכאורה וקראה לעצמה אדלייד ארצ'יבולד.

ג'ורג' קרוקשנק צייר בחייו מעל עשרת אלפים ציורים, קריקטורות ואיורים. אוספי יצירותיו מוצגים במוזיאון הבריטי ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט.

ספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ainsworth : "The Tower of London", 1840
  • "The Bachelor's Own Book, Arthur O'Leary", 1844
  • Basile G. " Pentamerone ", Boque 1848 ‏ (12 תחריטים)
  • Beecher-Stowe : "Uncle Tom's Cabin", 1852
  • "The bottle", 1847
  • Bunyan : "Pilgrim's Progress", Frowde 1903
  • Bürger : "Münchhausen", Tegg 1867
  • Cervantes : "Don Quixote", Effingham Wilson 1833
  • Chamisso A.: "Peter Schlemihl", 1824
  • "Cruikshank's Fairy Library", 1853-1854
  • Clarke : "Kit Bam's adventures", Grant & Griffith 1828
  • Cowper : "John Gilpin", Tilt 1828
  • "Cruikshankiana",1835; "Comic almanach", 1835-1853; "Cruikshank's Omnibus", 1841
  • "Cruikshank's Table Book", 1869
  • Defoe D. : "Robinson Crusoé", John Major 1831
  • Dickens : "Oliver Twist", 1838-1841
  • "Sketches by Boz", 1836
  • Ewing J.H. (Mrs) : "The brownies and other tales", 1870
  • "Lob Lie-by-the-fire", Bell 1874
  • Goldsmith : "Vicar of Wakefield", Cochrane, 1832
  • "Greenwich Hospital", 1826
  • Grimm : "German Popular Stories", Baldwin 1823
  • "Hogarth moralized, Roscoe's Moralists Library", 1831
  • Irwing : "History of New York", Tegg, 1836
  • "Illustrations of Time", 1827
  • "Jack Sheppard, Guy Fawkes", 1838
  • "Life of Falstaff", 1857
  • "Life in London", 1820
  • "Life in Paris", 1822
  • "Maxwell's Irish Rebellion", 1845
  • "My sketchbook", 1834
  • "Nelson's Funeral Car", 1806
  • "Outline of Society", 1846
  • "Peeps at life", 1875
  • "Phrenological illustrations", 1826
  • "Punch and Jundy, Scraps and Sketches", 1828
  • "The Rose and the Lily", 1877
  • "Salis populi suprema lex", 1832
  • Scott : "Waverley Novels", 1836-1838
  • "Sundays in London", 1833
  • "The Drunkard's Children", 1848
  • "1851 or the adventures of Mr. and Mrs. Sand-boys", 1851
  • "Three courses and a dessert", 1830
  • "The trial of Sir Jasper", 1873

הוא תרם גם לאיו ה Ingoldsby Legends מאת בארהם (Barham) ‏ (1864)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

University of Rochester Library Bulletin,vol.XV, autumn 1958 Nr.1

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ JL-Schild