ג'וש בולטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'וש בולטן, ראש סגל ה-22 של הבית הלבן

ג'ושוע ברוסטר בולטן (באנגלית: Joshua Brewster Bolten) (נולד ב-16 באוגוסט 1954) שימש כראש הסגל של הבית הלבן בתקופתו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש. בולטון החליף את אנדרו קארד ב-14 באפריל 2006, והיה לראש הסגל ה-22 של הבית הלבן, וליהודי השני המכהן בתפקיד זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של בולטן, סיימור, עבד עבור ה-CIA ואימו אנלואיז, לימדה היסטוריה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ‏‏‏[1]. הוא סיים את התיכון לבנים, סיינט אלבנס סקול, בוושינגטון די.סי, ומכהן כעת במועצת בית הספר.

באוניברסיטת פרינסטון, הוא למד בבית ספר של וודוורד ווילסון לנושאים ציבוריים ובינלאומיים וכיהן כנשיא הכיתה ונשיא אייבי קלאב ‏‏‏[2] וסיים את לימדיו ב-1976. ב-1980 סיים את לימודיו בבית ספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד, ובמהלך לימודיו אלו כיהן גם כעורך העיתון המשפטי של האוניברסיטה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1994-1999 עבד כמנהל תחום חוק וממשל בחברת גולדמן זקס בלונדון. ב-1999-2000 כיהן כיועץ לענייני מדיניות בקמפיין הנשיאותי של מי שהיה אז מושל טקסס והמועמד לנשיאות, ג'ורג' וו. בוש. מ-2001 ועד 2003, כיהן כסגן ראש הסגל בבית הלבן לענייני מדיניות. ב-2003, בוש מינה אותו לקבינט שלו, כמזכיר מחלקת הניהול והתקציב (OMB), לאחר שאושר תפקידו זה בסנאט.

באותה עת שירת גם כיועץ משפטי לסוכנות המסחר האמריקאית (USTR), במשך שלוש שנים, כמו גם כסגן עוזר הנשיא בוש לענייני חקיקה למשך שנה. ב-2006, מונה בולטן לראש סגל הבית הלבן והיה ליהודי השני שמכהן בתפקיד (הראשון היה קן דוברשטיין בממשל רייגן) ‏‏‏[3].

בולטן נבחר כראש הסגל של הבית הלבן במטרה לרכך את הקשר עם הקונגרס ולרענן את צוות משרד הנשיא באגף המערבי בבית הלבן. לבולטן ניתן הקרדיט על כך שעזר לנשיא לגייס את הנרי פולסון - מנכ"ל גולדמן זקס, שבו עבד, כשר האוצר ‏‏‏[4]. בנוסף לכך, הוא זה שגייס את דובר הבית הלבן לשעבר, טוני סנאו, הציע לרוב פורטמן לרשת את תפקידו בקבינט כמזכיר מחלקת הניהול והתקציב (OMB), וכן גייס את היהודי ג'ואל קפלן כסגן ראש הסגל - לענייני מדיניות ‏‏‏[5].

ב-13 ביוני 2007, ועדת המשפטים של בית הנבחרים הוציאה זימון לבולטון, בנוגע למסמכים הקשורים לפיטורם של תובעים פדרליים, במה שנודע כ"פרשת פיטורי השופטים הפדרליים", שבו טענו תובעים פדרליים לפיטורים בלי חוקיים מטעמים פוליטיים ולא ענייניים, מצד הבית הלבן. הדד ליין של הזימון נקבע ל-28 ביוני של אותה שנה ‏‏‏[6]. ביום רביעי ה-25 ביולי 2007, הוועדה המשפטית הצביעה ברוב של 22-17 להוציא לבולטן צו על ביזוי הקונגרס (הליך שמתרחש לאחר אי מילוי צו הזימון), לאחר שלא הגיש את המסמכים הנדרשים בצו הזימון ‏‏‏[7]. ב-14 בפברואר 2008, ההצבעה עברה מהועדה להצבעה מלאה של בית הנבחרים (השלב הבא בהליך הביזיון), ומליאת בית הנבחרים הצביע ברוב של 223-32 להאשימו בביזיון הקונגרס. רבים מהרפובליקנים, שהיו באותה עת המיעוט בבית הנבחרים, עזבו את מליאת בית הנבחרים בעת ההצבעה, כאות מחאה, כשהם בזים למוטיבציה, שלדעתם עומדת מאחורי הצבעה הזו, כלשונם - העדיפויות של יו"ר בית הנבחרים הדמוקרטית, ננסי פלוסי, בהעלאת ההצבעה למליאה, בניגוד להצבעה על תוכנית הציתותים ‏‏‏[8](תוכנית ששמה נקשר גם לפרשת פיטורי התובעים הפדרליים בשל שרבים סברו שהייתה בלתי חוקית).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וש בולטן מנגן על גיטרה בס בלהקה הקרויה "הרחומים" (Compassionates), והוא נהג אופנועי הארלי דיויסון.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ג'ף בירינבאום, יוש!, "סטנפורד לאו", קיץ 2004‏
  2. ^ אנג'לה קאי, ‏בוש מכריז על ראש הסגל ה-76 במספר‏, דיילי פרינסטון, 29 במרץ 2006
  3. ^ ‏מת'יו אי. ברגר, לראש הסגל החדש יש זהות יהודית חזקה, אתר J., 13 במרץ 2006‏
  4. ^ הווארד קלקמן, ‏פולסון לעזרתנו?‏, ביזנסוויק, 30 במאי 2006
  5. ^ פיטר בייקר, ‏שינויי צוות בבית הלבן הושלמו, עיתון וושינגטון פוסט, 17 ביוני 2006‏
  6. ^ קית' פרין, ‏בוש והקונגרס מתווכחים על זכויות היתר (של הרשות המחוקקת), 28 ביוני 2007‏
  7. ^ דייוויד סטאוט, ‏הפאנל (של הוועדה) מוציא את שני עוזרי הנשיא אשמים בביזיון, עיתון ניו יורק טיימס, 25 ביולי 2007‏
  8. ^ פיליפ שנון, ‏בית הנבחרים הצביע בעד צו ביזיון הזימון, 15 בפברואר 2008‏