ג'ו לובנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ו לובנו, 2005

ג'ו סלבטורה לובנו (Joseph Salvatore Lovano;‏ נולד ב-29 בדצמבר 1952) הוא סקסופוניסט ג'אז (פוסט בופ) המנגן בעיקר בסקסופון טנור אך גם בקלרינט, חליל ותופים.

זכה במספר פרסי גראמי (בהם בשנת 2000 על "אלבום אנסמבל הג'אז הגדול הטוב ביותר") ושלוש פעמים בתואר "אמן הג'אז של השנה" במשאלי הקוראים והמבקרים של מגזין הג'אז דאון ביט.

ימיו הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לובנו נולד בקליבלנד, אוהיו, בנו של טוני "Big T" לובנו, שהיה סקסופוניסט טנור אף הוא. את חינוכו המוזיקלי הראשוני (החל מגיל 5, לפי הביוגרפיה הרשמית שלו) קיבל מאביו שלימדו לנגן סטנדרטים, כיצד להוביל הופעה וכיצד למצוא שותפים. הוא הושפע מג'ון קולטריין, דיזי גילספי וסוני סטיט ולמד בבית ספר תיכון בעירו, כשסיים אותו עבר ללמוד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון ולמד אצל גארי ברטון ואחרים. עם סיום לימודיו ב-1974 יצא למסע הופעות עם הרכב. ההרכב הגיע לניו יורק ולובנו זכה לחשיפה כאשר הופיע בקרנגי הול ובמועדוני הג'אז של הארלם. הוא התיישב בניו-יורק וניגן עם אמנים רבים, בהם החצוצרן צ'ט בייקר.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 הצטרף לביג בנד של וודי הרמן לרגל הופעה בקרנגי הול לחגיגות 40 שנות פעילות של התזמורת, ולאחריה מסע הופעות ארוך (כשלוש שנים) בצפון אמריקה ובאירופה. במסע זה גם הופיע כסולן, נחשף בפסטיבלים שונים וחלק במה עם אמנים כסטן גץ, קרלה בליי, צ'ארלי היידן ואחרים.

ב-1979 חזר לניו יורק והחל לשתף פעולה עם הזמרת ג'ודי סילברנו, אותה נשא לאשה.

ב-1980 הצטרף לובנו לתזמורתו של מל לואיס שניגנה באופן קבוע במועדון הג'אז הניו-יורקי הנודע וילג' וונגארד.

ב-1981 יצרו לובנו, המתופף פול מושן והגיטריסט ביל פריזל את "טריו (שלישיית) פול מושן". השלישייה, שפועלת למעלה מ-25 שנה, זכתה להצלחה רבה באירופה והוחתמה להקלטות בחברת התקליטים ECM. במהלך הופעות באירופה שיתף לובנו פעולה עם מוזיקאי ג'אז אירופאים רבים ששיתוף הפעולה הבולט ביניהם הוא עם המלחין ונגן הקרן גונתר שולר.

בין שנים 1989 - 1993 הופיע והקליט עם הגיטריסט ג'ון סקופילד. באותה תקופה החלה ההכרה בו כאחד מהסקסופוניסטים המובילים בעולם הג'אז. מאז שיתף פעולה עם שורה ארוכה של אמנים כגון הרבי הנקוק, אלווין ג'ונס, צ'ארלי היידן, קרלה בליי, דייב ברובק, דייב הולנד, אד בלקוול, מישל פטרוצ'יאני, לי קוניץ, אבי לינקולן, מקוי טיינר, ג'ים הול ואחרים. הוא לימד במסגרות שונות, העביר כיתות אמן והופיע בפסטיבלים ברחבי העולם. בין היתר מונה כמופקד הקתדרה להופעות על שם גארי ברטון במכללת ברקלי.

ב-1991 יצר את "פסגת הסקסופון" (Sax Summit) עם הסקסופוניסטים דייב ליבמן ומייקל ברקר, הרכב שיועד להבלטת נגינה וירטואוזית ו"חקירת המוזיקה של ג'ון קולטריין". עם מותו של בריקר ב-2006 החליף אותו בנו של קולטריין, ראווי קולטריין. ההרכב אף הופיע בפסטיבל הג'אז באילת.

בנוסף לשיתוף הפעולה הארוך שלו עם אמני חברת התקליטים ECM, חתם לובנו על חוזה הלקטות כמוביל הרכבים עם חברת בלו נוט והקליט במסגרת זו למעלה מ-25 תקליטים, בהם שלושה כמתופף.

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

אחד מגדולי הסקסופוניסטים בג'ז כיום... דרכו של לובאנו למעמד של כוכב ג'אז הייתה אטית ומפתיעה: במשך 15 שנה הוא היה נגן מן השורה בביג-בנדס, ורק בתחילת שנות ה-90 החל להתפרסם כסולן. במידה רבה לובאנו משקף את דמותו הנוכחית של מאסטר הג'ז: הוא נגן מעולה, אבל אינו פורץ דרך; כוחו טמון ביכולתו לבטא קול אישי ויצירתי בסביבות מוזיקליות שונות, בין שזאת המסורת של הג'אז ובין שזאת מוזיקה יותר חופשית ואוונגרדית.

Cquote3.svg
בן שלומים חיים, באתר הארץ, 30/11/06

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]