ג'יבוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת ג'יבוטי
Flag of Djibouti.svg Coat of arms of Djibouti.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: שיר הדגל
מיקום ג'יבוטי
יבשת אפריקה
שפה רשמית ערבית, צרפתית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ג'יבוטי
11°36′N 43°10′E
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה
- נשיא

- ראש ממשלה
נשיא
איסמאעיל עומר ג'וילה
עבד אל-קאדר כמאל מוחמד
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
27 ביוני 1977
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
23,200 קמ"ר 
151 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
810,179 נפש 
161 בעולם
34.92 נפש לקמ"ר
174 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
2,505 מיליון $ 
186 בעולם
3,092 $
176 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.445 
164 בעולם
מטבע פרנק ג'יבוטי ‏ (DJF)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .dj
קידומת בינלאומית 253+
מפת ג'יבוטי
הרובע האירופי בעיר ג 'יבוטי

רפובליקת ג'יבוטיערבית: جمهورية جيبوتي) היא מדינה בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה. בג'יבוטי נמצא הצד הדרום-מערבי של מצר באב אל מנדב שבצדו הצפון-מזרחי, במרחק של 28 קילומטרים, נמצאת תימן בחצי האי ערב. המצר מבדיל גם בין מפרץ עדן וים סוף. ג'יבוטי גובלת באריתריאה בצפון, באתיופיה במערב ובדרום ובסומליה בדרום-מזרח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפובליקת ג'יבוטי קיבלה עצמאות מצרפת ב-27 ביוני 1977. לפני כן, היא נקראה סומלילנד הצרפתית (נקראה גם "הטריטוריה הצרפתית של העפרים והאיסאים"), שנוצרה בחציה הראשון של המאה ה-19, בגלל התעניינותם של הצרפתים בקרן אפריקה.

ההיסטוריה של ג'יבוטי מתחילה לפני אלפי שנים, בזמן שהשבטים הג'יבוטים סחרו בעורות בתמורה לבשמים ולתבלינים של מצרים העתיקה, סין והודו. בעקבות הקשרים ההדוקים של ג'יבוטי עם חצי האי ערב במשך כאלף שנה, השבטים הסומלים והעפרים באזור היו בין הראשונים באפריקה שקיבלו על עצמם את האסלאם. ג'יבוטי היא מדינה אסלאמית המשתתפת באופן קבוע במאמצים האסלאמיים וכמו כן בפגישות הערביות.

ב-2008 נפתח סכסוך גבול בין אריתריאה לג'יבוטי‏[5] על שטח אדמה קטן בגבול ביניהן.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת ג'יבוטי מבוססת על שירותים הקשורים במיקום האסטרטגי של המדינה ובסטטוס שלה כשטח חופשי למסחר בצפון אפריקה.

שני שליש מתושביה חיים בעיר הבירה – ג'יבוטי, והשאר בעיקר נוודים ורועי צאן המפוזרים במדינה. מרבית המדינה היא מדבר שהגשם בו נדיר, דבר המגביל את גידול הפירות והירקות, ולכן מרבית המזון מיובא. ג'יבוטי מספקת שירותים כנתיב מעבר בינלאומי (למשל לספינות) וכמרכז תדלוק באזור כולו. בג'יבוטי קיימים מעט אוצרות טבע ותעשייה זעירה. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ-50% ומהווה בעיה קשה.

לעומת בעיית האבטלה, בעקבות הקשר החזק בין הפרנק הג'יבוטי לדולר האמריקני, האינפלציה איננה מהווה בעיה של ממש. תוצאת הלוואי של הצמדה זו היא ערכו המלאכותי הגבוה של הפרנק הג'יבוטי המזיק למאזן התשלומים של המדינה. בשל הגורמים הללו, וכדי לאזן ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ג'יבוטי תלויה עד מאוד בסיוע ממדינות אחרות.

במהלך 7 השנים האחרונות ירדה הצריכה לנפש בג'יבוטי בכ-35% בעקבות המיתון הכלכלי, מלחמת האזרחים שפקדה את האזור וקצב גידול מהיר של האוכלוסייה (כולל מהגרים ופליטים רבים). בעקבות ריבוי הקשיים הכלכליים, הממשלה נכנסה לחובות כספיים למלווים חיצוניים וכיום היא נאבקת בחיפוש אחר תורמים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יבוטי נמצאת במזרח אפריקה. היא גובלת באריתריאה בצפון, בצפון-מזרח עד דרום היא מוקפת באתיופיה ובדרום-מזרח – בסומליה. שטחה הוא 23,000 קמ"ר. במרכזה נמצא מפרץ טג'ורה (Tadjoura) שמתחבר למפרץ עדן, שניהם בים סוף. לחופו של מפרץ טג'ורה שוכנות הבירה ג'יבוטי, הערים טג'ורה ואובוק וערים נוספות. במרכז המפרץ שוכן האי מוצ'ה. ג'יבוטי היא ארץ מדברית, ופעמים רבות הטמפרטורות מגיעות שם ל-40 מעלות צלזיוס.

במרכז המדינה, 10 ק"מ מערבית למפרץ טג'ורה, בעמק מכותר הרים גבוהים נמצא אגם עסל, ומצפון לו עוד כמה אגמים קטנים. בדרום מערב המדינה, 130 ק"מ מדרום מערב לבירה, שוכן האגם הגדול במדינה, אגם אַבְּהֶה, חציו המערבי בתחומי אתיופיה.

הפסגה הגבוהה ביותר במדינה היא הר מוסה עלי, שרומו 2,063 מטרים מעל פני הים, הנמצא בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם אתיופיה. במדינה עוד מספר פסגות הגבוהות מ-1,500 מ'. גם דרום המדינה בגבול אתיופיה הוא אזור גבוה מאוד.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אומדן ספר העובדות העולמי מ-2007, מונה אוכלוסיית ג'יבוטי מעט פחות מחצי מיליון נפש. האו"ם העריך את גודל האוכלוסייה ב-721,000 נפש (2005)‏[6]. שיעור הילודה גבוה ותוחלת החיים נמוכה (43.25 שנים לפי ספר העובדות העולמי, 53 שנים לפי יוניצ"ף[7]).

שתי הקבוצות האתניות העיקריות הן בני שבט עיסה, המשתייכים לעם הסומלי, ובני עפר, עם השוכן גם באתיופיה ובאריתראה. כ-60% מהתושבים הם ממוצא סומלי, כ-35% הם מעם העפר, והיתר, כ-5%, הם אתיופים, ערבים, בעיקר תימנים, או אירופים – בעיקר צרפתים ואיטלקים.

כ-94% מתושבי ג'יבוטי הם מוסלמים סונים, והיתר נוצרים. הפולחן הדתי הרווח משלב אמונות מקומיות שקדמו לאסלאם.

השפות הרשמיות הן צרפתית, שפת החינוך והמנהל, וערבית. נוסף להן מדברים בניב איסה של סומלית ובשפת עפר, שתיהן שפות כושיות.

האוכלוסייה עירונית ברובה הגדול‏[8], ויותר ממחציתה מתגוררת בעיר הבירה ג'יבוטי. האוכלוסייה הלא-עירונית מורכבת בעיקר מרועים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ ג'פרי גטלמן, ניו יורק טיימס, קרב הננסיות של קרן אפריקה: עימות בין ג'יבוטי לאריתריאה, באתר הארץ, 28 במאי 2008
  6. ^ Djibouti country profile, באתר חדשות BBC,‏ 12 באפריל 2011
  7. ^ At a glance: Djibouti, באתר יוניצ"ף
  8. ^ Social indicators, באתר האומות המאוחדות


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
חברות הליגה הערבית

איחוד האמירויות הערביותאיי קומורואלג'יריהבחרייןג'יבוטיהרשות הפלסטיניתירדןכוויתלבנוןלובמאוריטניהמצריםמרוקוסודאןסומליהסוריה (מושעית) • עומאןעיראקערב הסעודיתקטארתוניסיהתימן

ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה