ג'יט קון דו
ג'יט קון דו (Jeet kune do) היא מערכת של אמנויות לחימה אותה המציא וייסד ברוס לי. פירוש שמה מקנטונזית הוא "דרך האגרוף המיירט".
ייחודה של מערכת זו היא הדינמיות של גורמיה. לי פיתח את המערכת בהתבסס על לימודיו בסין בקונג פו ווינג צ'אן, ושילב בה מספר סגנונות לחימה, ביניהם אף אמנויות מערביות כגון אגרוף וסיף. לי המשיך לבנות ולחדש את המערכת עד מותו, מסיר את מהלכי הלחימה שנראו לו מיותרים ומוסיף חדשים.
ברוס לי הדגים את השיטה בפני קהל לראשונה ב-1967. לאחר מותו, השיטה פוצלה לשתי אסכולות: האחת נותרה נאמנה יחסית לעקרונותיה ביום מותו של לי, בעוד השנייה המשיכה לפתח את האמנות בהתאם לחזונו של לי.
בין תלמידיו המקוריים של ברוס לי נמנו: דן אינוסנטו, טקי קימורה, ג'וזף קאולס ועוד. דן אינוסנטו מפעיל אקדמיה לאמנויות לחימה בקליפורניה והמשיך לפתח את הידע שהועבר לו מברוס לי. טקי קימורה לימד את בנו אנדי קימורה, לפי מה שלמד עם ברוס לי ללא שינויים או תוספות. ג'וזף קאולס פיתח שיטה המבוססת על לימודיו אצל ברוס לי בתוספת מוטיבים משיטות אחרות וקרא לה "וו-ווי גונג פו" - שם המתייחס לאחד העקרונות הפילוסופיים הדאואיסטיים שברוס לי העריך במיוחד, והִרבה להתייחס אליו - "וו-ווי": עיקרון העשייה התכליתית והעשייה לפי מה שמתאים לרגע.
