ג'יימס אנגלטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ג'יימס אנגלטון

ג'יימס אנגלטון (אנגלית: James Jesus Angleton‏; 9 בדצמבר 1917 - 12 במאי 1987) היה מנהל הסגל של סיכול הריגול ב-CIA (תוארו הרשמי היה משנה למנהל למבצעים לסיכול ריגול). אנגלטון נחשב אחד משני המעצבים הבולטים של אופיו ופעולותיו של ה-CIA, זאת לצד מייג'ור ג'נרל ויליאם דונובן.

אנגלטון בלט בתקופת שירותו הארוכה בשרות ה-CIA ובהיותו לוכד המרגלים הבולט ביותר. אולם, זכורה אף העובדה כי הוטעה על ידי המרגל הסובייטי קים פילבי. כאשר חבריו של פילבי בשרות החשאי הבריטי, מקלין ובורג'ס, ערקו לברית המועצות, התברר מיד כי פילבי הקים בארצות הברית ובבריטניה רשת ריגול חסרת תקדים בגודלה וזאת למרות מאמצי סיכול ריגול בראשות אנגלטון. חשיפת רשת הריגול הסובייטית זיעזעה את אנגלטון ומאותה עת הוא היה ידוע ברגישותו חסרת הלאות לנוכח כל חשד של "חפרפרת" בשרות ה-CIA. היו שראו בחשדנותו הרבה גורם מפלג ומעורר מחלוקת בשרות הביון.

אנגלטון שימש כיועץ ראשי למספר מנהלי שרות ה-CIA ביניהם: אלן דאלס, וריצ'רד הלמס.

הקשר עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 היה אנגלטון ממונה על הקשר בין ה-CIA ושירותי המודיעין של מדינת ישראל הצעירה‏[1]. בתוקף תפקידו זה קיבל מישראל בשנת 1956 את תדפיס הנאום הסודי של ניקיטה חרושצ'וב, ודאג להדלפתו לניו יורק טיימס. הישג זה של המודיעין הישראלי תרם רבות לקשרים המודיעיניים בין ישראל וארצות הברית. אנגלטון המשיך להיות איש הקשר עם המוסד עד סמוך להדחתו מה-CIA ב-1974, ובתוקף תפקידו נפגש ערב מלחמת ששת הימים עם ראש המוסד מאיר עמית שהגיע לוושינגטון בשליחות מיוחדת מאת ראש הממשלה לוי אשכול[2].

אפרים הלוי (ראש המוסד לשעבר), שהיה ידידו האישי של אנגלטון, כתב עליו:

ג׳ים הטיל את צִלו על הסי.איי.אי במשך קרוב לחצי יובל. היו שהעריצו אותו, אחרים פחדו ממנו ושנאו אותו. השפעתו הורגשה בתחומים רבים. הוא היה האיש שארגן בתחילת שנות ה-50 את קורס הרִענון הראשון באבטחת אישים לחוסיין מלך ירדן, שהיה אז צעיר ופגיע ביותר. הוא היה פעיל באירופה ובאזורים אחרים בעולם, אך מאז ומעולם נטה לעסוק במודיעין הסובייטי, ובמיוחד בפעילות של הקג״ב. הוא לא חסך במאמצים במרדף שלו אחר ״כוחות הרוע״, ותמיד השתדל לחשוף את הקשר החשאי בין טרור וריגול עוין.

– אפרים הלוי, מתוך הספר אדם בצל[3]

אנגלטון נחשב לידיד גדול של ישראל. יוסי מלמן ודן רביב מתארים אותו בספרם מרגלים לא מושלמים כ"מליץ היושר החשוב ביותר של המדינה היהודית בחוגי הביטחון והמודיעין של ארצות הברית". לפי ספר זה, זמן קצר לאחר מותו של אנגלטון ב-1987 הציבה ישראל מצבה לזכרו בירושלים. המרכז למורשת המודיעין הקים על שמו קרן המחלקת מלגות לעידוד עבודות מחקר בתחום המודיעין והטרור‏[4][5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]