ג'יימס בונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס בונד, בגילומו של השחקן פירס ברוסנן, בפתיח הסרטים
מפה המציגה את המדינות בהן ביקר ג'יימס בונד בסרטיו (מסומנות בסגול), ומדינות בהן הסריטו את הסרטים (תכלת). מדינות העומדות בשני התנאים מסומנות בכחול.

ג'יימס בונד (סוכן 007; באנגלית: James Bond) הוא הגיבור והפרוטגוניסט של סדרת ספרי ריגול מאת הסופר הבריטי איאן פלמינג. פלמינג שירת במודיעין הצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, ומשירותו זה דלה רעיונות לכתיבת שנים עשר ספרים ושני קובצי סיפורים קצרים‏‏‏[1]. בעקבות הספרים הופקה סדרת סרטים פופולרית ביותר שגיבורה הוא המרגל הבריטי, סוכן הוד מלכותה, ג'יימס בונד. הדמות, שנוצרה בשנת 1952, מככבת גם במשחקי וידאו, חוברות קומיקס ותסכיתי רדיו.

הספרים והסרטים אודות ג'יימס בונד נעים בין ריאליזם לבין מדע בדיוני, ומתרחשים על פי רוב במספר ניכר של אתרים מרהיבים ברחבי העולם. זיכיון הסרטים מדורג במקום השלישי ברשימת הזיכיונות שוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים, אחרי סרטי הארי פוטר והיקום הקולנועי של מארוול[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת פרסום "קזינו רויאל" (Casino Royal) בשנת 1953, היה פלמינג כבן 45, ומאז ועד 1964 נהג לפרוש ל"גולדן איי" (Golden Eye), בית הקיץ שלו בג'מייקה, לכתיבת ספר בונד חדש. פלמינג היה חובב צפרות והיה ברשותו עותק של מגדיר לעופות קאריביים שנכתב על ידי האורניתולוג האמריקאי ג'יימס בונד, שהתמחה בעופות באיים הקאריביים. פלמינג קרא לגיבור ספריו ג'יימס בונד על פי שמו. פלמינג עצמו הסביר לאשתו של בונד (האמיתי) את המניע לבחירת שם זה: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי ויחד עם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי".

בונד הוא יציר דמיונו של פלמינג, אך ייתכן כי היה מבוסס על מספר דמויות שאכן היו קיימות במציאות, כשהבולטות בהן הן דושקו פופוב, סוכן כפול לשעבר שריגל לטובת הבריטים במלחמה הקרה, סידני ריילי, רב מרגלים אנגלי אשר ביצע פעולות ריגול ברוסיה ומת במוסקבה ב-1925 במבצע חשאי וכן סר פיצרוי מקלין, איש הקומנדו הבריטי והשירות אווירי מיוחד בעת מלחמת העולם השנייה, אשר הפך לשליחו האישי של וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, במבצעים חשאים ובהם הקשר עם טיטו והפרטיזנים ביוגוסלביה במהלך המלחמה‏[3]. ביוגרפים רבים של פלמינג מסכימים כי הדמות מבוססת באופן חלקי על פלמינג עצמו, שהיה לו רקע בעולם הביון והיה ידוע בסגנון החיים הראוותני שלו. לאחר מותו של פלמינג, המשיכו כחצי תריסר סופרים לכתוב ספרים ותסריטים בהם מככב בונד.

ביוגרפיה דמיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונד נולד לאב סקוטי ולאם שווייצרית באחוזת סקייפול (Skyfall) שבסקוטלנד[4]. כיוון שפלמינג שינה מספר אירועים במהלך הכתיבה, לא ברור תאריך לידתו המדויק, אך חוקרים הסיקו כי נולד בשנת 1917, 1920, 1921 או 1924. גילו אינו ברור, אם כי מוערך כי הוא בן 37, לפי דבריו בספר מונרייקר. בונד הוא נצר למשפחת אצולה, אך לא ברור כיצד. המוטו המשפחתי הוא "non sufficit Orbis", "העולם אינו מספיק", בלטינית. אביו היה סוחר נשק לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות זאת מרבית ילדותו שהה במדינות רבות, ורכש שפות. הוריו נהרגו במפולת שלגים במהלך טיפוס כשהיה בן 11. לאחר מלחמת העולם הראשונה למד בונד בפנימיית איטון המפורסמת ולאחר לימודיו הצטרף ל-MI6 ב-1938. את שרותו הצבאי עשה כקצין מודיעין בצי הבריטי וטיפס עד לדרגת קומנדר. במהלך מלחמת העולם השנייה, כך נרמז מספר פעמים בספרי הסדרה, שירת בונד ביחידת "הקומנדו ה-30"[5] או בשמה האחר כוח תקיפה 30, אשר הקים פלמינג‏[6]. פלמינג כינה את לוחמי היחידה "אינדיאנים אדומים" ו"אינדיאנים"‏[7]. יחידת הקומנדו ה- "30" מנתה מתנדבים מן הצי, מנחתים ומן הצבא הבריטי. רבים ממבצעי היחידה מסווגים כסודיים ביותר עד לימים אלו.

מספרו של בונד, אותו קיבל ב-1952, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה‏[8]. ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג. לפי הספר "קזינו רויאל", בונד קיבל את הקידומת עקב הריגת שני אויבים בדם קר: מפענח צפנים יפני במרכז רוקפלר בניו יורק וסוכן כפול נורבגי שעבר בעבור הביון הגרמני[9]. בסרט "אתה חי רק פעמיים", נשלל מבונד מספרו והוא מקבל זמנית את המספר 7777. במספר סרטים חובר בונד לסוכני "00" אחרים. בונד משרת בשירות האזרחי של הוד מלכותה במשרד ההגנה ולו שתי מזכירות, אך באופן מסורתי הן אינן מופיעות בסרטים, ושורותיהן מועברות למזכירתה של M, מיס מאניפני. לבונד הוענקה חברות במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והוא משרת בחיל המילואים של הצי המלכותי.

בונד משתף פעולה לעתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר אך ממעט באופן עקרוני בעבודה עם שותפים. הוא התחתן פעם אחת, בסרט "בשירות הוד מלכותה" (On Her Majesty's Secret Service), והתאלמן בסופו, ובנוסף נישא פיקטיבית בסרט "אתה חי רק פעמיים". כמו כן הציע נישואין לאחר משימתו הראשונה כסוכן, בספר "קזינו רויאל", אך מתברר לבסוף כי האישה, ווספר לינד, הייתה סוכנת כפולה.

כיוון שלמד בחו"ל טרם מות הוריו, הוא שולט בגרמנית וצרפתית. בסרט "העולם אינו מספיק" הוא דובר גם רוסית, בסרט אתה חי רק פעמיים הוא שולט גם ביפנית. בונד היה מצטיין בלימודי שפות המזרח באוניברסיטת קיימברידג' ואוקספורד ובסרט קוונטום של נחמה הוא שולט אף בספרדית.

ספרי ג'יימס בונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה התפרסמה בעקבות ראיון עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, שכאשר נשאל מה הוא אוהב לעשות בשעות הפנאי, השיב כי הוא אוהב לקרוא את איאן פלמינג. הצהרה זו החלה גל של התעניינות בסדרת הספרים שנחשבה למצליחה מאוד. בשנות ה-60 של המאה ה-20 ראו אור בעברית מספר ספרי ג'יימס בונד בהוצאת מ. מזרחי ובהם "ד"ר נו", "המרגלת שאהבה אותי" ו"יהלומי הפשע" - שמו העברי של "יהלומים לנצח". בשנת 1985 הוציאה הוצאת מודן את "לעיניך בלבד", אסופה של חמישה סיפורים קצרים. בשנת 1988 הוציאה הוצאת מודן את "גולדפינגר" ואת "סהרון" - שמו העברי של "מונרייקר".

בשנת 1988 קיבל סופר ספרי המתח והריגול ג'ון גארדנר את ההיתר להקים לתחייה את דמותו של ג'יימס בונד, ובעקבות כך יצא הספר "סקורפיון" (בעברית נקרא הספר "סקורפיוס").

בשנת 2005 החל הסופר צ'ארלי היגסון בכתיבת ספרים על ג'יימס הנער, כתלמיד בפנימיית איטון בשנות ה-30. עד עתה יצאו חמישה ספרים, מתוכם תורגמו לעברית שני ספרים: "סנפיר הכסף", ו"קדחת דם".

בשנת 2007 הוציאה ידיעות ספרים שלושה ספרים בהוצאה מחודשת: "מרוסיה באהבה", "ד"ר נו", ו"קזינו רויאל".

בשנת 2011 הוציא הסופר האמריקאי ג'פרי דיבר ספר חדש הממקם את בונד במאה ה-21 בשם "קארט בלאנש", הספר תורגם לעברית באותה שנה על ידי צפריר גרוסמן בהוצאת אופוס

מוטיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הסרטים משופעת במוטיבים החוזרים במרבית סרטי הסדרה. המשפט החוזר בכמעט[10] כל הסרטים הוא "השם הוא בונד, ג'יימס בונד", והפך לאחד מהמשפטים הידועים בקולנוע. אמרה ידועה נוספת היא הדרך בה הוא מזמין את הוודקה-מרטיני שלו: "מנוער, לא מעורבב" (Shaken, not stirred)‏[11].

מוטיבים נוספים בסרטי בונד כוללים פלירטוט עם המזכירה הקבועה של מנהל/ת סוכנות הביון, היא מיס מאניפני, ותצוגת העזרים המיוחדים שבהם מצייד את בונד האחראי על מחלקת הפיתוח בסוכנות הביון, מר Q. הצגה זו משמשת בסרטי בונד רבים כאתנחתא קומית ובסרט העולם אינו מספיק אף צורף הקומיקאי הנודע ג'ון קליז בתור עוזרו של מר Q.

הרשע ארנסט סטאברו בלופלד מופיע ברבים מסרטי ג'יימס בונד.

שלושת הסרטים, "קזינו רויאל", "קוואנטום של נחמה" ו"סקייפול" מסבירים כיצד הפך בונד לסוכן, וכיצד צבר את המוניטין שלו, סגנונו והרגליו.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעימת הנושא לסרטי ג'יימס בונד ("The James Bond Theme") נכתבה על ידי מונטי נורמן והופיעה לראשונה ב"ד"ר נו" ב-1962 בביצוע התזמורת של ג'ון בארי. הנעימה "007" שהופיעה לחלופין בחלק מהסרטים, ו"On Her Majesty's Secret Service" נכתבו על ידי ג'ון בארי. נעימת הנושא ו"On Her Majesty's Secret Service" זכו למספר ביצועים מאוחרים יותר בידי מבצעים פופולרים כמובי, פול אוקנפלד וארט אוף נויז.

שירי הנושא לסרטי ג'יימס בונד המושמעים בפתיחי הסרטים, לרוב נכתבים במיוחד ומבוצעים על ידי מבצעים בולטים בעולם המוזיקה, והופכים ללהיטים דרך קבע. בין המבצעים שליוו את סרטי ג'יימס בונד נמנים שירלי בייסי (היחידה שביצעה יותר משיר אחד - היא ביצעה שלושה משירי הנושא: "Goldfinger", "Diamonds Are Forever", "Moonraker"), טום ג'ונס ("Thunderball"), ננסי סינטרה ("You Only Live Twice"), פול מקרטני ("Live and Let Die"), קרלי סימון ("Nobody Does It Better"), דוראן דוראן ("A view to a kill"), א-הא ("The Living Daylights"), טינה טרנר ("Golden Eye"), שריל קרואו ("Tomorrow Never Dies"), גארבג' (עם "The World Is Not Enough"), מדונה (עם "Die Another Day"), וכריס קורנל (עם "You Know My Name"), אלישיה קיז (עם Another Way To Die), אדל (עם Skyfall) ועוד אמנים רבים.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרטי ג'יימס בונד הרשמיים שיחקו שישה שחקנים: שון קונרי, ג'ורג' לזנבי, רוג'ר מור, טימותי דלטון, פירס ברוסנן, ודניאל קרייג. בהפקות לא רשמיות גולם בונד על ידי שחקנים נוספים, בהם פיטר סלרס ודייוויד ניבן שגילמו את תפקידו בסרטי פארודיה על הדמות.

אביזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש נרחב באביזרים נעשה בסרטי ג'יימס בונד. אביזרים אלה, שלרוב מוצגים בתחילת הסרט, באים לידי שימוש מאוחר יותר, בעיקר ברגעים קריטיים בעלילה. מפעם לפעם נעשה שימוש באביזרים עתידניים כתרמיל ריחוף וכדומה.

אקדח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו השתמש בונד בברטה 418. לאחר תקלה מבצעית בספר "מרוסיה באהבה", בה נתקע אקדחו בג'קט שלו, פקד עליו M להחליף את אקדחו. בונד החליף את אקדחו לוולתר PPK, אקדח גרמני. החל מסוף הסרט "מחר לנצח" הוא עושה שימוש בוולתר P99. בסרט קוואנטום של נחמה, החליט הבמאי לחזור לנשקו הקודם, ה-PPK.

שעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעונו של בונד הכיל בתוכו מספר רב של אופציות, החל מלייזר רב עוצמה, בחצים המחוברים לכבל שישא את משקלו, וכלה בשעון בעל שדה מגנטי להסטת קליעים. פעמים רבות השעון משמש כפרסומת סמויה. השחקנים אשר שיחקו בתפקידי ג'יימס בונד משמשים פעמים רבות כדוגמנים לחברות שעונים מפורסמות. ארבעת שחקני בונד הראשונים השתמשו בשעוני רולקס. רוג'ר מור עשה גם שימוש בשעוני סייקו ופולסר. שני האחרונים עושים שימוש בשעוני אומגה.

כלי רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שבספריו של פלמינג מתואר בונד כבעל מכונית בנטלי אפורה, בסרטים נעשה שימוש רב במכוניות ספורט מהירות כדוגמת אסטון מרטין ו-BMW.

סרטי ג'יימס בונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית סרטי ג'יימס בונד הופקו על ידי חברת EON Productions והמפיקים אלברט ברוקולי והארי זלצמן. סרטים אלו נחשבים רשמיים כיוון ש-EON היא בעלת הזכויות על ג'יימס בונד. סדרת הסרטים הפכה פס ייצור ל"שוברי קופות" ומוקד משיכה לכוכבניות המתחרות על תפקיד "נערת בונד" המתחלפת מדי סרט.

רשימת סרטי ג'יימס בונד הרשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם שנה בתפקיד ג'יימס בונד הכנסות בארצות הברית הכנסות כוללות הכנסות מכרטיסים ($)
1 ד"ר נו 1962 שון קונרי $16,100,000 $59,600,000 72.1 מיליון
2 מרוסיה באהבה 1963 שון קונרי $24,800,000 $78,900,000 95.3 מיליון
3 גולדפינגר 1964 שון קונרי $51,100,000 $124,900,000 130.1 מיליון
4 כדור הרעם 1965 שון קונרי $63,600,000 $141,200,000 166 מיליון
5 אתה חי רק פעמיים 1967 שון קונרי $43,100,000 $111,600,000 81.7 מיליון
6 בשרות הוד מלכותה 1969 ג'ורג' לזנבי $22,800,000 $87,400,000 62.4 מיליון
7 יהלומים לנצח 1971 שון קונרי $43,800,000 $116,000,000 70.3 מיליון
8 חיה ותן למות 1973 רוג'ר מור $35,400,000 $161,800,000 91.6 מיליון
9 האיש בעל אקדח הזהב 1974 רוג'ר מור $21,000,000 $97,600,000 51.6 מיליון
10 המרגלת שאהבה אותי 1977 רוג'ר מור $46,800,000 $185,400,000 83.1 מיליון
11 מונרייקר 1979 רוג'ר מור $70,300,000 $210,300,000 85.1 מיליון
12 לעינייך בלבד 1981 רוג'ר מור $54,800,000 $195,300,000 70.3 מיליון
13 אוקטופוסי 1983 רוג'ר מור $67,900,000 $187,500,000 59.5 מיליון
14 רצח בעיניים 1985 רוג'ר מור $50,300,000 $152,400,000 42.9 מיליון
15 007 באזור המסוכן 1987 טימותי דלטון $51,200,000 $191,200,000 48.9 מיליון
16 רישיון להרוג 1989 טימותי דלטון $34,700,000 $156,200,000 39.1 מיליון
17 גולדן איי 1995 פירס ברוסנן $106,400,000 $353,400,000 81.2 מיליון
18 מחר לנצח 1997 פירס ברוסנן $125,300,000 $346,600,000 75.5 מיליון
19 העולם אינו מספיק 1999 פירס ברוסנן $126,900,000 $390,000,000 77.1 מיליון
20 למות ביום אחר 2002 פירס ברוסנן $160,900,000 $456,000,000 78.6 מיליון
21 קזינו רויאל 2006 דניאל קרייג $230,600,000 $585,000,000 86.8 מיליון
22 קוונטום של נחמה 2008 דניאל קרייג $200,000,000 $586,090,727
23 סקייפול 2012 דניאל קרייג $200,000,000 $1,108,561,013

רשימת סרטי ג'יימס בונד הלא-רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנה ג'יימס בונד הכנסות בארצות הברית הכנסות כוללות הכנסות מכרטיסים ($)
קזינו רויאל — פרק טלוויזיה 1954 בארי נלסון לא מצוין לא מצוין לא מצוין
קזינו רויאל — פרודיה 1967 דייוויד ניבן $25,000,000 $44,000,000 36.1 מיליון
לעולם אל תאמר לעולם לא 1983 שון קונרי $55,400,000 $160,000,000 50.8 מיליון

פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סדרה ג'יימס בונד נעשו מספר פרודיות, בהן הסרטים האיש שלנו פלינט בכיכובם של ג'יימס קובורן וגילה גולן משנת 1966 וסרט ההמשך אני אוהב את פלינט מ-1967, סדרת סרטי אוסטין פאוורס בכיכובו של מייק מאיירס, וסדרת סרטי ג'וני אינגליש בכיכובו של רואן אטקינסון. גם בישראל נעשו מספר פרודיות, בהן פרק של "זהו זה" הנושא את השם "ד"ר נו" בכיכובם של מוני מושונוב וגידי גוב ופרק שעוסק בבונד עצמו שבו בונד (גידי גוב) שב לשירות לאחר שהוא יוצא לפנסיה ונהיה סנילי על מנת להלחם ברשע בגילומה של אלקסיס מ"שושלת" (בכיכובו של דב גליקמן).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס בונד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.newsweek.com/id/136378‏
  2. ^ Movie Franchises Index
  3. ^ בונד? ג'יימס בונד?], הארץ, ‏ 31 באוגוסט 2011.
  4. ^ מקום הולדתו של בונד לא צויין בספריו של פלמינג, אך בסרט סקייפול צויין שהוא נולד באחוזת סקייפול בסקוטלנד
  5. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 120-121.
  6. ^ אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד סקירה מקיפה על פלמינג ויצירתו ותרגומיהם לעברית.
  7. ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 195, "ובזמן שהוא, בונד שיחק באינדיאנים במשך שנים (כן, התיאור של לה שיפר היה מדויק לחלוטין), האויב האמיתי עבד בשקט, בקור רוח, בלי מבצעים נועזים, ממש לידו. פתאום הוא ראה בעיני רוחו את וספר צועדת במסדרון עם מסמכים בידיה. על מגש. הם פשוט קיבלו הכול על מגש, בעוד הסוכן קר הרוח עם הקידומת אפס-אפס משוטט בעולם בחיפוש אחר שעשועים- ומשחק באינדיאנים".
  8. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 32.
  9. ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 147.
  10. ^ לא נאמר בסרט כדור הרעם
  11. ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 195.