ג'יימס גרפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס גרפילד
(19 בנובמבר 1831; מורלנד הילס שבאוהיו
 - 19 בספטמבר 1881) (בגיל 49)
James Abram Garfield, photo portrait seated.jpg

ג'יימס גרפילד
שם בשפת המקור James Abram Garfield
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת-זוג לוקרישיה גרפילד
נשיא ארצות הברית ה-20
תקופת כהונה 4 במרץ 1881 - 19 בספטמבר 1881 (28 שבועות ו-4 ימים)
סגן צ'סטר אלן ארתור
הקודם בתפקיד רתרפורד הייז
הבא בתפקיד צ'סטר ארתור

ג'יימס אברם גרפילדאנגלית: James Abram Garfield‏; 19 בנובמבר 1831 - 19 בספטמבר 1881) נשיאה ה-20 של ארצות הברית. כהונתו הייתה אחת הקצרות בתולדות ארצות הברית, והסתכמה בשישה חודשים וחמישה עשר יום, לאחר שנורה בידי מתנקש כארבעה חודשים לאחר שהושבע לתפקיד (הנשיא האמריקאי השני שנרצח במהלך כהונה).

תקופת ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרפילד נולד בעיר אורנג' שבאוהיו (היום נקראת מורלנד הילס). אביו, אברהם גרפילד, נפטר בשנת 1833 כשג'יימס היה רק בן 18 חודשים, והוא גדל עם אימו, אליזה, ודודו. לאחר שסיים את בית הספר העירוני למד גרפילד בין השנים 1851 ו-1854 ב"מכון העתודה האקלקטי המערבי" (שלימים נקרא "קולג' חירם") בחירם שבאוהיו. לאחר מכן עבר ללמוד בויליאמס קולג' בויליאמסטאון, מסצ'וסטס, והיה חבר באגודת דלתא אפסילון. הוא סיים את לימודיו ב-1856 כתלמיד מצטיין שהתמחה במיוחד בתחום הכימיה. לאחר מכן שב ללמד כמורה לשפות קלאסיות במכון האקלקטי, וכעבור שנה התמנה למנהל המכון, תפקיד בו שימש עד שנת 1860.

ב-11 בנובמבר 1858 נשא גרפילד לאישה את לוקרישיה רודולף. לשניים היו שמונה ילדים, אחד מהם - ג'יימס רודולף גרפילד הלך בעקבות אביו לפוליטיקה ושימש כשר הפנים של ארצות הברית בזמן נשיאותו של תיאודור רוזוולט.

גרפילד מאס בחיי האקדמיה והחל ללמוד באופן פרטי משפטים. הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של אוהיו בשנת 1860, אך עוד קודם לכן כבר החל במעורבות פוליטית. הוא נבחר כסנטור בבית המחוקקים של אוהיו בשנת 1859, וכיהן בתפקיד עד 1861. לאורך כל חייו הפוליטיים היה חבר המפלגה הרפובליקנית.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית הצטרף גרפילד לצבא הצפון, ומונה כמפקד גדוד המתנדבים הרגלי ה-42 של אוהיו, בדרגת קולונל (אלוף משנה). הגנרל דון קרלוס בואל הטיל עליו את משימת גירוש כוחות הדרום מזרחה מקנטקי בנובמבר 1861. תחת פיקודו של גרפילד הועמדה לצורך מבצע זה הבריגדה ה-18, ובדצמבר אותה שנה הוא יצא מקטלסבורג, קנטקי, כשלצידו גדודי הרגלים ה-40 וה-42 של אוהיו, ה-14 וה-22 של קנטקי, חיל הפרשים השני של מערב וירג'יניה ויחידת הפרשים של מקלפלין. הכוחות נתקלו בכוחות הדרום ליד פיינטסוויל, קנטקי ב-8 בינואר 1862, שהיו תחת פיקודו של בריגדיר גנרל המפרי מרשל. כוחותיו של גרפילד אילצו את כוחות הדרום לסגת עד למרחק של שני מייל מפרסטונבורג, קנטקי, על הדרך המוביל לוירג'יניה. גרפילד תקף שוב ב-9 בינואר, ושוב הביא לנסיגת הדרומיים בתום יום הקרב, אך הפעם בחר שלא לרדוף אחריהם, והעדיף לשוב עם כוחותיו לפרסטונבורג כדי לחדש את האספקה. ניצחון זה הביא לקידומו של גרפילד לדרגת בריגדיר גנרל ב-11 בינואר.

בדרגה זו שירת גרפילד תחת בואל בקרב שילה, ותחת פיקודו של תומאס ג'. ווד במצור על קורינת'. בריאותו המידרדרת מנעה ממנו לשוב לקרב עד לסתיו, אז הצטרף לוועדה שבחנה את התנהלותו של פיץ ג'ון פורטר. באביב 1863 מונה גרפילד לראש המטה של ויליאם ס. רוסקרנס, מפקד צבא קמברלנד.

קריירה פוליטית מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1863 שב גרפילד לזירה הפוליטית, ונבחר לכהן מטעם אוהיו בבית הנבחרים של ארצות הברית במושב הקונגרס ה-39. זמן קצר לאחר שנבחר זכה גרפילד לדרגת אלוף (מייג'ור ג'נרל), על תפקודו בקרב צ'יקאמגוואה, אך הוא בחר לפרוש מהצבא לטובת המושב בקונגרס. הוא הצליח להיבחר שוב מדי שנתיים עד לשנת 1878, ונחשב לאחד הרפובליקנים הניציים בבית לאורך מלחמת האזרחים ותקופת השיקום שלאחריה. ב-1876, עם היבחרו של תומאס ג' בליין לסנאט, החליף אותו גרפילד כיו"ר הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים. באותה שנה היה גרפילד גם אחד החברים בוועידה האלקטורלית שהכריעה את הבחירות בין ראתרפורד הייז וסמואל ג'. טילדן, והעניקה להייז את 22 הקולות שהיה זקוק להם על מנת להיבחר לנשיאות.

הבחירות של שנת 1880[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1880

את מסע הבחירות שלו בחר גרפילד לנהל מאחוזתו שבמנטור, ולא יצא למסע בחירות ברחבי המדינה. האחוזה, שאותה רכש ב-1876, משמשת כיום כאתר היסטורי לאומי של רשות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. במהלך מסע הבחירות שלו נכונה לגרפילד מבוכה רבה עם פרסום מכתב מורלי, שבו צוטט גרפילד לכאורה כתומך בעידוד ההגירה הסינית למערב ארצות הברית. לימים אומנם הוכח כי המכתב היה מזויף, אך אי התגובה של גרפילד בפרשה פגעה בתמיכה בו. אף על פי כן, הצליח לקבל את תמיכת הוועידה הרפובליקנית הלאומית למועמדותו לנשיאות כמועמד כמעט אנונימי, וגבר על שני המועמדים האחרים לתפקיד ג'יימס בליין וג'ון שרמן. באופן אירוני, היה זה דווקא שרמן שלבסוף החליף את גרפילד בבית הנבחרים.

בבחירות הכלליות הביס גרפילד, שזכה ל-214 אלקטורים, את המועמד הדמוקרטי וינפילד סקוט הנקוק, גנרל מצטיין נוסף בצבא האיחוד, שזכה רק ב-155 אלקטורים. גרפילד הושבע לנשיא ב-4 במרץ 1881.

הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו ניסה גרפילד לתווך בין המחלוקות הפנימיות במפלגה הרפובליקנית. הוא הנהיג את סיעת בני התערובת, שתמכה ברפורמה בשירות הציבורי שהנהיג הייז בדרום לאחר המלחמה.

הרכב הקבינט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינויים לבית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרפילד מינה רק שופט אחד לבית המשפט העליון של ארצות הברית, אישור מחודש למינוי של הייז מימיו האחרונים בתפקיד - תומאס סטנלי מתיוס שנכנס לתפקידו ב-1881.

ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס גרפילד, נשיא ארצות הברית, נפצע קשה בנסיון התנקשות.

ב-2 ביולי 1881 נורה גרפילד בידי צ'ארלס גיטו, עורך דין בן 40 וחבר המפלגה הרפובליקנית. ההתנקשות אירעה בשעה 9:30 בבוקר, פחות מארבעה חודשים לאחר שהושבע גרפילד לנשיאות, בעת ששהה בתחנת הרכבת של חברת "בולטימור והפוטומק" בוושינגטון, בדרכו לכנס מחזור של הקולג' בו למד, והיה מלווה במזכיר המדינה ג'יימס ג'. בליין ובשני בניו ג'יימס והארי. כשנעצר המתנקש הוא הצהיר "עשיתי את זה ואני רוצה להיעצר! ארתור הוא הנשיא עכשיו!". הצהרה זו העלתה לזמן קצר את החשד כי ארתור, שעמד בראש סיעה אופוזיציונית לגרפילד במפלגה הרפובליקנית, או תומכיו, עמדו מאחורי המעשה. למעשה, ביצע גיטו את ההתנקשות לאחר שנסיונותיו להתמנות לקונסול דיפלומטי בפריז (משרה שלא היו לו כל כישורים אליה) נכשלו, ולאור מחלת נפש ממנה סבל.

כדור אחד פגע בכתפו של גרפילד ויצא דרך הגב, תוך שהוא מחמיץ עורק. הכדור השני נתקע בחזהו של גרפילד ורופאיו לא הצליחו למצוא אותו על מנת להוציאו. רופאים כיום סבורים כי הכדור נותר סמוך לריאה. בניסיון לגלות את מיקומו של הכדור פיתח אלכסנדר גרהם בל גלאי מתכות, אולם מסגרת המתכת של מיטתו של גרפילד גרמה למכשיר לתקלה. איש לא הצליח אז להסביר את התקלה, משום שמסגרות מיטות עשויות מתכת לא היו נפוצות, והקישור בין שני הגורמים לא נעשה.

גרפילד שכב במיטתו במשך מספר שבועות ומצבו החל להחמיר בשל הזיהום שהתפתח סביב הכדור, שהחליש את ליבו. 80 יום לאחר שנורה מת גרפילד מהתקף לב או ממפרצת בטחול, בעקבות הרעלת דם ודלקת סימפונות. שעת מותו הוכרזה כ-22:35, ביום שני 19 בספטמבר 1881, בדיוק חודשיים לפני יום הולדתו החמישים. במהלך גסיסתו הועבר גרפילד לעיירת החוף אלברון בניו ג'רזי, מתוך תקווה נואשת כי אוויר הים והשלווה יסייעו להחלמתו.

גרפילד נקבר במאוזוליאום בבית הקברות לייקוויו בקליבלנד, אוהיו. המצבה שעל קברו מעוטרת בתבליט מאבן טרה קוטה של הפסל קספר בוברל, ומתארת שלבים שונים בחייו. ב-1887 הוקמה אנדרטת ג'יימס גרפילד לזכרו בסמוך לגבעת הקפיטול.

משפטו של המתנקש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית ההיסטוריונים והרופאים כיום סבורים כי מותו של גרפילד הוא תוצאה של רשלנות רפואית, וכי הנשיא המנוח היה יכול לשרוד את הפגיעה לו רופאיו היו מוכשרים יותר: בעת החיפוש אחר הקליע הנעלם החדירו רופאיו של גרפילד את אצבעותיהם לבית החזה שלו, ואחד מהם פגע במהלך הבדיקה בכבד שלו.

גיטו נמצא אשם ברציחתו של גרפילד, על אף שפרקליטיו ניסו לטעון להגנתו לאי שפיות. הוא התעקש כי הטיפול הרפואי הלקוי הוא שהרג את גרפילד, אך לא הצליח לשכנע את שופטיו לקבל טיעון זה כהגנה לגיטימית לחפותו. גיטו נידון למוות והוצא להורג בתלייה ב-30 ביוני 1882 בוושינגטון.

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרפילד היה הנשיא הראשון ששימש גם ככומר. עם היבחרו לתפקיד ויתר על הכמורה, וצוטט באומרו "אני מוותר על המשרה הרמה ביותר בארץ על מנת להתמנות לנשיא ארצות הברית".
  • עד היום לא נבחר אף נשיא מלבד גרפילד ישירות לאחר כהונה בבית הנבחרים.
  • גרפילד ידע לכתוב בשתי ידיו, והיה מסוגל לכתוב בידו האחת בלטינית, בזמן שכתב בידו האחרת ביוונית עתיקה.
  • אחת מההוכחות הרבות למשפט פיתגורס חוברה בידי גרפילד.
  • סיפור ההתנקשות הונצח בשני שירים - האחד "Mister Garfield" של ג'וני קאש מ-1965, והשני "Charles Giteau" של קלי הארל ותזמורת כלי המיתר של וירג'יניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטון · ג'ון אדמס · תומאס ג'פרסון · ג'יימס מדיסון · ג'יימס מונרו · ג'ון קווינסי אדמס · אנדרו ג'קסון · מרטין ואן ביורן · ויליאם הנרי הריסון · ג'ון טיילר · ג'יימס פולק · זאכרי טיילור · מילרד פילמור · פרנקלין פירס · ג'יימס ביוקנן · אברהם לינקולן · אנדרו ג'ונסון · יוליסס סימפסון גרנט · רתרפורד הייז · ג'יימס גרפילד · צ'סטר ארתור · גרובר קליבלנד · בנג'מין הריסון · גרובר קליבלנד · ויליאם מקינלי · תאודור רוזוולט · ויליאם האוורד טאפט · וודרו וילסון · וורן הרדינג · קלווין קולידג' · הרברט הובר · פרנקלין דלאנו רוזוולט · הארי טרומן · דווייט אייזנהאואר · ג'ון פיצג'רלד קנדי · לינדון ג'ונסון · ריצ'רד ניקסון · ג'רלד פורד · ג'ימי קרטר · רונלד רייגן · ג'ורג' הרברט ווקר בוש · ביל קלינטון · ג'ורג' ווקר בוש · ברק אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.