ג'יימס דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס דין

ג'יימס ביירון דיןאנגלית: James Byron Dean;‏ 8 בפברואר 1931 - 30 בספטמבר 1955), שחקן קולנוע אמריקני. נודע במיוחד בשל הסרט מרד הנעורים (Rebel Without a Cause), שבו כיכב לצד נטלי ווד. הוא היה האדם הראשון שקיבל לאחר מותו מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דין נולד במריון, אינדיאנה. 6 חודשים לאחר שאביו עזב את החווה כדי להיות טכנאי שיניים, עברה המשפחה לסנטה מוניקה, קליפורניה. ב-1940, נפטרה אמו מסרטן. לאחר מכן, עבר לגור אצל דודתו בחווה בפיירמונט, אינדיאנה. בתיכון היה דין בקבוצות הבייסבול והכדורסל, ולמד דרמה ואמנות הוויכוח. לאחר שסיים את לימודיו ב-1949, הוא חזר לקליפורניה כדי לגור עם אביו ואמו החורגת. הוא למד במכללת סנטה מוניקה, ובינואר 1951, נשר מהלימודים ועבר לניו יורק כדי לפתח קריירת משחק. שם למד בבית הספר למשחק "אולפן השחקנים".

דין התחיל את קריירת המשחק המקצועית שלו בסרטון פרסומת לפפסי.

הבמאי איליה קאזאן חיפש שחקן חדש וצעיר לתפקיד הסרט "קדמת עדן". דין ופול ניומן היו שני המועמדים הסופיים לתפקיד, ולאחר מבחן בד בניו יורק, נבחר דין. ב-8 במרץ 1954 עזב דין את ניו יורק ונסע ללוס אנג'לס כדי להתחיל את צילומי הסרט שבוסס על ספרו הקלאסי של ג'ון סטיינבק. דין, בהופעתו העוצמתית והאמוציונלית, הצליח להציג את הסיפור של סטיינבק באופן הראוי ששמר על רוח הספר. על תפקיד זה קיבל פרס "גלובוס הזהב", על הישג מיוחד בקולנוע, והיה מועמד לפרס האוסקר.

סרטו השני, "מרד הנעורים" של הבמאי ניקולס ריי היה לסרט הקולנוע הראשון שדיבר אל הנוער ועל מצוקותיו. שם גילם דין שוב את תפקיד המורד שובר המוסכמות שהוא כה מאופיין בה. סרט זה היה מועמד ל-3 פרסי אוסקר ובהם לשני שחקני המשנה, אך לא לדין. רבים באקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה סברו שבעתיד יתפתח דין לשחקן גדול, בדומה לפול ניומן. סרט זה יצא לאקרנים בארצות הברית חודשיים לאחר מותו של דין, דבר שתרם להצלחת הסרט ולהפיכתו לסרט פולחן, ואת ג'יימס דין לסמל מין ולמיתוס.

סרטו השלישי והאחרון היה "ענק", סרטו רחב היריעה של הבמאי זוכה האוסקר ג'ורג' סטיבנס. בסרט זה גילם דין דמות קאובוי, שמזכירה רק במעט את שני תפקידיו הקודמים בקולנוע. הסרט היה מועמד ל- 10 פרסי אוסקר, כשדין מועמד פעם נוספת. לקראת סיום צילומי הסרט נהרג דין, כך שהסצינות בהן הוא מככב הן, למעשה, החודשים האחרונים של חייו. על מנת להשלים את הסרט השתמשו האולפנים בכפילים ובחקיין שחיקה את קולו של דין. הסרט יצא לאקרנים ב-1956, לאחר מותו.

בשנת 2006 פרסם התסריטאי ויליאם באסט, שהיה שותפו של דין למגורים בלוס אנג'לס ובניו יורק ואחד מידידיו הקרובים, ספר שבו הודה כי מערכת היחסים בינו לבין דין לא הייתה רק "ידידות" אלא קשר רומנטי ומיני. בספר הזכיר באסט גם מערכות יחסים אחרות שניהל השחקן עם גברים. ג'יימס דין ניהל ככל הידוע מערכות יחסים אינטימיות עם גברים ועם נשים כאחד, אבל אורח חייו זה נחשף לציבור הרחב רק לאחר מותו, ולא הוזכר קודם לכן במפורש. הוא אמנם נדחה משירות צבאי בטענה שהוא הומוסקסואל, אבל האולפנים שהעסיקו אותו טרחו לפרסם ידיעות על רומנים שניהל עם שחקניות צעירות שונות. [1]

ג'יימס דין, 1955

ג'יימס דין נהרג בגיל 24 מפגיעת רכב בתאונת דרכים. באופן אירוני השתתף ביולי 1955 בצילומי תשדיר שירות למניעת תאונות דרכים יחד עם השחקן גיג יונג. על הסט אמר דין ליונג: "נהגתי לטוס בדרכים לא מעט, ולקחתי הרבה סיכונים מיותרים בדרכים המהירות... עכשיו כשאני נוהג באוטוסטרדות אני זהיר במיוחד".

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]