ג'יימס ווטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס דיואי ווטסון
James D. Watson
נולד ב-1928
James Watson.jpg
תרומות עיקריות
גילוי מבנה מולקולת ה-DNA, יחד עם פרנסיס קריק

ג'יימס דיואי ווטסוןאנגלית: James Dewey Watson; נולד ב-6 באפריל 1928) הוא גנטיקאי אמריקאי שגילה בשנת 1953 ביחד עם פרנסיס קריק את מבנה מולקולת ה-DNA במעבדת קוונדיש שבאוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. בשל הישג זה זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1962 יחד עם קריק ומוריס וילקינס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון החל את לימודיו באוניברסיטת שיקגו בגיל 15 (שם למד זואולוגיה), והגיע לקיימברידג' לפוסטדוקטורט כשהיה בן 23 בלבד.

לאחר שהתפרסם (בעקבות גילוי מבנה הסליל הכפול של ה-DNA), חזר לארצות הברית כדי לשמש פרופסור באוניברסיטת הרווארד. בהמשך התמנה לנשיא מעבדות Cold Spring Harbor וסייע להפוך את המוסד לאחד המובילים בחקר הגנום. נוסף לאמור, דחף את פרויקט הגנום האנושי של ארצות הברית (שמימן בכספי ממשלת ארצות הברית את ריצוף הגנום האנושי), ואף עמד בראש הפרויקט בראשית דרכו.

בשנת 1968 יצא לאור ספרו "הסליל הכפול", בו הוא מתאר את גילוי מבנה ה-DNA:

"מבנה כל כך יפה פשוט חייב היה להתקיים."

– "הסליל הכפול"

בגילוי ה-DNA חרג ווטסון מנורמות מקובלות של אתיקה מקצועית. על פי עדותו של ווטסון בספרו "הסליל הכפול", בגילוי ה-DNA התבסס ווטסון על תצלום 51 שנעשה על ידי רוזלינד פרנקלין ושאותו הראה לו מוריס וילקינס, שותפה של רוזלינד למחקר, ללא ידיעתה, וכן על בקשה למענק מחקר שכתבה רוזלינד וכללה נתונים על מחקרה, שאותו הגיש לו המנחה המדעי שלו, מקס פרוץ, ללא ידיעתם של רוזלינד ווילקינס. צילום הרנטגן שצילמה פרנקלין היה התצלום הראשון שממנו ניתן היה להסיק את המבנה הסלילי הכפול של מולקולת ה-DNA, ויש הסבורים שפרנקלין הייתה בדרך לגלות את המבנה הסלילי של ה-DNA בעצמה. בגיליון של כתב העת Nature שבו פרסמו ווטסון וקריק את המאמר על תגליתם פורסם גם מאמרה של פרנקלין עם התצלום, אולם הוא הוצג כראיה המאששת את גילויים (שבלעדיה לא יכלו ווטסון וקריק לפרסם את מאמרם) ולא כאחד הגורמים המכריעים שהובילו לגילוי‏‏‏[1].

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון הוא אתאיסט מפורסם. הוא ידוע כנחרץ בדעותיו בנושאי פוליטיקה, דת ותפקיד המדע בחברה. חלק מדעותיו נחשבות כמעוררות מחלוקת. הוא מהתומכים הנלהבים של שימוש במזון מהונדס גנטית, וטוען כי היתרונות של השיטה עולים בהרבה על הסכנה לסביבה. כמו כן, הוא טוען שההתנגדות המועלית נגד מזון כזה היא בלתי מדעית ולא רציונלית. דעתו בנושא מוסברת בהרחבה בספרו DNA: The Secret of Life, בפרט בפרק 6.

ווטסון גם התפרסם כתומך באאוגניקה להשבחת הגזע האנושי. הוא טען בראיון שה-10% הכי טפשיים באוכלוסייה צריכים להיות מופּלים עוד כשהם עוברים. כמו כן, יש להנדס את כל הבנות כך שיהיו "יפות", ואם יתגלה גן של הומוסקסואליות זו תהיה עילה מוצדקת להפלה.

באוקטובר 2007 אמר ווטסון בראיון עיתונאי כי הניסיונות לעזור ליבשת אפריקה נכשלים, משום שהם מבוססים על ההנחה שהאינטליגנציה של בני היבשת זהה לזו של בני המערב, והדבר אינו כך למעשה, כפי שנוכח מי שהעסיק שחורים‏‏‏[2]. אמירה זו גרמה להשעייתו ממכון המחקר האמריקני שבו עבד, עד לבירור הדברים‏‏‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]