ג'יימס מאיר רוטשילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Jakob Rothschild.jpg

ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד (Jakob James de Rothschild;‏ 15 במאי 179215 בנובמבר 1868) היה בנקאי ואחד מבני משפחת רוטשילד.

יעקב נולד בפרנקפורט שבגרמניה כבנו החמישי והצעיר ביותר של מאיר אנשל רוטשילד, מייסד המשפחה. בשנת 1811 עבר בהוראת אביו לפריז, כדי לשמש שם כמנהל עסקי המשפחה בצרפת, ובשנת 1817 הקים את הסניף הראשון של אימפריית העסקים המשפחתית בפריז ובכך היה למייסד הענף הצרפתי של שושלת רוטשילד. הוא שימש כיועץ כלכלי לשני מלכים צרפתיים, ייעוץ שקנה לו את השם של הבנקאי החזק במדינה כולה. לאחר מלחמות נפוליאון מילאו עסקיו של יעקב תפקיד חשוב בהפיכתה של צרפת לאימפריה תעשייתית, וזאת על ידי מימון הכשרתם והקמתם של מסילות ברזל ואתרי כריית מחצבים. ההון שצבר במסגרת עסקיו העניק לו מקום של כבוד בקרב רשימת האנשים העשירים ביותר בעולם באותה העת.

בשנת 1822 הוכתר יעקב, יחד עם שלושה מאחיו, בתואר ברון מטעם פרנץ השני, שהפך לפרנץ הראשון, קיסר אוסטריה.

ב-11 ביולי 1824 התחתן יעקב בפרנקפורט עם בטי סלומון דה רוטשילד (1805–1886), בת-אחיו סלומון מאיר רוטשילד. הנישואין היו חלק ממהלכיו של אבי המשפחה לשמר את הונה של המשפחה בתוך עצמה, מהלכים שבאו לידי ביטוי בשידוך בנות המשפחה לבניו. לשניים נולדו חמישה ילדים:

  1. שרלוט דה רוטשילד (1825–1899), נישאה לנתנאל דה רוטשילד
  2. אלפונס דה רוטשילד (1827–1905)
  3. גוסטב דה רוטשילד (1829–1911)
  4. סלומון דה רוטשילד (1835–1864)
  5. אדמונד דה רוטשילד (1845–1934), ידוע כ"הברון רוטשילד", "הנדיב הידוע".

בשנת 1854 שכר ג'יימס את שירותיו של האדריכל ג'וזף פאקסטון כדי שיבנה לו טירה מדרום-מערב לפריז. הטירה הנאו-יעקובינית, שכינויה "פרייר" (Château de Ferrières), הפכה למשכנה של המשפחה. בשנת 1870, בעת המשא ומתן לאחר מפלת הצרפתים במלחמת פרוסיה-צרפת, התאכסנו בה הקייזר וילהלם הראשון והקאנצלר ביסמרק, שהתגורר בחדרי הברון.‏[1] הטירה המשיכה לשמש כמשכן המשפחה עד לשנת 1975, שבה הוענק מתחם המגורים המשפחתי כמתנה לאוניברסיטת הסורבון הפריזאית.

באותו זמן יזם ומימן את הקמת בית החולים היהודי הראשון בירושלים, "בית החולים מאיר רוטשילד".

בנוסף לעסקי הבנקאות שהיו ברשותו, רכש ג'יימס בשנת 1868 את אחד מהכרמים יצרני היין הטובים והנחשבים ביותר בצרפת - שאטו לאפיט. הייקב, שממוקם באזור בורדו נמצא בבעלות המשפחה עד לימינו. בנוסף לייקב השקיע ג'יימס הון רב בתרומה לקהילה (בעיקר זו היהודית) ואף הפך לאחד ממנהיגיה של יהדות צרפת.

שלושה חודשים לאחר שרכש את שאטו לאפיט נפטר הברון ג'יימס דה רוטשילד. בניו אלפונס וגוסטב ירשו את אימפריית העסקים שהקים.

במהלך השנים, דעך כוחו הכלכלי של הבנק שאותו הקים ג'יימס מאיר רוטשילד ואשר צבר את רוב הונו מעסקאות מימון למיזמים שונים שהנהיגו ממשלות מדינות אירופה. דעיכה זו החלה בסופה של המאה ה-19 ונבעה בעיקר מפיתוחן של שיטות מימון ממשלתיות חדשות, שהיו עדיפות על השיטות המיושנות יחסית של בנק רוטשילד. על אף הירידה בהיקף עסקיהם, נשארו צאצאיו של ג'יימס במרכז זירת העסקים הבינלאומית. עם זאת, בשנת 1982 ספגה הרשת זעזוע קשה עם ההלאמה של הבנק המרכזי שלה על ידי ממשלת צרפת הסוציאליסטית בראשותו של פרנסואה מיטראן. את הריסות העסק המשפחתי שיקם אחד מצאצאיו של ג'יימס, אריק דה רוטשילד, שיחד עם בן דודו דוד הקים בנק משפחתי חדש והפך אותו לעסק מצליח.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון שאמה, בית רוטשילד וארץ ישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תש"ם; א. שני העולמות של הפזורה, עמ' 38.