ג'יימס מיצ'נר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס מיצ'נר

ג'יימס אלברט מיצ'נראנגלית: James Albert Michener;‏ 3 בפברואר 1907 - 16 באוקטובר 1997) סופר אמריקאי, זוכה פרס פוליצר.

ידוע בזכות הרומנים, ספרי המסע והמסות שכתב. בחייו סימל מיצ'נר את התגשמות החלום האמריקאי: ילד שננטש על ידי הוריו גדל בעוני והגיע לתהילה ועושר כסופר וכאיש ציבור.

מיצ'נר פרסם יותר מ-40 כותרים. רובם רומנים רחבי יריעה המתארים תהליכים היסטוריים של מדינות, תרבויות ואירועים. ספרו הראשון היה "ספורי דרום פסיפיק" (שעבורו זכה בפרס פוליצר לספרות בשנת 1948). מבין ספריו המפורסמים ביותר: "הוואי" (הופיע בשנת 1961 בהוצאת לאשה) "יובל המאה", "המקור" (היסטוריה של העם היהודי, תורגם לעברית), "טקסס" (הופיע בשנת 1988 בהוצאת מודן) , ספרים נוספים שהופיעו בעברית: "סיונרה", "הברית" ו"חלל". בין ספרי העיון שלו "איבריה", ספר זיכרונותיו "העולם הוא ביתי" ו"ספורט באמריקה". בין הרומנים ההיסטוריים מפרי עטו - "אלסקה" (הופיע בשנת 1988 בהוצאת רנדום האוס). מיצ'נר היה ידוע כסופר שכתב את כל ספריו לאחר מחקר מעמיק, ולעתים לאחר שהייה ארוכה באזור אותו תיאר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדותו שלו מיצ'נר לא ידע מתי והיכן נולד ומי היו הוריו. רוב הביוגרפיות מציינות את ה-3 בפברואר 1907 כתאריך הולדתו, אולם הן חלוקות בדבר מקום הלידה, יש הטוענים שנולד בניו יורק וכיתום הועבר לעיירה דוילסטאון (Doylestown) שבמדינת פנסילבניה. יש הטוענים שנולד בעיירה זו, שם גדל אצל אמו המאמצת מייבל מיצ'נר, אלמנה קוויקרית. היו גם שמועות שמייבל הייתה אמו הביולוגית, מיצ'נר סירב להתייחס לכך. ילדותו עברה בתנאי עוני קשים.

מיצ'נר סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בעיירת הולדתו בשנת 1925. בשנים 1925 עד 1929 למד ב-Swarthmore, אוניברסיטה קווייקרית בעיירה סמוכה לפילדלפיה. את לימודיו סיים בהצטינות יתרה. שנה אחת למד, במסגרת מלגה מיוחדת, באוניברסיטת סנט אנדרוס בסקוטלנד. הוא המשיך בלימודים לתואר שני במכללת ההוראה של מדינת קולורדו (בעיר גרילי). בשנת 1936, קיבל תואר MA.

במהלך לימודיו מיצ'נר התפרנס כמורה. לאחר סיום לימודיו, בשנים 1936 עד 1940, שימש כפרופסור (מרצה) באוניברסיטת צפון קולורדו. בשנים 1940-1941 שימש כפרופסור אורח להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד.

עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה מיצ'נר התגייס לצי, למרות שכקוויקר היה פטור מחובת הגיוס. בשנים 1944 עד 1946 שירת בזירת האוקיינוס השקט, כקצין היסטוריה בדרגת רב סרן.

מיצ'נר היה נשוי שלוש פעמים: פטי קוּן (Patti Koon) מ-1935 עד 1948; ונג נורד (Vange Nord) מ-1948 עד 1955, עם אשתו השלישית מארי יוריקו סבוסאבה (Mari Yoriko Sabusawa) חי כמעט 40 שנה מ-1955 ועד מותה ב-1994. למיצ'נר לא היו צאצאים.

ב-1977 העניק לו הנשיא ג'ראלד פורד את מדליית החירות הנשיאותית.

בשנותיו האחרונות חי באוסטין טקסס. חלה באי ספיקת כליות וטופל בדיאליזה ב-4 שנותיו האחרונות. באוקטובר 1997 מיצ'נר הפסיק את הדיאליזה ונפטר תוך זמן קצר. בן 90 היה במותו. הוא גם נקבר באוסטין, טקסס.

קריירה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הספרותית של מיצ'נר החלה במהלך מלחמת העולם השנייה. כקצין בחיל הים האמריקאי הוצב בדרום האוקיינוס השקט כהיסטוריון ימי. את ספרו הראשון "ספורי דרום פסיפיק" כתב על סמך חוויותיו מתקופה זו. הספר יצא כשמיצ'נר היה בן 40.

בשנות ה-50 המאוחרות מיצ'נר החל לעבוד כעורך משוטט (roving editor) בתקופון Readers Guide. הוא עזב משרה זו בשנת 1970.

הרומן הוואי, שיצא בשנת 1959 (תורגם לעברית והופיע בשנת 1961 בהוצאת לאשה) התבסס על מחקר היסטורי נרחב. כך גם כל שאר הרומנים שלו היו מבוססים על מחר מפורט: היסטורי, תרבותי, ואפילו גאולוגי. ספריו היו בדרך כלל ארוכים מאוד, חלקם היו בני 1000 עמודים ויותר. בספרו מקסיקו האבודה שלי My Lost Mexico הוא מציין שלעתים היה מתקתק על מכונת הכתיבה 12 עד 15 שעות ביום במשך שבועות, ללא הפסקה. על זאת אמרו מבקריו ש"מיצ'נר כותב לפי משקל".

מיצ'נר היה סופר פופולרי מאוד ובמהלך חייו נמכרו ברחבי העולם כ-75 מיליון עותקים מספריו. בשנת 1996 התפרסמה ביבליוגרפיה של כל מה שמיצ'נר כתב. היא כללה יותר מ-2500 ערכים החל מ-1923 ועד 1995: מאמרים, הקדמות, ספרים ועבודות אחרות.

ספריו גם הפכו למחזות, סרטים וסדרות טלוויזיה. "ספורי דרום פסיפיק" הוצג כמחזמר על בימות ברודוויי (1949) והוסרט ב-1958; "גשרי טוקו רי" הוסרט ב-1953; "סיונרה" הוסרט ב-1957; "הוואי" הוסרט ב-1966; "יובל המאה" (Centennial) שסיפר את סיפורן של כמה משפחות במערב ארצות הברית הפך למיני סדרת טלוויזיה מוצלחת מאוד ב-1978; "חלל" הפך למיני סדרה ב-1985.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]