ג'יימס קוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס קוקו

ג'יימס קוקואנגלית: James Coco; ‏21 במרץ 1930- 25 בפברואר 1987) היה שחקן קולנוע ותיאטרון אמריקאי זוכה פרס אמי. היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב ולפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 1981 על הופעתו בסרט "רק כשאני צוחקת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקו נולד בניו יורק והחל לשחק עוד מגיל קטן. בנם של מהגרים איטלקים אידה ופליצ'ה קוקו.

הופיע לראשונה בברודוויי ב-1957 והשתתף במחזה האוף ברודוויי "הירח שבנהר הצהוב" שזיכה אותו בפרס אובי. קוקו השתתף בפרסומות ובמחזות תיאטרון בהם שיחק. השתתפותו במחזה "הבא בתור" זיכתה אותו בפרס שולחן הדרמה ועבור משחקו במחזה "אחרון המאהבים האדומים הלוהטים" של ניל סיימון היה קוקו מועמד לפרס הטוני ב-1970.

בקולנוע שיחק בפעם הראשונה ב-1971 בתור ד"ר טימי ספקטור בדרמה הקומית של אוטו פרמינגר "חברים כה טובים" ובתור הדוד הארי בקומדיה השחורה "עלה חדש". ב-1972 שיחק בגרסה הקולנועית למחזה המוזיקלי "האיש מלה מאנצ'ה", בסרט גילם את סאנצ'ו פנזה והועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן בתפקיד משני. ב-1976 הופיע בפארודיית הבלשים של ניל סיימון "חמישה בלשים לקינוח".

ב-1981 שיחק בקומדיה "רק כשאני צוחקת" בתור ג'ימי פרינו חברה של שחקנית התיאטרון השיכורה ג'ורג'יה היינץ, על הופעתו קיבל קוקו מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב אך גם לפרס פטל הזהב. קוקו היה השחקן הראשון שהועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס ראזי לשחקן המשנה הגרוע ביותר. בשנת 1983 זכה קוקו בפרס אמי על הופעתו בסדרה "מקום אחר".

קוקו נפטר בשנת 1987 בגיל 56 מהתקף לב. נקבר בבית הקברות הקתולי ס.ט ג'רודס שבקולוניה , ניו ג'רזי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]