ג'יימס קרייג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס קרייג
(8 בינואר 1871; בלפאסט, צפון אירלנד
 - 24 בנובמבר 1940; בלפאסט, צפון אירלנד) (בגיל 69)
James Craig Viscount Craigavon.jpg
ג'יימס קרייג
שם בשפת המקור James Craig
מדינה צפון אירלנד
מקום קבורה בניין הפרלמנט של צפון אירלנד
מפלגה מפלגת האיחוד של אלסטר (UUP)
בת-זוג ססיל מארי טאפר
ראש ממשלת צפון אירלנד ה-1
תקופת כהונה 7 ביוני 1963 - 24 בנובמבר 1940
הבא בתפקיד ג'ון מילר אדוארדס
מנהיג מפלגת האיחוד של אלסטר
תקופת כהונה 1921 - 1940
הבא בתפקיד ג'ון מילר אדוארדס

סר ג'יימס קרייג, הויקונט הראשון של קרייגבוןאנגלית: James Craig, 1st Viscount Craigavon;‏ 8 בינואר 1871 - 24 בנובמבר 1940) היה ראש ממשלת צפון אירלנד הראשון וכיהן בתפקיד כעשרים שנה מאז יצירת צפון אירלנד ב-1921 ועד מותו ב-1940 ונחשב על ידי היוניוניסטים ל"אב המייסד" של המדינה הצפון אירית‏[1].

לפני מינויו לראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרייג נולד בבלפאסט לייצרן ויסקי עשיר (מיליונר שעשה את הונו בעצמו). בית האחוזה של המשפחה במחוז דאון נקרא "קרייגבון". לאחר לימודיו החל לעבוד כברוקר של ניירות ערך. בינואר 1900 הצטרף לגדוד הקלעים השלישי של המיליציה האירית ויצא להלחם במלחמת הבורים. הוא התקדם לדרגת קפטן לפני ששוחרר משירות עקב בעיות בריאות.

ב-1906 נבחר כחבר הפרלמנט הבריטי מטעם מחוז דאון. בשנותיו כחבר פרלמנט הוביל קרייג את היוניוניסטים מתנגדי רעיון "שלטון הבית" (Home Rule) לאירלנד. הוא ארגן את מתנדבי אלסטר ועודד אותם להתגייס ולהלחם לצד הבריטים במלחמת העולם הראשונה. בשנים 1920-1921 כיהן כמזכיר האדמירליות. בפברואר 1921 ירש את מקומו של אדוארד קרסון בראשות מפלגת האיחוד של אלסטר (UUP). לקרייג הייתה השפעה על עיצוב החוק שיצר את הפיצול בין המדינת אירלנד החופשית וצפון אירלנד ב-1920 והוא היה זה שדחף לבחירת ששת המחוזות של אלסטר כחלק של אירלנד שיישאר חלק מהממלכה המאוחדת‏[1].

בבחירות הראשונות שנערכו בצפון אירלנד לאחר הקמתה נבחר לחבר המועצה המחוקקת וב-7 ביוני מינה אותו הלורד לוטננט (המושל הכללי של צפון אירלנד) למשרת ראש ממשלת צפון אירלנד.

כראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרייג הוביל מדיניות פרוטסטנטית ברורה וביקש לבדל את צפון אירלנד התעשייתית, העשירה והמלוכנית מהדרום הרפובליקי, הקתולי והנחשל. חלק מבידול זה היה המאמץ לבסס את צפון אירלנד כישות של הממלכה המאוחדת שוות-מעמד לסקוטלנד או ויילס. את הפן השני של הבטחת ההגמוניה הפרוטסטנטית השיג קרייג על ידי הקמת כוח השיטור המלכותי של אלסטר ככוח משטרתי חמוש, צבאי-למחצה ומתוגבר בוותיקי ארגון המתנדבים של אלסטר. הכוח סייע בהדיפת התקפות הצבא האירי הרפובליקני בראשית ימיה של צפון אירלנד ושימש לדיכוי המיעוט הקתולי בהמשך. קרייג הוביל מדיניות של הזנחה מכוונת של המיעוט הקתולי ולא הביע כל עניין בשילוב קתולים במארג הצפון-אירי הנרקם‏[1]. כפוליטיקאי שפעל הן בבלפאסט והן בלונדון, עיקר מדיניותו הייתה לבסס את החרם הכלכלי הבריטי על מדינת אירלנד החופשית. ביטול החרם ב-1938 היה אות להחלשות כוחו הפוליטי בבירה הבריטית.

קרייג זכה בחמש מערכות בחירות רצופות (1921, 1925, 1929, 1933 ו-1938) וביצר את מפלגתו כמפלגה היוניוניסטית הגדולה והחשובה ביותר.

לקראת מלחמת העולם השנייה, באפריל 1939 ולאחר פרוץ המלחמה במאי 1940 דרש קרייג מהממשל בלונדון להחיל גיוס חובה בצפון אירלנד, בדיוק כמו בשאר חלקי הממלכה. בקשתו נדחתה בשל החשש בלונדון מפני התנגשויות אלימות על רקע חובת הגיוס בין יוניוניסטים לאירים-לאומנים קתולים.

קרייג היה ראש ממשלה מכהן כאשר נפטר בנובמבר 1940 ונקבר בבניין הפרלמנט של צפון אירלנד.

תארים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1918 קיבל תואר ברונט והותר לו להוסיף את התחילית סר לשמו. ב-1926 הועלה לדרגת ויקונט וחבר המועצה המלכותית.

ב-1965 הוקמה על גדתו הדרומית של אגם לוך ניי, עיר מתוכננת בשם קרייגבון, על שמו‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]