ג'יין אייר (סרט, 1943)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יין אייר
Jane Eyre.jpeg
שם במקור: Jane Eyre
מבוסס על: ג'יין אייר מאת שרלוט ברונטה
בימוי: רוברט סטיבנסון
הפקה: ויליאם גץ (Goetz)
קנת' מקגוון
אורסון ולס
תסריט: ג'ון האוסמן
אלדוס הקסלי
רוברט סטיבנסון
הנרי קוסטר
עריכה: וולטר תומפסון
שחקנים ראשיים: אורסון ולס
ג'ואן פונטיין
מוזיקה: ברנרד הרמן
צילום: ג'ורג' ברנס
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
מדינה: ארצות הברית
הקרנת בכורה: 24 בדצמבר 1943 (ארצות הברית)
4 בפברואר 1944 (בריטניה)
משך הקרנה: 97 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $1,705,000‏[1]
הכנסות: 1.75 מיליון דולר

ג'יין אייר (באנגלית: Jane Eyre) הוא סרט קולנוע אמריקאי מ-1943, עיבוד לרומן באותו שם מאת שרלוט ברונטה שיצא לאור ב-1847. מפיצי הסרט הם חברת פוקס המאה ה-20, ביים רוברט סטיבנסון והפיקו ויליאם גץ, קנת' מקגוון ואורסון ולס. בתפקידים הראשיים כיכבו ולס וג'ואן פונטיין. אליזבת טיילור הופיעה בסרט ללא קרדיט באחד מתפקידיה הראשונים.

התסריט נכתב על ידי ג'ון האוסמן, אלדוס הקסלי, הנרי קוסטר ורוברט סטיבנסון, על פי תסכית רדיו שהיה עיבוד לרומן והושמע במסגרת סדרת התוכניות "The Mercury Theatre on the Air". את פסקול הסרט הלחין ברנרד הרמן והצלם היה ג'ורג' ברנס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יין אייר (פגי אן גארנר) היא יתומה בת 10, לא אהובה ולא רצויה, חיה בגייטסהד הול אצל דודתה גברת ריד (אגנס מורהד) האכזרית והאנוכית. שתיהן מרוצות כאשר גברת ריד שולחת את ג'יין ללווד, פנימייה לבנות, בניהולו הקשוח של הכומר ברוקלהרסט (הנרי דניאל).

מר ברוקלהרסט, בהתבסס על דבריה של גברת ריד, מודיע בפני כול שוכני הפנימייה שג'יין שקרנית, והיא נאלצת לעמוד על שרפרף במשך כל היום הראשון שלה במוסד. הלן ברנס (אליזבת טיילור), תלמידה נוספת בבית הספר, מתיידדת עם ג'יין ומנחמת אותה. כאשר ברוקלהרסט מורה לגזור את שערה המתולתל של הלן, ג'יין מוחה והן שתיהן נענשות. הן מסתובבות בחצר נושאות שלט והן נרטבות מגשם סוחף. כשד"ר ריברס (ג'ון סאטון) הרופא הרחום רואה את הדבר, הוא מיד מצווה שיוכנסו לתוך הבית. אך הלן, שבריאותה רופפת, לא מחזיקה מעמד והיא נפטרת באותו לילה.

אחרי עשר שנים, בשנת 1840, ג'יין כבר בת 20 (ג'ואן פונטיין). היא מסרבת להצעת עבודה כמורה בלווד. בתגובה למודעה שהיא מפרסמת היא מקבלת משרה של אומנת לילדה בשם אדל מרגרט אובריין. כשג'יין מגיעה לראשונה לתורנפילד, אחוזה קודרת ומבודדת, היא טועה וחושבת שגברת פיירפקס (אדית ברט) היא המעסיקה שלה, אך מגלה שגברת פיירפקס היא סוכנת הבית ושאדון האחוזה לרוב אינו שוהה בה.

באחד הלילות היא נתקלת בדרכה בסוס דוהר שנבהל ממנה ומפיל את האיש הרוכב עליו. מתברר שזהו אדוארד רוצ'רסטר (אורסון ולס) בעל האחוזה ששב לביתו. בערב הוא מראיין את ג'יין.

באחד הלילות מתעוררת ג'יין בשמעה צחוק מוזר. היא יוצאת לבדוק את הדבר ומגלה שווילונות מיטתו של מר רוצ'סטר עולים באש. היא מעירה אותו משנתו, והשניים מכבים יחד את האש בלי להעיר איש. רוצ'סטר מבקש מג'יין לחכות בחדרו, והולך לאגף אחר של הבית בו שוכנת תופרת מסתורית בשם גרייס פול (אתל גריפיס ללא קרדיט). כשהוא חוזר אינו מספר דבר לג'יין רק מרגיע אותה שהדבר נמצא בשליטה. למחרת הוא עוזב את תורנפילד.

חורף ואביב חולפים ורוצ'סטר חוזר לביתו בלוויית אורחים רבים. ג'יין מתעצבת לשמוע מפי גברת פיירפקס שכולם מצפים שרוצ'סטר יישא לאישה את בלאנש אינגרם (הילארי ברוק) היפה. אבל רוצ'סטר עצמו טוען בפניה שמיס אינגרם נמשכת אך ורק לכספו.

כאשר מישהו בשם מייסון (ג'ון אבוט) מג'מייקה מגיע לבית, ג'יין רואה שרוצ'סטר מוטרד מנוכחותו. בלילה מעירה צרחה את כל אנשי הבית. רוצ'סטר מבטיח לאורחיו שאחת המשרתות צעקה בגלל סיוטים, אבל כשכולם חוזרים לחדריהם, הוא לוקח את ג'יין לטפל במייסון המדמם, בעוד הוא עצמו הולך להביא רופא. רוצ'סטר דואג שמייסון יצא מהבית וייסע עם הרופא.

רוצ'סטר משוחח עם בלאנש, כשהוא טוען בפניה שהיא מעוניינת בו בגלל עושרו היא נעלבת ועוזבת את תורנפילד יחד עם כל האורחים. ג'יין שאינה מודעת למתרחש, מעלה בפני רוצ'סטר את נושא העסקתה בעתיד אחרי שהוא יתחתן. רוצ'סטר מגלה לה שהיא עצמה היא זו שהוא רוצה לשאת לאשה.

במהלך טקס הנישואים מופיע בכנסייה עורך דין ומודיע שרוצ'סטר נשוי ואשתו ברתה עדיין בחיים. עוד מתברר שאשתו היא חולת נפש. מייסון, שהוא אחיה הבכור של ברתה, גם נמצא במקום כדי לאשר את הדברים. רוצ'סטר לוקח את כולם לתורנפילד ומראה להם את בת זוגו המטורפת, ואת גרייס פול המשגיחה עליה. ג'יין מסרבת להצעתו לנסוע ביחד אתו לאירופה, ועוזבת את תורנפילד.

אחרי שכספה אוזל, ג'יין חוזרת לגייטסהד, לבית דודתה ריד. נודע לה שדודתה סבלה משבץ שנגרם לה מדאגה על התנהגותו ההרסנית של בנה שהתאבד, ומצער על מותו. ג'יין מתפייסת עם דודתה. אחרי מות גברת ריד, ג'יין שוקלת את מצבה לפתע היא שומעת קול מיוסר הקורא בשמה.

היא נוסעת לתורנפילד ורואה את הריסות המבנה. גברת פיירפקס מספרת לה שהאשה המטורפת הצליחה להימלט, והעלתה את הבית באש. היא עצמה נמלטה אל הגג, כאשר רוצ'סטר ניסה להצילה, היא קפצה מהגג ונהרגה. הוא נפגע מהאש והתעוור. בהיעדר מכשול נוסף ג'יין חוזרת בשמחה לחיקו של רוצ'סטר. בסיום הסרט מספרת ג'יין שכאשר נולד בנם הבכור ראייתו של בעלה השתפרה במידה מספקת בשביל לראות את עיני התינוק.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jane Eyre-Orson Welles-1.jpg
Jane Eyre-Joan Fontaine-1.jpg
Jane Eyre-PA Garner.jpg

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד או סלזניק שפיתח את הסרט מכר אותו לויליאם גץ באולפני פוקס המאה ה-20. גץ היה באותה עת מחליפו של דריל זאנוק.‏[1]

הקרנת הבכורה הייתה בניו יורק ב-4 בפברואר 1944.‏[2] לפי TCM הסרט הוקרן לראשונה בבריטניה בסוף דצמבר 1943. מבחינה רשמית הוא נחשב סרט משנת 1944 כי זכויות היוצרים של ההפקה הם מאותה שנה, וכך גם מופיע ברשימת הקרדיטים שעל המסך.‏[3]

הסרט זכה לשבחים על יצירת המראה של אדמות יורקשייר. למעשה הסרט צולם כולו באולפנים בהוליווד. הערפל הכבד והצללים הארוכים הוסיפו לאווירה של הגותית שחסרה בעיבודים אחרים של הרומן.

ברנרד הרמן היה הבחירה השנייה כמלחין. הראשון שוולס פנה אליו היה איגור סטרווינסקי, והוא החל אפילו לכתוב מוזיקה עבור סצנת הציד, בה השתמש מאוחר יותר ביצירה אחרת שכתב אודה לתזמורת.‏[4] הרמן, בזמן הלחנת פסקול הסרט, החל לעבוד על אופרה משלו "אנקת גבהים", המבוסס על הרומן באותו שם מאת אמילי ברונטה אחותה של שרלוט. באופרה הוא ציטט נושאים אחדים מפסקול הסרט "ג'יין אייר" ומפס הקול של סרטים אחרים שהלחין.

הבדלים בין הסרט לרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הסרט פונטיין קוראת משפט ממה שנראה כמו דף מתוך הרומן, שלמעשה נכתב על ידי התסריטאים. בנוסף לכך יש בסרט השמטות ושינויים אחדים מהרומן. בספר הלן ברנס לא מתה בגלל עונש שקבלה, אלא כיוון שפורצת מגפה בלווד ופוגעת ברבות מהתלמידות. השליטה במוסד עוברת מטיפולו הקשוח והקמצן של ברוקלהרסט להנהלה חדשה רחומה יותר. ג'יין משגשגת בבית הספר כתלמידה ואחר כך כמורה.

חלק מהעלילה הושמט לחלוטין. כאשר שג'יין עוזבת את ת'ורנפילד אחרי הגילוי שרוצ'סטר נשוי לברתה, היא נודדת לבדה עד שהיא פוגשת במשפחת ריברס, סט. ג'ון ואחיותיו מרי ודיאנה. לבסוף מתברר שהם קרובי משפחתה, והיא מקבלת בירושה סכום כסף גדול מדודה, ג'ון אייר. סט. ג'ון מציעה לה נישואים אך היא מסרבת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסרט ג'יין אייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Memo from Darryl F. Zanuck, Grove Press 1993 p 64-65
  2. ^ Jane Eyre. AFI Catalog of Feature Films (November 4, 1986). אוחזר ב־2014-01-09.
  3. ^ Jane Eyre on Blu-ray
  4. ^ Jacobson, Bernard. Ode for Orchestra. אוחזר ב־1 October 2013.