ג'יין אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יין אלכסנדר
JaneAlexanderMarch08.jpg
ג'יין אלכסנדר, 2008
תאריך לידה: 28 באוקטובר 1938 (בת 76)
מקום לידה: בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1970-
פרסים: שני פרסי אמי, פרס טוני
דמות ידועה: אלינור באקמן (ב"התקווה הלבנה הגדולה"), מרגרט פיליפס (ב"קרמר נגד קרמר") וקרול וות'רלי (ב"עדות")

ג'יין אלכסנדראנגלית: Jane Alexander ; נולדה ב-28 באוקטובר 1938) היא שחקנית קולנוע וסופרת אמריקאית זוכת שני פרסי אמי ופרס הטוני. הייתה מועמדת לארבעה פרסי אוסקר ולשלושה פרסי גלובוס הזהב על תפקידייה בסרטים "התקווה הלבנה הגדולה", "כל אנשי הנשיא", "קרמר נגד קרמר" ו"עדות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בבוסטון בתור ג'יין קוויילי, בתם של רות' אליזבת, אחות ושל האורטופד טומאס קוויילי. למדה ב"בית ספר ביבר", שם גילתה את אהבתה לתחום המשחק.

למרות שרצתה לפתח את קריירת המשחק בגיל צעיר, שמעה לעצת אביה ונסעה לניו יורק כדי ללמוד מתמטיקה ומחשבים ב"מכללת שרה לורנס" שם גם עסקה בתחום התיאטרון. לאחר מכן נסעה לסקוטלנד כדי ללמוד ב"אוניברסיטת אדינברו" שם השתתפה במועדון האוניברסיטה לדרמה, הביקורות האוהדות שקיבלה על יכולותיה השפיעו על אלכסנדר להמשיך לשחק.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה הראשון היה ב-1967 בדמותה של אלינור באקמן, אהובתו של המתאגרף השחור ג'ק ג'פרסון המבוסס על אגדת האגרוף ג'ק ג'ונסון (ג'יימס ארל ג'ונס) במחזה "התקווה הלבנה הגדולה" עליו זכתה אלכסנדר בפרס הטוני. בשנת 1970 הופיעה לצידו של ג'ונס גם בגירסתו הקולנועית של מרטין ריט למחזה וקיבלה על תפקידה הראשון בקולנוע מועמדויות לפרס גלובוס הזהב לפריצת השנה ולפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. ב-1976 הועמדה על תפקידה בתור ג'ודי הובאק מנהלת החשבונות בדרמת העיתונות "כל אנשי הנשיא" לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. באותה שנה גילמה בהפקת הטלוויזיה ההיסטורית "אלינור ופרנקלין" את דמותה של אלינור רוזוולט אשתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט וקיבלה מועמדות לפרס אמי, בשנה שלאחר קיבלה מועמדות אמי נוספת על אותה דמות בסרט ההמשך "אלינור ופרנקלין: השנים בבית הלבן".

ב-1978 הועמדה בפעם השנייה לפרס האוסקר בתפקיד משני ולפרס גלובוס זהב לשחקנית בתפקיד משני על תפקידה בסרטו של רוברט בנטון "קרמר נגד קרמר" בו הופיעה בתור מרגרט פיליפס שכנתם של הזוג המפורק טד (דאסטין הופמן) וג'ואנה קרמר (מריל סטריפ). ב-1980 זכתה אלכסנדר בפרס אמי על תפקידה בדרמה הביוגרפית של הסופרת היהודייה- צרפתייה ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ פניה פנלון, "תזמורת על תנאי". בהפקה גילמה את הכנרת היהודיה-אוסטרית אלמה רוזה שניגנה בתזמורת של נשות מחנה ההשמדה ונספתה מהרעלת מזון. בנוסף שיחקה באותה שנה גם בדרמת כותלי הכלא "ברובייקר". ב-1983 קיבלה אלכסנדר מועמדות רביעית לפרס האוסקר ושלישית לגלובוס הזהב על תפקידה בדרמה הפוסט אפוקליפטית "עדות".

בשנת 1999 חזרה להשתתף בסרטים לאחר היעדרות של כ-10 שנים ושיחקה את האחות אדנה בדרמה הספרותית של לאסה הלסטרום "תקנות בית השיכר" בשנת 2000 הועמדה פעמיים לפרס אמי על תפקידה בסדרות הדרמה "חוק וסדר" ו"חוק וסדר: מדור מיוחד". ב-2002 שיחקה במותחן האימה "הצלצול" בתור ד"ר גרסניק המנסה לעזור לרייצ'ל קלר (נעמי ווטס) לפענח את תעלומת הקלטת הקטלנית. אלכסנדר זכתה בפרס אמי השני שלה ב-2005 על גילום דמותה שרה דלנו רוזוולט, אמו של פרנקלין רוזוולט, בסרט "אביבים חמים". ב-2007 הופיעה בסרט האימה "התאום" וב-2009 בתפקיד קטן בסרט "שליחות קטלנית: התעוררות" בתור הניצולה וירג'יניה המנסה לעזור לקייל ריס ומובלת ביחד איתו למטה "סקיינט".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר פגשה את בעלה הראשון רוברט בשנות ה-60 המוקדמות בניו יורק כששניהם עוד ניסו לפרוץ בתור שחקנים. הזוג היה נשוי במשך 12 שנה ונולד להם ילד אחד בשם ג'ייס, במאי ושחקן טלוויזיה. לאחר שכבר הפכה לשחקנית מפורסמת הכירה אלכסנדר את הבמאי אדווין שרין על בימת תיאטרון שבוושינגטון, השניים נישאו בשנת 1975 .

פילמוגרפיה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרב יריות (1972)
  • בטסי (1978)
  • חציית לילה (1982)
  • עיר לוהטת (1984)
  • ריקוד מרובע (1987)
  • סאנשיין סטייט (2002)
  • פרווה: הדיוקן הדמיוני של דיאן ארבוס (2006)
  • חגיגה של אהבה (2007)
  • גנטי (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יין אלכסנדר בוויקישיתוף