ג'יין מארץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'יין מארץ'אנגלית: Jane March; נולדה ב-20 במרץ 1973) היא שחקנית קולנוע בריטית ודוגמנית לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארץ' נולדה בלונדון כג'יין מארץ' הארווד. אביה המורה, ברנרד, הוא ממוצא אנגלי וספרדי ואמה, ג'ין, היא ממוצא וייטנאמי וסיני. יש לה אח בשם ג'ייסון, המבוגר ממנה ב-3 שנים.

בשנות נעוריה הייתה דוגמנית אופנה מצליחה. בגיל 14 זכתה בתחרות מקומית בסגנון "דוגמנית נולדה" ובשנה שלאחר מכן החלה לדגמן. באותה תקופה היא החלה להשתמש בשמה האמצעי, שניתן לה בשל החודש שבו נולדה, וזנחה את שם משפחתה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת המשחק שלה החלה מארץ' במקרה. הבמאי הצרפתי ז'אן-ז'אק אנו ראה אותה על שער המגזין "Just Seventeen" והחליט ללהק אותה לתפקיד הראשי בסרטו "המאהב", על אף שלא היה לה כלל ניסיון קודם במשחק. מארץ' הייתה בת 18 בעת צילומי הסרט. לאחר יציאתו לאקרנים, הסרט עורר סערה, הן בשל סיפור האהבה שהוא הציג בין גבר בוגר ובין קטינה, והן בשל סצינות המין הנועזות שבו, שכללו עירום מלא של שני כוכבי הסרט וצילומי תקריב. סמוך לאחר יציאתו של הסרט לאקרנים נפוצו שמועות, לפיהן סצינות האהבה בינה ובין כוכב הסרט טוני לונג קה-פיי היו אמיתיות. מארץ' הכחישה נמרצות שמועות אלה, והאשימה את במאי הסרט, ז'אן-ז'אק אנו, בהפצתן ובאי מניעת התפשטותן, במטרה לקדם את יחסי הציבור של הסרט. בעקבות כך השניים לא דיברו במשך 10 שנים, עד להתנצלותו של אנו בשנת 2003.

גם סרטה הבא של מארץ', "צבע הלילה", שיצא ב-1994, עורר סערה מסיבות דומות. בסרט כיכבה מארץ' לצידו של ברוס ויליס, ולשניים היו בו מספר סצינות מין נועזות שכללו עירום מלא. הסרט זכה לביקורות גרועות, אך הפך לאחר מכן לסרט פולחן, שזכה להצלחה גדולה בהשכרות ובמכירות של קלטות וידאו ביתיות ותקליטורי DVD. המגזין "מקסים" הכתיר את סצינות המין שלה בסרט כסצינות המין הטובות ביותר בקולנוע בכל הזמנים.

בשנים שלאחר מכן המשיכה להופיע בסרטים, אולם הם לא זכו להצלחה ולתהודה כמו שני סרטיה הראשונים. ב-1998 כיכבה בסרט "פרובוקטור", שבעלה היה בין מפיקיו.

החל משנת 2004 היא משמשת כפרזנטורית הראשית של חברת התכשיטים "שופרד".

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סט הצילומים של הסרט "צבע הלילה" פגשה מארץ' את המפיק האיטלקי קרמיין זוזורה, שהיה אחד ממפיקי הסרט. השניים התאהבו ונישאו לאחר חודשיים בלבד של היכרות, ב-14 ביוני 1993, במהלך הפסקה של 8 שעות בצילומי הסרט. ברוס ויליס היה השושבין של החתן ואשתו דאז, דמי מור, הייתה השושבינה של הכלה. נישואיהם לא החזיקו מעמד זמן רב, הם נפרדו ב-1997 והתגרשו רשמית ב-2001.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המאהב (1992)
  • צבע הלילה (1994)
  • פרובוקטור (1998)
  • טרזן והעיר האבודה (1998)
  • היפה והחיה (2003)
  • The Stone Merchant ‏ (2006)
  • חמש החברות האחרונות שלי (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]