ג'ייסון טרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ייסון טרי
4 Jason Terry.jpg
תאריך לידה 15 בספטמבר 1977
מקום לידה סיאטל שבוושינגטון
עמדה רכז, קלע
גובה 1.88 מטר
מספר 31
מכללה אוניברסיטת אריזונה
דראפט בחירה מספר 10, 1999
אטלנטה הוקס
קבוצות
1999 - 2004
2004 - 2012
2012 - 2013
2013 - 2014
2014 -
אטלנטה הוקס
דאלאס מאבריקס
בוסטון סלטיקס
ברוקלין נטס
סקרמנטו קינגס
הישגים חמישיית הרוקיז השנייה (2000)
השחקן השישי של העונה (2009)

ג'ייסון יוג'ין טריאנגלית: Jason Eugene Terry; נולד ב-15 בספטמבר 1977) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדות הרכז והקלע בקבוצת סקרמנטו קינגס מליגת ה-NBA. כינויו הנפוץ של טרי הוא "JET", הנובע מיכולותיו על המגרש. טרי זכה עם דאלאס באליפות ה-NBA בשנת 2011 והעפיל עמה לסדרת הגמר ב-2006, וזכה בפרס השחקן השישי של העונה ב-NBA ב-2009. הוא מדורג במיקומים גבוהים בדירוגי כל הזמנים של דאלאס במספר מדדים, ובהם קליעות מהשדה ואחוזי קליעת שלשות.[1]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייסון טרי נולד בסיאטל שבוושינגטון לאנדראה צ'יטהאם ולקורטיס טרי, והיה הבן השני מתוך עשרה ילדים שנולדו לאנדראה. אמו עבדה בתור נהגת אוטובוס, ואילו אביו היה בעברו כדורסלן מצטיין בליגת בתי הספר התיכוניים האמריקאית. כנער העריץ טרי במיוחד את גארי פייטון, שהיה שחקנה של סיאטל סופרסוניקס מליגת ה-NBA, וניסה רבות במגרשי הכדורסל לחקות את סגנון משחקו.

טרי למד בבית הספר התיכון פרנקלין, ושיחק במסגרת נבחרת הכדורסל של התיכון. הוא היה השחקן המוביל של הקבוצה, בה שיחק תחת המאמן רון דרייטון, והוביל אותה לשתי אליפויות רצופות של מדינת אריזונה בשנים 1993 ו-1994. על אף שלא היה קולע מצטיין בתקופתו בקבוצת התיכון, הוא קיבל פעמים רבות את ביטחון מאמנו לקחת זריקות שנועדו להכריע משחקים לטובת קבוצתו. חלומו הגדול של טרי באותו זמן היה זכייה באליפות ה-NCAA - ארגון העל של ליגת כדורסל המכללות בארצות הברית.

בשנת 1995 החל טרי לשחק עבור קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אריזונה, על אף ששקל גם הצטרפות לשורותיה של אוניברסיטת וושינגטון. בעונת ה"פרשמן[2]" שלו במדי אריזונה מיעט טרי לקבל דקות משחק, אך בעונה שלאחר מכן, 1996/1997, מעמדו השתפר בהרבה. משחק ההתקפה שלו לקה עדיין בחסר, אך הוא היה אחד מהמומחים ההגנתיים הגדולים בקבוצה, בה שיתף פעולה עם שחקנים כמייק ביבי, מייקל דיקרסון ומיילס סימון.

אריזונה העפילה באותה עונה לטורניר אליפות המכללות, ובתחילה נדמה היה כי היא בעלת סגל צעיר מדי כדי לזכות באליפות. אף על פי כן, טרי סייע לקבוצה להגיע עד למשחק גמר הפיינל פור של הטורניר, נגד האלופה המכהנת אוניברסיטת קנטקי. בגמר הוא קלע שמונה נקודות ומסר חמישה אסיסטים, וסייע לקבוצתו לנצח לאחר הארכה ולזכות באליפות המכללות. טרי המשיך לשחק בנבחרת המכללה גם בשנתיים הבאות, ואף זכה בפרס שחקן העונה של התאחדות ה"פאסיפיק-10" ב-1999.

בפברואר 2007 הודיע תיכון פרנקלין כי הוא שומר את מספר חולצתו של טרי (31).

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה הציע טרי את מועמדותו לדראפט ה-NBA ב-1999, ונבחר במקום העשירי על ידי קבוצת אטלנטה הוקס. בעונתו הראשונה ב-NBA,‏ 1999/2000, טרי קיבל דקות משחק לא רבות, והעמיד ממוצעים של 8.1 נקודות ו-4.3 אסיסטים למשחק. בשל עונתו הטובה יחסית לרוקי, הוא נבחר לתואר חמישיית הרוקיז השנייה של העונה. בעונת 2000/2001, לעומת זאת, ביסס טרי את מעמדו כשחקן המצטיין של אטלנטה, כאשר דיקמבה מוטומבו החמיץ כמעט מחצית ממשחקי הקבוצה. הוא קלע 19.7 נקודות בממוצע למשחק, וכן הוביל את קבוצתו בחטיפות ובאסיסטים. בעונותיו הראשונות באטלנטה שיחק טרי לסירוגין בעמדות הרכז והקלע, בהתאם לצורכי קבוצתו וליכולותיהם של שחקנים אחרים.

בקיץ 2001 היה טרי חבר בסגל נבחרת משנית של ארצות הברית שהשתתפה בטורניר הכדורסל של משחקי הרצון הטוב.

בעונת 2001/2002 חבר לטרי באטלנטה הפורוורד הקלעי המצטיין שריף עבדור-רחים, שהיה צפוי לשפר משמעותית את הקבוצה. עם זאת, ועל אף שטרי עבר עונה שנייה ברציפות את סף ממוצע ה-19 נקודות למשחק, אטלנטה לא נחלה הצלחה קבוצתית רבה. בדומה לעונות הקודמות, היא לא הייתה גורם משמעותי במאבק על ההעפלה למשחקי הפלייאוף, וניצחה 33 משחקים בלבד. בעונה הבאה צורף לקבוצה פורוורד מצטיין נוסף, גלן רובינסון, וטרי החל למסור אסיסטים רבים - הוא סיים שביעי בדירוג האסיסטים של ה-NBA, עם 7.3 למשחק. אף על פי כן, אטלנטה סיימה פעם נוספת עם מאזן שלילי (49-35) ולא העפילה לפלייאוף.

טרי במדי דאלאס, עולה לסל במשחק מול וושינגטון ויזארדס

לפני פתיחתה של עונת 2003/2004 שוחרר עבדור-רחים מאטלנטה, בעוד שרובינסון עזב את הקבוצה באמצעה של העונה. בכך חזר טרי להוות את השחקן המוביל הבלעדי של אטלנטה, והיה נערץ בקרב אוהדי הקבוצה. באותה עונה הוא פתח בחמישייה כמעט בכל משחקיו בהם השתתף, והשיג ממוצעים של 16.8 נקודות, 5.4 אסיסטים ו-4.1 ריבאונדים - שיא אישי מבחינתו. במשחק נגד אורלנדו מג'יק בפברואר 2004 הוא היה קרוב להשגת "טריפל דאבל", כאשר קלע 23 נקודות, מסר תשעה אסיסטים והוריד תשעה ריבאונדים.

באוגוסט 2004 עזב טרי את אטלנטה ועבר בטרייד לדאלאס מאבריקס, כאשר אנטואן ווקר וטוני דלק עברו תמורתו לאטלנטה. דאלאס הייתה אחת מהחזקות שבקבוצות המערב, ונבנתה בעיקר על הפורוורד הגרמני דירק נוביצקי ועל ג'וש הווארד הצעיר. טרי נועד בעיקר להחליף בדאלאס את סטיב נאש, שעזב את הקבוצה באותו קיץ.

טרי השתלב היטב בקבוצה בעונתו הראשונה בדאלאס, והיה הרכז הפותח שלה במשך מרבית שלבי העונה. הוא העמיד ממוצעים של 12.4 נקודות ו-5.4 אסיסטים, וסייע לקבוצתו להעפיל לפלייאוף עם מאזן של 24-58. במשחקי הפלייאוף הראשונים שלו הוא קלע 17.5 נקודות בממוצע למשחק, ודאלאס גברה בסיבוב הפלייאוף הראשון על יוסטון רוקטס, אשר שחקניה המובילים היו יאו מינג וטרייסי מקגריידי. דאלאס הודחה לבסוף בשלב חצי גמר המערב, על ידי פיניקס סאנס.

לאחר עזיבתו של מייקל פינלי בקיץ שלאחר אותה עונה, הפך טרי לקולע השני בטיבו של דאלאס, אחרי נוביצקי. בעונת 2005/2006 השיג טרי ממוצעים של 17.1 נקודות ו-3.8 אסיסטים, בעוד שבפלייאוף הציג יכולת טובה אף יותר, עם 18.9 נקודות למשחק. הוא היה הרכז הפותח בקבוצה שזכתה באליפות המערב והעפילה עד לסדרת גמר ה-NBA, לאחר ניצחונות על ממפיס גריזליס בסיבוב הראשון, סן אנטוניו ספרס בחצי גמר המערב ופיניקס בגמר האזורי. דאלאס הפסידה בסדרת הגמר למיאמי היט בשישה משחקים. בעונת 2006/2007 המשיך טרי להפגין יכולת טובה כאשר השיג ממוצעים של 16.7 נקודות ו-5.2 אסיסטים - מוביל הקבוצה במדד זה - וסייע לדאלאס לסיים במקום הראשון בליגה בעונה הסדירה עם מאזן של 15-67. אף על פי כן, קבוצתו הודחה כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון, על ידי גולדן סטייט ווריורס.

במהלך עונת 2007/2008 איבד טרי את מקומו כרכז הפותח של דאלאס וממוצעיו ירדו בצורה ניכרת, לאחר הגעתו של ג'ייסון קיד במטרה לחזק את הקבוצה. בעונת 2008/2009 הוא נשאר בתפקיד הרכז המחליף, אך למרות זאת היה חשוב מאוד עבור קבוצתו, כאשר העמיד ממוצעים של 19.6 נקודות - קרוב לשיא הקריירה שלו - ו-3.4 אסיסטים למשחק. הוא אף זכה בתואר השחקן השישי של העונה ב-NBA. טרי סייע לדאלאס להצליח יחסית באותה עונה גם מבחינה קבוצתית עם העפלה לחצי גמר הפלייאוף המערבי, אך שם הפסידה הקבוצה לדנוור נאגטס.

ביולי 2012 חתם טרי בבוסטון סלטיקס כשחקן חופשי. ביולי 2013 עבר יחד עם פול פירס וקווין גארנט לברוקלין נטס. לאחר כחצי עונה בברוקלין, עבר טרי בטרייד, לצידו של רג'י אוונס לסקרמנטו קינגס בתמורה למרכוס ת'ורנטון.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום ההתקפי, סגנון משחקו של טרי מתבסס בעיקר על יכולות הקליעה באחוזים גבוהים והמהירות שלו. הוא נחשב לאחד מהשחקנים המהירים ביותר ב-NBA, מלבד יכולות הקליעה שלו מעמדת הרכז. טרי קופץ לעתים קרובות לזריקות "ג'אמפ שוט" באמצע הכדרור, מה שמקשה על שחקני ההגנה היריבים לשמור עליו. הוא ידוע כשחקן יעיל מאוד, כאשר קליעות מדויקות רבות שלו יכולות להעביר באופן פתאומי את השליטה במשחק לצד של קבוצתו. בתחום ההגנה, טרי מפגין יכולת בינונית בשמירה על שחקן המחזיק בכדור, אך הוא בעל יכולת עילאית לבצע חטיפות כדור בדרך לסלים קלים של קבוצתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ basketball-reference.com, Dallas Mavericks Career Leaders
  2. ^ פרשמן הוא כינוי אמריקאי לתלמיד בשנתו הראשונה באוניברסיטה.


השחקן השישי של העונה ב-NBA

1983: ג'ונס | 1984: מקהייל | 1985: מקהייל | 1986: וולטון | 1987: פירס | 1988: טארפלי | 1989: ג'ונסון | 1990: פירס | 1991: שרמף | 1992: שרמף | 1993: רובינסון | 1994: קרי | 1995: מייסון | 1996: קוקוץ' | 1997: סטארקס | 1998: מאנינג | 1999: ארמסטרונג | 2000: רוג'רס | 2001: מקגי | 2002: ויליאמסון | 2003: ג'קסון | 2004: ג'יימיסון | 2005: גורדון | 2006: מילר | 2007: ברבוסה | 2008: ג'ינובילי | 2009: טרי | 2010: קרופורד | 2011: אודום | 2012: הארדן | 2013: סמית'