ג'ייסון קיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ייסון קיד
Jason Kidd mavs allison.jpg
תאריך לידה 23 במרץ 1973 (בן 41)
מקום לידה סן פרנסיסקו שבקליפורניה
פרטים כשחקן
עמדה רכז
גובה 1.93 מטר
מספר 32, 5, 2
מכללה אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
דראפט בחירה מספר 2, 1994
דאלאס מבריקס
קבוצות
1994 - 1996
1996 - 2001
2001 - 2008
2008 - 2012
2012 - 2013
דאלאס מאבריקס
פיניקס סאנס
ניו ג'רזי נטס
דאלאס מאבריקס
ניו יורק ניקס
הישגים החמישייה הראשונה של העונה (1999 - 2002, 2004)
החמישייה השנייה של העונה (2003)
חמישיית ההגנה הראשונה (1999, 2001, 2002, 2006)
חמישיית ההגנה השנייה (2000, 2003 - 2005, 2007)
10 בחירות למשחק האולסטאר
רוקי השנה (1995)
חמישיית הרוקיז (1995)
שחקן השנה במכללות (1992)
פרטים כמאמן
קבוצות
2013 - 2014
2014 -
ברוקלין נטס
מילווקי באקס

ג'ייסון פרדריק קידאנגלית: Jason Frederick Kidd; נולד ב-23 במרץ 1973) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז ומאמן כדורסל המכהן כמאמנה הראשי של קבוצת מילווקי באקס מליגת ה-NBA.

קיד, הנחשב לאחד מטובי הרכזים בהיסטוריה,‏[1] הוביל את ניו ג'רזי נטס לשתי הופעות רצופות בסדרת גמר ה-NBA ‏(2002 ו-2003), והיה שותף לזכיית דאלאס באליפות ב-2011. יכולותיו המגוונות הרבות על המגרש הפכו אותו לשחקן המתמחה בקביעת "טריפל דאבלים". הוא מדורג במקום השלישי בכל הזמנים בקביעת טריפל דאבלים במהלך העונה הסדירה עם 107 כאלו, וכן במקום השני בהיסטוריית הליגה במסירת אסיסטים עם למעלה מ-12,000 בסך הכול. ביוני 2013 הודיע קיד על פרישה ממשחק פעיל.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייסון קיד נולד בסן פרנסיסקו שבקליפורניה לסטיב ולאנה קיד, והיה הבכור מבין ששת ילדיהם. אביו, שנפטר בשנת 1999, היה ממוצא אמריקאי-אפריקאי, ואמו הייתה ממוצא אמריקאי-אירי. קיד גדל באוקלנד, ונעשה לבוגר "בית ספר סנט פסקל ביילון" שבאוקלנד הילס. בילדותו ביקר קיד לעתים תכופות במגרשי הכדורסל ברחבי אוקלנד, והתחרה פעמים רבות נגד כדורסלן מפורסם נוסף לעתיד, גארי פייטון. בצעירותו הצטיין קיד גם בכדורגל ובמספר ענפי ספורט נוספים.

קיד שיחק במדי קבוצת הכדורסל של "בית הספר התיכון סנט ג'וסף נוטר דאם" באלמדה שבקליפורניה, תחת הדרכתו של המאמן פרנק לפורטה. קיד הוביל את קבוצת התיכון לשתי אליפויות רצופות בכדורסל של מדינת קליפורניה, והשיג ממוצעים של 25 נקודות, עשרה אסיסטים, שבעה ריבאונדים ושבע חטיפות בעונה האחרונה שלו בתיכון. באותה שנה הוא זכה במספר תארים אישיים, ובהם פרס נייסמית' לשחקן התיכונים המצטיין בארצות הברית. הוא נבחר לשחקן השנה בתיכונים גם על ידי המגזינים "Parade" ו-"USA Today". קיד נבחר שנתיים רצופות לשחקן השנה בקליפורניה, והוא מוסר האסיסטים המוביל בתולדות תיכוני המדינה עם 1,155 אסיסטים.

קיד, אשר נחשב באותה עת[דרוש מקור] לאחד מהכדורסלנים הצעירים המובילים בארצות הברית, הפתיע אוהדים ופרשנים רבים כאשר בחר בהצטרפות לקבוצתה של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שנחשבה לחלשה יחסית ולא זכתה באף תואר אזורי מאז 1960. הוא העדיף את אוניברסיטה זו על פני אוניברסיטאות בעלות קבוצות כדורסל חזקות יותר, כדוגמת אריזונה, קנטקי, קנזס ואוהיו סטייט.

בעונה הראשונה שלו באוניברסיטת קליפורניה השיג קיד ממוצעים של 13 נקודות, 7.7 אסיסטים, 4.9 ריבאונדים ו-2.8 חטיפות למשחק. הוא זכה בתואר "פרשמן‏[2] השנה" במכללות וכן נכלל בחמישיית העונה של טורניר התאחדות ה"Pac-10". ‏סך 110 החטיפות שלו באותה עונה שברו את שיא ה-NCAA לכמות חטיפות לפרשמן, וכן את שיא המכללה למספר חטיפות לשחקן בעונה אחת. גם מספר האסיסטים שלו באותה עונה (220) היווה שיא מכללה. יכולתו העילאית של קיד סייעה לקליפורניה להעפיל לטורניר אליפות המכללות, שם ניצחה במפתיע את אוניברסיטת דיוק בסיבוב השני לפני שהודחה בשמינית הגמר על ידי אוניברסיטת קנזס.

קיד המשיך את הצלחתו בשנה השנייה שלו במכללה, כאשר העמיד ממוצעים של 16.7 נקודות, 6.9 ריבאונדים, 3.1 חטיפות ו-9.1 אסיסטים, ושבר את שיא האסיסטים שלו עצמו, לאחר שמסר 272 אסיסטים באותה עונה - מדד שבו הוביל גם את ארצות הברית כולה. הוא נכלל ב"אול-אמריקן" - נבחרת המצטיינים של העונה במכללות, הראשון מקליפורניה שעשה זאת מאז 1968 - וכן זכה בפרס שחקן השנה של ה-Pac-10. קליפורניה העפילה שנה שנייה ברציפות לטורניר גמר אליפות המכללות, אך הודחה בו כבר בסיבוב הראשון. בעקבות הצלחתו זכה קיד בפרס נייסמית' לשחקן השנה במכללות ב-1992.

ב-1994 סיים קיד את לימודיו באוניברסיטה ועבר לקריירה בליגת ה-NBA. בשנת 2004 שמרה אוניברסיטת קליפורניה בברקלי את מספר חולצתו של קיד (5), ובכך הוקירה אותו על הישגיו כאחד מגדולי שחקניה בכל הזמנים.

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאלאס מאבריקס ופיניקס סאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 נבחר קיד במקום השני בדראפט ה-NBA, על ידי קבוצת דאלאס מאבריקס. בעונתו הראשונה ב-NBA, עונת 1994/1995, העמיד קיד ממוצעים מכובדים של 11.7 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-7.7 אסיסטים, והוביל את הליגה כולה מבחינת כמות ה"טריפל דאבלים" שהשיג. הוא זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA, במשותף עם גרנט היל מדטרויט פיסטונס. הגעתו של קיד הביאה שיפור גדול בדאלאס, שסיימה את העונה עם מאזן של 36 ניצחונות ו-46 הפסדים - השיפור הגדול ביותר במאזן העונתי לעומת העונה הקודמת, מבין כל קבוצות ה-NBA. במהלך עונת 1995/1996 נבחר קיד להשתתף כרכז הפותח במשחק האולסטאר של ה-NBA, בפעם הראשונה בקריירה שלו.

במהלך שלוש העונות שלו במדי דאלאס היה קיד אחד משלושה שחקנים צעירים, יחד עם ג'ים ג'קסון וג'מאל משבורן, שתוכננו להוביל את הקבוצה בעתיד. עם זאת, תוכניות אלו לא יצאו לפועל, מאחר שכעבור זמן קצר עברו כל השלושה לקבוצות אחרות. באמצע עונת 1996/1997 הועבר קיד בטרייד לקבוצת פיניקס סאנס יחד עם טוני דומאס ולורן מייר, בעוד שפיניקס העבירה לדאלאס בתמורה את מייקל פינלי, איי סי גרין וסם קאסל.

במדי פיניקס עשה קיד קפיצת מדרגה גדולה בקריירה שלו. בעונת 1997/1998 הוא הפך לשחקן חמישייה קבוע כאשר פתח בכל 82 משחקי קבוצתו, והשיג ממוצעים של 11.6 נקודות ו-9.1 אסיסטים למשחק. בעונת 1998/1999 הוא שיפר את הישגיו אל ממוצעים של 16.9 נקודות ו-10.8 אסיסטים, ואף נבחר לראשונה, בעקבות יכולתו הטובה, לתוארי החמישייה הראשונה של העונה וחמישיית ההגנה של העונה. בשנת 2000 עבר קיד לראשונה עם פיניקס שלב במשחקי הפלייאוף לאחר ניצחון על סן אנטוניו ספרס בסיבוב הראשון, אך הפסיד עמה בחצי גמר המערב ללוס אנג'לס לייקרס. בכל אחת מעונותיו בפיניקס העפיל קיד עם הקבוצה למשחקי הפלייאוף, והיה באופן תמידי מהשחקנים הבולטים של הקבוצה ושחקן חמישייה קבוע. ב-2001, לאחר חמש עונות בפיניקס, עבר קיד בטרייד לקבוצת ניו ג'רזי נטס.

ניו ג'רזי נטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיד במדי ניו ג'רזי נטס

כבר מתחילת דרכו במדי ניו ג'רזי היה קיד השחקן המוביל של הקבוצה. הוא הוביל אותה בעונת 2001/2002 למאזן מפתיע של 52 ניצחונות ו-30 הפסדים, ונחשב לאחד משחקנים המצטיינים ב-NBA באותה עונה[דרוש מקור]. הוא זכה במקום השני בבחירת ה-MVP של העונה הסדירה, אחרי טים דאנקן, נבחר לחמישיית העונה ולחמישיית ההגנה של העונה. רבים אף סברו שקיד היה ראוי לזכות בפרס ה-MVP, בשל השינוי הגדול שחולל בניו ג'רזי - הפך אותה מקבוצת תחתית תמידית בליגה לאחת מהמועמדות המובילות לזכייה באליפות, בתוך עונה אחת בלבד. תרומתו של קיד לניו ג'רזי הייתה גדולה מאוד, והתבטאה במדדים רבים במשחק. ממוצעיו באותה עונה עמדו על 14.7 נקודות, 7.3 ריבאונדים ו-9.9 אסיסטים למשחק.

תחת הנהגתו של קיד, הקבוצה הצעירה של ניו ג'רזי גברה על אינדיאנה פייסרס, שארלוט בובקאטס ובוסטון סלטיקס במשחקי הפלייאוף, בדרך לזכייה באליפות האזור המזרחי ולהעפלה הראשונה בתולדותיה לסדרת הגמר של ה-NBA. עם זאת, קיד לא הצליח לסיים את העונה עם תואר אליפות הליגה, לאחר הפסד ב"סוויפ" בתוצאה 4-0 ללוס אנג'לס לייקרס, אשר שחקניה המובילים היו שאקיל אוניל וקובי בראיינט. קיד הוביל את ניו ג'רזי להצלחה גדולה גם בעונת 2002/2003, עם מאזן חיובי של 33-49. הוא הגיע באותה עונה לממוצע הנקודות הגבוה בקריירה שלו עם 18.7 למשחק, ובנוסף הוביל את הליגה באסיסטים עם 8.9 למשחק. ניו ג'רזי הגיעה בפעם השנייה ברציפות לסדרת הגמר, שם הפסידה לסן אנטוניו ספרס שהובלה על ידי טים דאנקן.

בעונת 2003/2004 המשיך קיד להפגין יכולת טובה עם ממוצעים של 15.5 נקודות ו-9.2 אסיסטים למשחק, אך לא הצליח לשחזר את הצלחתו הקבוצתית מהעונות הקודמות. ניו ג'רזי הודחה כבר בשלב חצי גמר המזרח לאחר הפסד לדטרויט פיסטונס בסדרה של שבעה משחקים. במהלך אותה עונה סבל קיד מפציעות בברכו, ועבר ניתוח ביולי 2004 על מנת לשקם את הברך הפגועה.

קיד הוביל חמש פעמים את הליגה מבחינת ממוצע האסיסטים שלו, בשנים 1999-2001, 2003 ו-2004. לאחר ניתוחו הוא חזר לשחק בדצמבר 2004, כחודשיים מפתיחת עונת 2004/2005. באותה עונה חבר הסווינגמן וינס קרטר לקיד בתור הכוכב הנוסף של ניו ג'רזי. על אף פציעתו של ריצ'רד ג'פרסון שהייתה עלולה לגרום לקבוצה להחמיץ את ההעפלה לפלייאוף, קיד וקרטר הובילו את ניו ג'רזי למקום השמיני במזרח על חשבונה של קליבלנד קאבלירס. עם זאת, הקבוצה הודחה כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון, לאחר הפסד 4-0 למיאמי היט. בעונה הבאה, 2005/2006, העמיד קיד ממוצעים של 13.3 נקודות, 7.3 ריבאונדים ו-8.4 אסיסטים - הממוצע החמישי בגובהו בליגה.

בעונת 2006/2007 הגיע קיד למספר מההישגים הגדולים ביותר שלו מבחינה אישית. באפריל 2007 הוא הפך יחד עם קרטר לצמד הראשון שקובע טריפל דאבל במשחק, מאז עשו זאת מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן במדי שיקגו בולס ב-1989. במשחקי הפלייאוף של אותה עונה, במשחק מספר 3 בסיבוב השני נגד קליבלנד, הוא קלע 23 נקודות, מסר 14 אסיסטים והוריד 13 ריבאונדים, ובכך עבר את לארי בירד והפך לשחקן בעל מספר ה"טריפל דאבלים" השני בגובהו בתולדות הפלייאוף. קיד קבע ממוצעים גבוהים מאוד במהלך הפלייאוף כולו, של 14.6 נקודות, 10.9 אסיסטים ו-10.9 ריבאונדים, ובכך הפך לשחקן השני בהיסטוריה שקובע ממוצע של טריפל דאבל במשחקי הפלייאוף.‏[3] למרות יכולתו של קיד, ניו ג'רזי הודחה בסיבוב השני לאחר הפסד לקליבלנד.

במהלכה של עונת 2007/2008 נפוצו שמועות רבות על מעבר אפשרי של קיד לקבוצה חזקה בליגה. לאחר משא ומתן שנכשל עם לוס אנג'לס לייקרס, עבר קיד בטרייד מתוקשר לקבוצת ה-NBA הראשונה שלו, דאלאס מאבריקס. במסגרת העסקה עברו דווין האריס, טרנטון האסל, קיית' ואן הורן, דסגנה דיופ ומוריס אגר לניו ג'רזי. קיד סיים את תקופתו בניו ג'רזי עם שיאים רבים של המועדון, ובהם שיא סך השלשות (729), האסיסטים (4,090), החטיפות (876) והטריפל דאבלים (49).‏[4]

חזרה לדאלאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיד במדי דאלאס מאבריקס, חודר לסל במשחק מול מינסוטה טימברוולבס

כבר מתחילת דרכו בדאלאס היה קיד הרכז המוביל של הקבוצה, ונועד להיות הכוכב השני שלה, אחרי הפורוורד הגרמני דירק נוביצקי. סגנון משחקו של קיד, שהתאפיין כמשחק מעבר, השפיע רבות על סגנונה של דאלאס. קיד העמיד ממוצעים של 9.9 נקודות ו-9.5 אסיסטים בחצי העונה הראשונה שלו בדאלאס, ולאחר מאבק צמוד, הצליח להעפיל עמה למשחקי הפלייאוף מהמקום השביעי במערב. במשחק האחרון של אותה עונה השיג קיד את הטריפל דאבל ה-100 בקריירה שלו. בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף, מול ניו אורלינס הורנטס, ירדה יכולתו של קיד, ודאלאס הודחה לאחר חמישה משחקים בלבד.

בעונת 2008/2009 סייע קיד לדאלאס לסיים במקום השישי במערב, עם מאזן של 50 ניצחונות ו-32 הפסדים. במשחקי הפלייאוף, שבהם העמיד קיד ממוצעים של 11.4 נקודות ו-5.9 אסיסטים, הגיעה דאלאס עד לחצי גמר המערב, שם הפסידה 4-1 לדנבר נאגטס. במהלך אותה עונה המשיך קיד להגיע להישגים אישיים, כאשר הפך לשחקן הרביעי בהיסטוריה שרושם למעלה מ-10,000 אסיסטים במהלך הקריירה. בנובמבר 2009, במשחק הניצחון של קבוצתו מול יוסטון רוקטס, עקף קיד את מרק ג'קסון והפך לשחקן בעל מספר האסיסטים השני בגובהו בתולדות ה-NBA.

על אף גילו המבוגר (36), נבחר קיד בעונת 2009/2010 למשחק האולסטאר העשירי בקריירה שלו, כמחליפו של קובי בראיינט שנפצע. בפברואר 2010 הוא השיג טריפל דאבל של 19 נקודות, 17 אסיסטים ו-16 ריבאונדים במשחק נגד אטלנטה הוקס - קרוב להישג נדיר בדמות הגעה אל למעלה מ-20 בכל שלושת מדדים אלו. קיד השיג באותה עונה ממוצעים של 10.3 נקודות והוביל את קבוצתו באסיסטים עם 9.1, וסייע לה להגיע לזכות באליפות הבית הדרום-מערבי ולסיים במקום השני במערב. עם זאת, הקבוצה הודחה כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון לאחר הפסד לסן אנטוניו ספרס.

בעונת 2010/2011, על אף שחווה ירידה משמעותית בממוצעיו, זכה קיד עם דאלאס באליפות הראשונה בקריירה. לאורך משחקי הפלייאוף, ובייחוד בסדרת הגמר מול מיאמי היט, תרם לקבוצה רבות בניסיונו ובכישורי הנהגת המשחק שלו.

ניו יורק ניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביולי 2012 חתם קיד על חוזה לשלוש שנים בניו יורק ניקס שם ירוויח כ-9.5 מיליון דולר.‏[5]

כ-10 ימים לאחר חתימתו בניקס, נעצר קיד בעוון נהיגה בשכרות.‏[6] זוהי לא הסתבכותו הראשונה של קיד עם החוק, לאחר שבשנת 2001 נעצר בגין הכאת אשתו.‏[7][8]

בתום עונת 2012/2013 הודיע קיד על פרישה ממשחק פעיל.‏[9].

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביוני 2013 מונה קיד למאמנה של קבוצת ברוקלין נטס מליגת ה-NBA.

ב-09 בספטמבר 2013 רכש קיד מניות רבות מהקבוצה, שהיו שייכות לראפר ג'יי זי.

בראשון ליולי 2014 מונה קיד למאמנה של קבוצת מילווקי באקס, הבאקס קיבלו את הזכויות על קיד בטרייד תמורת שתי בחירות דראפט עתידיות בשנים 2015 ו- 2019, קיד הוא המאמן השני בתולדות ליגת ה NBA שמועבר בטרייד עבור בחירות דראפט (אחרי דוק ריברס).

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב סידני 2000 כדורסל גברים
זהב בייג'ינג 2008 כדורסל גברים
אליפות אמריקה
זהב סן חואן 1999 כדורסל גברים
זהב סן חואן 2003 כדורסל גברים
זהב לאס וגאס 2007 כדורסל גברים

קיד שיחק לראשונה בנבחרת ארצות הברית בטורניר בינלאומי באליפות אמריקה בכדורסל ב-1999. הוא סייע לארצות הברית לנצח את כל עשרת משחקיה בטורניר, ולזכות באליפות לאחר ניצחון בגמר על קנדה. הוא השיג בטורניר ממוצעים של 7.4 נקודות, 6.8 אסיסטים, 4.4 ריבאונדים ו-2.7 חטיפות למשחק, והוביל את נבחרתו מבחינת ממוצעי האסיסטים והחטיפות.

קיד נכלל בסגל הנבחרת לאולימפיאדת סידני 2000, אליה העפילה ארצות הברית באמצעות זכייתה באליפות אמריקה, וכך השתתף לראשונה בקריירה במשחקים האולימפיים. הוא היה אחד משלושה שחקנים שהחזיקו בתפקיד קפטן הנבחרת. קיד השיג ממוצעים של 6 נקודות, 5.3 ריבאונדים, והוביל את הנבחרת פעם נוספת באסיסטים (4.4) וחטיפות (1.1), והיה שותף לזכייתה במדליית הזהב עם מאזן של 0-8. הוא נבחר להשתתף עם ארצות הברית גם באליפות העולם בכדורסל ב-2002, אך נאלץ להחמיץ את הטורניר בשל פציעה.

קיד השתתף עם ארצות הברית בפעם השנייה באליפות אמריקה ב-2003, וסייע לנבחרת לזכות בתואר השלישי שלו במדיה. הוא פתח בחמישייה בכל משחקי נבחרתו, והעמיד ממוצעים של 3.4 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 5.9 אסיסטים ו-1.2 חטיפות, והנבחרת ניצחה במשחק הגמר את ארגנטינה וסיימה עם מאזן כולל של 10 ניצחונות וללא אף הפסד. בעקבות הזכייה בטורניר העפילה ארצות הברית לאולימפיאדת אתונה, אך קיד נעדר גם מאולימפיאדה זו בשל הפציעה והניתוח שעבר בברכו בקיץ של האולימפיאדה.

לאחר ארבע שנים בהן נעדר מנבחרת ארצות הברית, נכלל קיד בסגל לאליפות אמריקה ב-2007. קיד סייע לארצות הברית לסיים עם מאזן של 0-10 ולזכות בטורניר, תוך שהוא מעמיד ממוצעים של 1.8 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-1.3 חטיפות. משחקו הטוב ביותר של קיד בטורניר היה בחצי הגמר נגד פוארטו ריקו, שבו קלע שמונה נקודות והוריד ארבעה ריבאונדים.

באולימפיאדת בייג'ינג 2008 היה קיד השחקן הוותיק ביותר בסגל ארצות הברית. הוא תרם לנבחרת בעיקר בתור שחקן העולה מהספסל, והעמיד ממוצעים של 1.6 נקודות, 2.6 ריבאונדים ושני אסיסטים למשחק. הנבחרת ניצחה שוב את כל משחקיה בטורניר, רובם בהפרשים גבוהים, ולאחר ניצחון על ספרד בגמר זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה בטורניר כלל-עולמי מאז שנת 2000. הייתה זו מדליית הזהב החמישית של קיד עם הנבחרת, שלא הפסיד אף משחק בכל תקופתו במדיה.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-22 במאי 2013‏‏[4][10]

עונה סדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1994/1995 דאלאס 79 79 33.8 .385 .272 .698 5.4 7.7 1.9 .3 11.7
1995/1996 דאלאס 81 81 37.5 .381 .336 .692 6.8 9.7 2.2 .3 16.6
1996/1997 דאלאס 22 22 36.0 .369 .323 .667 4.1 9.1 2.0 .4 9.9
1996/1997 פיניקס 33 23 35.5 .423 .400 .688 4.8 9.0 2.4 .4 11.6
1997/1998 פיניקס 82 82 38.0 .416 .313 .799 6.2 9.1 2.0 .3 11.6
1998/1999[א] פיניקס 50 50 41.2 .444 .366 .757 6.8 10.8 2.3 .4 16.9
1999/2000 פיניקס 67 67 39.0 .409 .337 .829 7.2 10.1 2.0 .4 14.3
2000/2001 פיניקס 77 76 39.8 .411 .297 .814 6.4 9.8 2.2 .3 16.9
2001/2002 ניו ג'רזי 82 82 37.3 .391 .321 .814 7.3 9.9 2.1 .2 14.7
2002/2003 ניו ג'רזי 80 80 37.4 .414 .341 .841 6.3 8.9 2.2 .3 18.7
2003/2004 ניו ג'רזי 67 66 36.6 .384 .321 .827 6.4 9.2 1.8 .2 15.5
2004/2005 ניו ג'רזי 66 65 36.9 .398 .360 .740 7.4 8.3 1.9 .1 14.4
2005/2006 ניו ג'רזי 80 80 37.2 .404 .352 .795 7.3 8.4 1.9 .4 13.3
2006/2007 ניו ג'רזי 80 80 36.7 .406 .343 .778 8.2 9.2 1.6 .3 13.0
2007/2008 ניו ג'רזי 51 51 37.2 .366 .356 .820 8.1 10.4 1.5 .3 11.3
2007/2008 דאלאס 29 29 34.9 .426 .461 .815 6.5 9.5 2.1 .4 9.9
2008/2009 דאלאס 81 81 35.6 .416 .406 .819 6.2 8.7 2.0 .5 9.0
2009/2010 דאלאס 80 80 36.0 .423 .425 .808 5.6 9.1 1.8 .4 10.3
2010/2011 דאלאס 80 80 33.2 .361 .340 .870 4.4 8.2 1.7 .4 7.9
2011/2012[ב] דאלאס 48 48 28.7 0.363 0.354 0.786 4.1 5.5 1.7 0.2 6.2
2012/2013 ניו יורק 76 48 26.9 0.372 0.351 0.833 4.3 3.3 1.6 0.3 6.0
קריירה 1391 1350 36.0 .400 .349 .785 6.3 '8.7 1.9 .3 12.6

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1996/1997 פיניקס 5 5 41.4 .396 .364 .526 6.0 9.8 2.2 .4 12.0
1997/1998 פיניקס 4 4 42.8 .379 .000 .813 5.8 7.8 4.0 .5 14.3
1998/1999 פיניקס 3 3 42.0 .419 .250 .714 2.3 10.3 1.7 .3 15.0
1999/2000 פיניקס 6 6 38.2 .400 .364 .778 6.7 8.8 1.8 .2 9.8
2000/2001 פיניקס 4 4 41.5 .319 .235 .750 6.0 13.3 2.0 .0 14.3
2001/2002 ניו ג'רזי 20 20 40.2 .415 .189 .808 8.2 9.1 1.7 .4 19.6
2002/2003 ניו ג'רזי 20 20 42.6 .402 .327 .825 7.7 8.2 1.8 .2 20.1
2003/2004 ניו ג'רזי 11 11 43.1 .333 .208 .811 6.6 9.0 2.3 .6 12.6
2004/2005 ניו ג'רזי 4 4 45.5 .388 .367 .545 9.0 7.3 2.5 .0 17.3
2005/2006 ניו ג'רזי 11 11 40.9 .371 .300 .826 7.6 9.6 1.5 .2 12.0
2006/2007 ניו ג'רזי 12 12 40.3 .432 .420 .520 10.9 10.9 1.8 .4 14.6
2007/2008 דאלאס 5 5 36.0 .421 .462 .625 6.4 6.8 1.4 .4 8.6
2008/2009 דאלאס 10 10 38.6 .458 .447 .850 5.8 5.9 2.2 .3 11.4
2009/2010 דאלאס 6 6 40.5 .304 .321 .917 6.8 7.0 2.3 .2 8.0
2010/2011 דאלאס 21 21 35.4 .398 .374 .800 4.5 7.3 1.9 .5 9.3
2011/2012 דאלאס 4 4 36.0 0.341 0.346 0.900 6.0 6.0 3.0 0.2 11.5
2012/2013 ניו יורק 12 0 20.6 0.120 0.176 1.000 3.5 2.0 1.0 0.3 0.9
קריירה 158 146 38.6 0.391 0.322 0.781 6.7 8.0 1.9 0.3 12.9
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד
  2. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים
אישיים

בשנת 2009 דורג קיד על ידי "SLAM Magazine" במקום ה-28 ברשימת 50 הכדורסלנים הגדולים בכל הזמנים.‏[11] מלבד תאריו הרבים, הוא מדורג במקומות גבוהים בדירוגי כל הזמנים של ה-NBA במספר רב של מדדים (נכון ל-27 בפברואר 2010):

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


רוקי השנה ב-NBA

1953: מנייק | 1954: פליקס | 1955: פטיט | 1956: סטוקס | 1957: היינסון | 1958: סולדוסברי | 1959: ביילור | 1960: צ'מברליין | 1961: רוברטסון | 1962: בלאמי | 1963: דיסצ'ינגר | 1964: לוקאס | 1965: ריד | 1966: בארי | 1967: בינג | 1968: מונרו | 1969: אנסלד | 1970: עבדול-ג'באר | 1971: קאונס/פטרי | 1972: ויקס | 1973: מקאדו | 1974: דיג'רג'יו | 1975: וילקס | 1976: אדאמס | 1977: דנטלי | 1978: דייוויס | 1979: פורד | 1980: בירד | 1981: גריפית' | 1982: ויליאמס | 1983: קאמינגס | 1984: סמפסון | 1985: ג'ורדן | 1986: יואינג | 1987: פרסון | 1988: ג'קסון | 1989: ריצ'מונד | 1990: רובינסון | 1991: קולמן | 1992: ג'ונסון | 1993: אוניל | 1994: ובר | 1995: היל/קיד | 1996: סטודמאייר | 1997: אייברסון | 1998: דאנקן | 1999: קרטר | 2000: ברנד/פרנסיס | 2001: מילר | 2002: גאסול | 2003: סטודמאייר | 2004: ג'יימס | 2005: אוקפור | 2006: פול | 2007: רוי | 2008: דוראנט | 2009: רוז | 2010: אוונס | 2011: גריפין | 2012: אירווינג | 2013: לילארד | 2014: קרטר-ויליאמס