ג'יי דילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יי דילה
Jay Dee.jpg

ג'יי דילה, 2005
מידע כללי
תאריך לידה 7 בפברואר 1974
מקור דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
תאריך פטירה 10 בפברואר 2006
שנות פעילות 1993 - 2006
סוגה ראפ, היפ-הופ
עיסוק זמר
חברת תקליטים Delicious Vinyl, BBE, Pay Jay Productions, MCA, Stones Throw, Bling 47
שיתופי פעולה בולטים סלאם וילג', קומון, קווסטלאב, Soulquarians, מאדליב, א טרייב קולד קווסט, פרנק אן דאנק, בלאק מילק, דה לה סול, פאט קט, אריקה באדו, באסטה ריימס, דה פארסייד, אם אף דום, מוס דף, אריקה באדו, ג'נט ג'קסון, ג'יי אלקטרוניקה, דה רוטס
j-dilla.com

ג'יימס דוויט יאנסיאנגלית: James Dewitt Yancey‏; 7 בפברואר 197410 בפברואר 2006)‏[1][2], הידוע גם תחת שמות הבמה: ג'יי דילה (J Dilla) וג'יי די (Jay Dee), היה ראפר ומפיק מוזיקלי אמריקאי. על פי ההספד שנכתב לו באתר NPR.org, הוא "היה אחד מאומני ההיפ הופ שהשפיעו הכי הרבה על תעשיית המוזיקה, שעבד עם אומנים ידועים, כמו: א טרייב קולד קווסט, דה לה סול, באסטה ריימס, אריקה באדו, אם אף דום, דה פארסייד וקומון"‏[3]. ג'יימס נפטר ב-2006 ממחלת הזאבת[4].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס יאנסי היה האח הבכור בין ארבעה אחים. אחיו הקטן, ג'ון, גם עסק במוזיקה וכונה תחת שם הבמה אילה ג'יי. ג'יימס פיתח ידע מוזיקלי רחב מההורים שלו (אמו הייתה זמרת אופרה ואביו היה בסיסט ג'אז). לצד מגוון רחב של ז'אנרים מוזיקליים, ג'יימס פיתח תשוקה למוזיקת ההיפ הופ. לאחר שעבר מהתיכון הטכני לחלל ולתעופה דייוויס לתיכון פרשינג שבדטרויט, הוא פגש את חבריו לכיתה, T3 ו-Baatin, הוא נהיה חבר שלהם בעקבות האהבה המשותפת לבאטל ראפ. השלושה הקימו מאוחר יותר את הרכב הראפ סלאם וילג'[5].

1992 – 1997: תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 ג'יימס פגש את אמפ פידלר, שהתרשם ממה שג'יימס יכול לעשות עם כלים מאד מצומצמים. אמפ פידלר נתן לג'יימס להשתמש במכשיר ה-MPC (כלי נגינה אלקטרוני) שלו, שבו הוא למד להשתמש במהירות. ב-1995 ג'יימס והראפר פאט קט הקימו את ההרכב 1st Down, ההרכב חתם בחברת התקליטים פיידיי רקורדס; אך לאחר שהוציאו שיר אחד, בשם "A Day Wit' The Homies", חברת התקליטים חזרה בה מהחוזה שחתמו. באותה השנה ג'יימס הפיק גם את רוב השירים מהאלבום "Labcabincalifornia" של דה פארסייד.

ב-1996 ג'יימס הפיק את המיני אלבום "Yester Years" של ההרכב 5 אלמנץ (שכולל את הראפרים: פרוף, Thyme ו-Mudd)‏[6][7]. באותה השנה הוא הקים יחד עם T3 ו-Baatin את ההרכב סלאם וילג' והם הקליטו יחד את אלבום הבכורה שלהם, שנקרא "Fan-Tas-Tic (Vol. 1)", באולפן הביתי של ג'יימס. האלבום יצא לאור ב-1997 ובמהרה הפך להיות פופולרי בקרב מעריצי היפ הופ מדטרויט, כמו כן האלבום תפס את תשומת הלב של המפיק והראפר קיו-טיפ, שהכתיר את ההרכב כיורשים של א טרייב קולד קווסט. אולם בראיונות שנערכו עם ג'יימס, הוא ציין שהוא לא חש בנוח עם ההשוואה בין שני ההרכבים.

1998 – 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 ג'יימס ייסד יחד עם קווסטלאב, ד'אנג'לו, ג'יימס פוייסר ואומנים נוספים את קולקטיב ההיפ הופ האלטרנטיבי\ניאו סול Soulquarians. באותה תקופה הוא עבד עם אומנים מובילים, כמו: קומון, גורו, דה רוטס, באסטה ריימס ועוד. ב-2000 יאנסי הוציא יחד עם סלאם וילג' את אלבומם השני, "Fantastic, Vol. 2", האלבום זכה לביקורות טובות מצד המבקרים ומצד קהל המעריצים.

ב-27 בדצמבר 2001 ג'יימס הוציא לאור את אלבום הבכורה שלו, שנקרא "Welcome 2 Detroit", תחת חברת התקליטים הבריטית בי.בי.אי רקורדס. באותה השנה ג'יימס שינה את שם הבמה שלו מ"ג'יי די" ל"ג'יי דילה", כדי לבדל את עצמו מג'רמיין דופרי שמכונה גם כ"ג'יי.די.". כמו כן, הוא עזב גם את סלאם וילג' כדי להתמקד בקריירת הסולו שלו.

ב-2002 ג'יימס הפיק את האלבום "48 Hours" של פרנק-אן-דאנק, כמו כן הוא עבד על אלבום סולו שלו, אך ההקלטות לא יצאו לאור בהפצה רשמית, אלא ראו אור יום כבוטלג[8]. כשג'יימס סיים לעבוד על האלבום "48 Hours" אם.סי. איי רקורדס ביקשו מג'יימס להקליט חומרים חדשים שיהיו מיועדים לנתח שוק גדול יותר. ג'יימס הקליט מחדש את רוב שירי האלבום, אך גם גרסה זאת לא יצאה לאור. ג'יימס הביעה את התאכזבותו מכך שהמוזיקה שהקליט לא יצאה לאור למעריצים.

ב-2002 ג'יימס חתם על חוזה סולו עם אם.סי. איי רקורדס. למרות שג'יימס היה ידוע יותר כמפיק מוזיקלי מאשר כאם סי, הוא בחר לא להפיק את האלבום הבא שלו, אלא הוא הביא מספר מפיקים שאהב, כמו: מאדליב, פיט רוק, קניה וסט, Hi-Tek ועוד. האלבום נגנז בשל שינויים פנימיים שהתרחשו בחברת התקליטים.

בזמן שההקלטות עם אם.סי. איי נדחו, ג'יימס הקליט את האלבום "Ruff Draft" בחברת התקליטים Mummy Records. למרות שהאלבום לא זכה להצלחה גדולה, הוא סימל את השינוי המוזיקלי של ג'יימס.

ב-2002 ג'יימס הקים יחד עם הראפר והמפיק מאדליב את ההרכב ג'ייליב (Jaylib), ב-2003 הם הוציאו לאור יחד את האלבום "Champion Sound"‏[1]. ב-2004 ג'יימס עבר מדטרויט ללוס אנג'לס והחל מסע הופעות עם ג'ייליב בקיץ 2004.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 ג'יימס איבד ממשקלו כתוצאה מהמחלות שבהם לקה ומהתרופות שלקח. בנובמבר 2005, כג'יימס היה במסע ההופעות שלו באירופה, נודע לציבור על חומרת מצבו הבריאותי. יותר מאוחר נודע שהוא סבל ממחלת דם נדירה, שנקראת ארגמנת של קרישה וחוסר טסיות (Thrombotic Thrombocytopenic Purpura), ומזאבת‏[9]. ב-20 בפברואר 2006 (שלושה ימים לאחר יום הולדתו ה-32 ולאחר שהוציא לאור את האלבום "Donuts") ג'יימס נפטר בביתו שנמצא בלוס אנג'לס, קליפורניה[5].

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מותו ג'יימס עבד על מספר פרויקטים שתכנן להשלימם ולהוציא אותם לאור בעתיד‏[1]. האלבום "The Shining" של ג'יימס היה 75% מוכן כשהוא נפטר, ב-8 באוגוסט 2006 האלבום יצא לאור בבי.בי.אי רקורדס, לאחר שהוא הושלם על ידי קריים ריגינס[9]. במרץ 2007 האלבום "Ruff Draft" יצא לאור מחדש, עם חומרים שלא יצאו בהוצאה הראשונה של האלבום ועם קטעי כלי.

ב-2005 הוכרז שג'יימס הולך להוציא את המיני אלבום "Jay Love Japan", אך נכון להיום לא יצאה גרסה רשמית של האלבום. אפשר למצוא גרסאות לגיטימיות ולא לגיטימיות של האלבום באינטרנט ובחנויות.

ביוני 2007 האלבום "Champion Sound" של ג'יימס ומאדליב יצא לאור מחדש על ידי Stones Throw Records כגרסת דלוקס שכוללת שני דיסקים עם קטעי כלי ובי-סייד. ב-2008 יצא לאור האלבום "Yancey Boys" של אילה ג'יי (אחיו הקטן של ג'יימס), שהופק במלואו על ידי ג'יימס. ב-2009 יצא לאור גרסה עם קטעי הכלי של האלבום‏[10]. באותה השנה יצא לאור האלבום "Jay Stay Paid" על ידי נייצ'ר סאונדס (אנ') שכלל בתוכו 28 קטעי כלי שלא יצאו לאור. למספר קטן מהשירים נוספו גם קטעי קול של ראפרים שהיו מקורבים לג'יימס. הפרויקט מוקסס ואורגן על ידי פיט רוק.

ב-2010 קטעי קול והפקות של ג'יימס שלא יצאו קודם לכן שולבו באלבום "Villa Manifesto" של סלאם וילג', לראשונה כל חמשת חברי ההרכב הופיעו באלבום. ב-25 במאי 2012 יצא מהדורה מוגבלת של המיני אלבום "Dillatroit/Rebirth Promo EP" כתקליט ויניל 12 אינץ'. ב-12 ביוני 2012 יצא לאור הגרסה הרשמית של האלבום "Rebirth of Detroit".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שם האלבום מקום במצעדים
US[11] US
R&B
[11]
US
Indie
[11]
US
Rap
[11]
27 בפברואר 2001 Welcome 2 Detroit - - - -
2002 Vol. 1: Unreleased - - - -
2003 Vol. 2: Vintage - - - -
פברואר 2003 Ruff Draft 112 44 9 23
7 בפברואר 2006 Donuts - - 21 -
26 באוגוסט 2006 The Shining 103 35 9 -
26 ביוני 2007 Jay Love Japan - - - -
21 באוגוסט 2007 Jay Deelicious: The Delicious Vinyl Years - - - -
2 ביוני 2009 Jay Stay Paid 96 33 - 15
12 ביוני 2013 Rebirth of Detroit - - - -
5 בפברואר 2013 The Lost Scrolls Vol. 1 - - - -

אלבומי שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שם האלבום שם ההרכב מקום במצעדים
US
R&B
[11]
US
Indie
[11]
1997 (Fan-Tas-Tic (Vol.1 סלאם וילג' - -
13 ביוני 2000 Fantastic, Vol. 2 סלאם וילג' - -
2000 Best Kept Secret סלאם וילג' - -
7 באוקטובר 2003 Champion Sound ג'ייליב 92 22

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]