ג'ים פלמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ים פלמר, 2009

ג'יימס אלווין "ג'ים" פלמר (James Alvin "Jim" Palmer; נולד ב-15 באוקטובר 1945) הוא שחקן עבר בבייסבול האמריקאי. בשנת 1990 נבחר להיכל התהילה של הבייסבול.

פלמר שיחק במהלך כל הקריירה שלו בליגה האמריקאית MLB, בין השנים 1965-1984, בקבוצה אחת, בולטימור אוריולס.

פלמר שיחק בעמדת המגיש (פיצ'ר) הפותח. במהלך הקריירה שלו ניצח עם קבוצתו ב-268 משחקים, והפסיד ב-165. ממוצע נקודות הנגד שלו היה 2.86, והוא השיג 2,212 סטרייק-אאוט.

במהלך הקריירה השיג מספר שיאים אישיים. הוא ניצח 20 משחקים בעונה 8 פעמים: בשנים 1970-73 ו-1975-78. פלמר הוא היחיד בהיסטוריה שניצח משחק בסדרת גמר בשלושה עשורים: 1966, 1970-1 ו-1983. הוא לא נתן לאף חובט לחבוט הום ראן עם רצים על כל הבסיסים (Grand Slam). כן היה הצעיר ביותר (קצת לפני גיל 21) לזרוק משחק שלם בלי לחטוף נקודה (shutout) במשחק גמר, ב-1966.

העונה הטובה ביותר שלו הייתה בשנת 1975. למרות שקבוצתו לא הגיעה לשלב משחקי הפלייאוף, הייתה זו עונה אישית טובה לפלמר, בה השיג 23 ניצחונות ו-11 הפסדים, ממוצע נקודות נגד של 2.09, עשרה משחקים שלמים בלי לחטוף נקודה, וכן זכה בתואר הפיצ'ר הטוב ביותר בליגה.

מאז פרישתו של פלמר ב-1984, קבוצת בולטימור לא הגיעה עדיין לסדרת גמר, כפי שהיה במהלך הקריירה שלו.