ג'לאל טאלבאני
ג'לאל טאלבאני (כורדית: جه لال تاله بانی / Celal Talebanî / Jelal Talebaní; ערבית: جلال طالباني; נולד ב-12 בנובמבר 1933) הוא פוליטיקאי כורדי-עיראקי בולט, המכהן כנשיא עיראק החל מ-2005. כמייסד וכמזכיר הכללי של האיחוד הפטריוטי הכורדי היה חבר בממשלה הזמנית של עיראק אחרי פלישת ארצות הברית ב-2003.
טאלבאני נולד ב-1933 בכפר קלקן שבדרום כורדיסטן. הוא הצטרף בגיל 14 למפלגה הדמוקרטית הכורדית ונבחר לחבר הוועד המרכזי שלה ב-1951 בגיל 18. הוא הצטרף לבית ספר למשפטים ב-1953 וסיים את לימודיו כפרקליט ב-1959. אחר כך הצטרף לצבא העיראקי.
היה ליו"ר המפלגה הדמוקרטית הכורדית בפוליטבירו במהלך שנות השישים של המאה ה-20. ב-1966 עזב את מפלגתו וב-1975 הקים את האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן.
ב-6 באפריל 2005 נבחר לנשיא עיראק הראשון ממוצא כורדי.
ב-1 ביולי 2008 היה לפוליטיקאי העיראקי הבולט הראשון שלחץ את ידו עם מנהיג ישראלי, שר הביטחון אהוד ברק.[1] בהמשך השנה עבר ניתוח לב במאיו קליניק שבארצות הברית. ב-17 בדצמבר 2012 לקה בשבץ.[2]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ היסטוריה באתונה: ברק ונשיא עיראק לחצו יד רוני סופר, אתר ynet
- ^ נשיא עיראק טלבאני שרוי בתרדמת: לקה בשבץ, באתר ynet, 18 בדצמבר 2012
