ג'מאל קרופורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'מאל קרופורד
Jamal Crawford 2010 cropped.jpg
תאריך לידה 20 במרץ 1980
מקום לידה סיאטל שבוושינגטון
עמדה רכז, קלע
גובה 1.96 מטר
מספר 1, 6, 11
מכללה מישיגן
דראפט בחירה מספר 8, 2000
קליבלנד קאבלירס
קבוצות
2000 - 2004
2004 - 2008
2008 - 2009
2009 - 2011
2011 - 2012
2012 -
שיקגו בולס
ניו יורק ניקס
גולדן סטייט ווריורס
אטלנטה הוקס
פורטלנד טרייל בלייזרס
לוס אנג'לס קליפרס
הישגים השחקן השישי של העונה (2010)
קרופורד היה אחד השחקנים המובילים של הניו יורק ניקס בשנים 2004-2008

ארון ג'מאל קרופורדאנגלית: Aaron Jamal Crawford; נולד ב-20 במרץ 1980 בסיאטל, וושינגטון) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדות הרכז והקלע בקבוצת לוס אנג'לס קליפרס מליגת ה-NBA. קרופורד נחשב לשחקן התקפה מצוין, אך במשך רוב הקריירה לא הגיע להישגים מכיוון ששיחק בעיקר בקבוצות תחתית והעפיל לפלייאוף לראשונה רק בעונתו העשירית בליגה, במדי אטלנטה הוקס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציעורותו שיחק קרופורד בנבחרת הכדורסל של בית הספר התיכון ריינר ביץ' ובזכות יכולת מצוינת בשנותיו בה החליטו מנהלי התיכון לתלות את מספר חולצתו (23) ואף שחקן של ריינר ביץ' לא ילבש את מספר החולצה הזו לעולם.‏[1] לאחר סיום לימודיו בשנת 1999 התקבל לאוניברסיטת מישיגן ובעונתו היחידה במדיה קבע ממוצעים מעולים של 16.6 נקודות, 4.5 אסיסטים ו-2.8 ריבאונדים למשחק.

קרופורד נרשם לדראפט ה-NBA2000 כשהוא בן 19 בלבד ונבחר במקום השמיני על ידי קליבלנד קאבלירס, שהעבירה אותו לשיקגו בולס תמורת בחירת הדראפט שלה, כריס מיהם. בשתי עונותיו הראשונות בליגה, החמיץ משחקים רבים ובעקבות זאת לא קיבל דקות משחק רבות ולא היה גורם משמעותי בשיקגו. רק בעונתו השלישית ב-NBA החל להפוך לשחקן משמעותי ברוצטייה של קבוצתו, הוא שותף ב-80 משחקים במהלך העונה הסדירה מתוכם ב-31 פתח בחמישייה. כמו כן קבע ממוצעים נאים של 10.7 נקודות, 4.2 אסיסטים ו-2.3 ריבאונדים למשחק. בעונתו הרביעית והאחרונה בשיקגו הפך לשחקן המוביל של הקבוצה יחד עם אדי קורי וקירק היינריך והיה מלך הסלים שלה עם 17.3 נקודות בממוצע, להן הוסיף 5.1 אסיסטים, 3.5 ריבאונדים ו-1.4 חטיפות למשחק.

לקראת עונת 2004/2005 הועבר קרופורד יחד עם ג'רום ויליאמס לניו יורק ניקס, בעסקה במסגרתה קיבלה שיקגו את דיקמבה מוטומבו, אוטלה הרינגטון, קזארי טריבנסקי ופרנק ויליאמס.

תקופת השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הגעתו לניו יורק המשיך קרופורד במגמת השיפור שלו וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה היה לשחקן המוביל שלה יחד עם סטפון מרבורי וקורט תומאס. הוא קבע ממוצעים נאים של 17.7 נקודות, 4.3 אסיסטים, 2.9 ריבאונדים ו-1.3 חטיפות למשחק, אך עם זאת ניו יורק סיימה את העונה הסדירה במקום ה-11 במזרח עם מאזן 49-33 ולא העפילה לפלייאוף.

לקראת עונת 2005/2006 עברה ניו יורק מספר שינויים בסגל השחקנים כאשר העיקרי מביניהם היה החלפתו של תומאס באדי קורי, לצידו שיחק קרופורד בעבר במדי שיקגו. למרות השינויים, חוותה ניו יורק את אחת העונות הגרועות בתולדותיה וסיימה את העונה הסדירה במקום האחרון במזרח וה-29 בליגה עם מאזן 59-23. קרופורד, אשר המשיך להציג יכולת אישית טובה, אך סבל מיכולת קבוצתית ירודה, סיים את העונה עם ממוצעים סבירים, אך חלשים יחסית לשנתיים האחרונות של 14.3 נקודות, 3.8 אסיסטים ו-3.1 ריבואנדים למשחק. בעונה שלאחר מכן שב קרופורד ליכולתו מלפני שנתיים וכך גם ניו יורק שסיימה את העונה הסדירה במקום העשירי במזרח עם מאזן 49-33. הוא קלע שיא קריירה של 52 נקודות במשחק נגד מיאמי היט ב-26 בינואר 2007 ובסך הכל סיים את העונה הסדרה עם ממוצעים של 17.6 נקודות, 4.4 אסיסטים ו-3.2 ריבאונדים למשחק.

בעונת 2007/2008 הגיע קרופורד לשיאו ועם 20.6 נקודות, 5.0 אסיסטים, 2.6 ריבאונדים וחטיפה אחת בממוצע למשחק היה מלך הסלים, מלך האסיטים ומלך החטיפות של ניו יורק. יחד עם זאק רנדולף הוא הפך לשחקן המרכזי בקבוצה ושיחק כמעט 40 דקות בממוצע ב-80 המשחקים בהם שותף. אף על פי כן, ניו יורק המשיכה לדשדש בתחתית הליגה וסיימה את העונה הסדירה במקום הלפני אחרון במזרח עם מאזן 59-23, כאשר רק מיאמי היט ממוקמת אחריה כקבוצה הגרועה בליגה.

קרופורד במדי הווריורס

גם את עונת 2008/2009 פתח קרופורד בצורה מצוינת ובשונה מעונות קודמת, השנה דווקא הצליח להוביל את קבוצתו למאזן מכובד של שישה ניצחונות לעומת חמישה הפסדים בחודש הראשון של העונה. למרות זאת, החליטו ראשי ניו יורק לבצע מהפכה בסגל השחקנים שכבר מספר שנים מובילים את הקבוצה לתחתית הליגה. רנדולף הועבר ללוס אנג'לס קליפרס וקרופורד נשלח לגולדן סטייט ווריורס שהעבירה בתמורה את אל הרינגטון. גם בגולדן סטייט המשיך לבלוט, אך שוב לא הצליח להעפיל לפלייאוף, לאחר שקבוצתו סיימה את העונה הסדירה במקום העשירי במערב עם מאזן 53-29. הוא סיים את 54 משחקיו בגולדן סטייט עם ממוצעים של 19.7 נקודות, 4.4 אסיסטים ו-3.3 ריבאונדים למשחק.

לקראת עונת 2009/2010 הועבר שוב, הפעם לאטלנטה הוקס בתמורה לספידי קלקסטון ואייסי לואו. באטלנטה היה לראשונה בקריירה שחקן מוביל בקבוצת צמרת ועל אף שלא פתח באף משחק של הקבוצה קבע ממוצעים נהדרים של 18 נקודות, 3 אסיסטים ו-2.5 ריבאונדים. על כן נבחר לשחקן השישי של העונה. מבחינה קבוצתית השלים קרופורד את רביעיית המובילים של הקבוצה יחד עם ג'ו ג'ונסון, ג'וש סמית' ואל הורפורד שהובילו את הקבוצה למאזן מצוין של 29-53 ולמקום השלישי במזרח והשישי בליגה. בסיבוב הראשון בפלייאוף, הדיחה אטלנטה את מילווקי באקס. לאחר שכבר הובילה 0-2, אך נוצחה בשלושת המשחקים הבאים, הגיעה אטלנטה למשחק השישי בפיגור 3-2, אך 24 נקודות של קרופורד הובילו את הקבוצות למשחק שביעי מכריע, שם קלע 22 נקודות והוביל את קבוצתו לחצי גמר המזרח. העונה המעולה של אטלנטה נעצרה בסיבוב הבא נגד אורלנדו מג'יק וכוכבה דווייט הווארד שהביסו את הקבוצה בכל המשחקים בסדרה והדיחו אותה מהפלייאוף לאחר ניצחון 0-4 חלק. ב-15 בדצמבר הוא חתם חוזה לשנה עם הבלייזרס בה יקבל 5 מיליון דולר.

ב-6 ביולי 2012 קרופורד חתם בקליפרס לשלוש שנים שם ירוויח 15 מיליון דולר.[2]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-18 באפריל 2014‏‏[3][4]

עונה סדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2000/2001 שיקגו 61 8 17.2 .352 .350 .794 1.5 2.3 .7 .2 4.6
2001/2002 שיקגו 23 6 21.0 .476 .448 .769 1.5 2.4 .8 .2 9.3
2002/2003 שיקגו 80 31 24.9 .413 .355 .806 2.3 4.2 1.0 .3 10.7
2003/2004 שיקגו 80 73 35.2 .386 .317 .833 3.5 5.1 1.4 .4 17.3
2004/2005 ניו יורק 70 67 38.4 .398 .361 .843 2.9 4.3 1.3 .3 17.7
2005/2006 ניו יורק 79 27 32.3 .416 .345 .826 3.1 3.8 1.1 .2 14.3
2006/2007 ניו יורק 59 36 37.3 .400 .320 .838 3.2 4.4 1.0 .1 17.6
2007/2008 ניו יורק 80 80 39.9 .410 .356 .864 2.6 5.0 1.0 .2 20.6
2008/2009 ניו יורק 11 11 35.6 .432 .455 .761 1.5 4.4 .8 .0 19.6
2008/2009 גולדן סטייט 54 54 38.6 .406 .338 .889 3.3 4.4 .9 .2 19.7
2009/2010 אטלנטה 79 0 31.1 .449 .382 .857 2.5 3.0 .8 .2 18.0
2010/2011 אטלנטה 76 0 30.2 .421 .341 .854 1.7 3.2 .8 .2 14.2
2011/2012[א] פורטלנד 60 6 26.9 0.384 0.308 0.927 2.0 3.2 0.9 0.2 13.9
2012/2013 קליפרס 76 0 29.3 0.438 0.376 0.871 1.7 2.5 1.0 0.2 16.5
2013/2014 קליפרס 69 24 30.3 0.416 0.361 0.866 2.3 3.2 0.9 0.2 18.6
קריירה 957 423 31.5 0.411 0.351 0.855 2.5 3.7 1.0 0.2 15.6

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2009/2010 אטלנטה 11 0 31.9 0.364 0.360 0.845 2.7 2.7 0.8 0.1 16.3
2010/2011 אטלנטה 12 0 29.8 0.394 0.350 0.824 1.3 2.5 0.8 0.3 15.4
2012/2013 קליפרס 6 0 26.8 0.387 0.273 1.000 2.0 1.7 0.5 0.2 10.8
קריירה 29 0 30.0 0.380 0.341 0.850 2.0 2.4 0.7 0.2 14.8
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה באתר nba.com
  2. ^ "NBA: קרופורד בקליפרס, טרי סיכם בבוסטון", מאתר ספורט5, מיום 06 ביולי 2012
  3. ^ NBA.com, Jamal Crawford Career Stats
  4. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.
  5. ^ כתבה באתר fantasysp.com


השחקן השישי של העונה ב-NBA

1983: ג'ונס | 1984: מקהייל | 1985: מקהייל | 1986: וולטון | 1987: פירס | 1988: טארפלי | 1989: ג'ונסון | 1990: פירס | 1991: שרמף | 1992: שרמף | 1993: רובינסון | 1994: קרי | 1995: מייסון | 1996: קוקוץ' | 1997: סטארקס | 1998: מאנינג | 1999: ארמסטרונג | 2000: רוג'רס | 2001: מקגי | 2002: ויליאמסון | 2003: ג'קסון | 2004: ג'יימיסון | 2005: גורדון | 2006: מילר | 2007: ברבוסה | 2008: ג'ינובילי | 2009: טרי | 2010: קרופורד | 2011: אודום | 2012: הארדן | 2013: סמית'