ג'מייקה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'מייקה במשחקים האולימפיים
Flag of Jamaica.svg
Usain Bolt Olympics Celebration.jpg

האתלט יוסיין בולט לאחר ניצחונו בריצת 100 מטר באצטדיון קן הציפור, אולימפיאדת בייג'ינג, 2008
קוד הוועד האולימפי הלאומי JAM
שם הוועד האולימפי הלאומי האגודה האולימפית של ג'מייקה
קודי הוועד האולימפי הלאומי בעבר BWI‏ (1960)
מדליות קיץ
דירוג: 40
זהב
17
כסף
28
ארד
20
סך הכול
65
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

ג'מייקה משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לונדון (1948). שלוש הופעותיה הראשונות במשחקים היו בעת שהייתה מושבה בריטית. בעת אולימפיאדת רומא (1960) הייתה ג'מייקה חלק מהפדרציה של איי הודו המערבית, שכללה גם את ברבדוס וטרינידד וטובגו, והספורטאים הג'מייקנים התחרו במסגרת משלחת הפדרציה. ב-1962 הייתה ג'מייקה למדינה עצמאית, וככזו השתתפה בכל המשחקים שנערכו מאז אולימפיאדת טוקיו (1964).

באולימפיאדות בהן השתתפה ג'מייקה צברו הספורטאים הג'מייקנים 65 מדליות, מהן 17 מדליות זהב. כל המדליות פרט לאחת הושגו באתלטיקה קלה, מרביתן בריצות הקצרות. להפיכתה של המדינה הענייה בת 2.7 מיליון התושבים למעצמה בענף מספר גורמים, אך בעיקר נובע הדבר מטיפוח אתלטים צעירים בתקציבים גדולים (רובם ממקורות פרטיים). רבים מהצעירים רואים באתלטיקה פתח מילוט מחיי העוני ומשקיעים את מרצם באימונים. גם מקומה של הגנטיקה אינו נפקד כשבוחנים את הסיבות להישגיהם הגבוהים של האתלטים הג'מייקנים.‏‏‏[1]

ג'מייקה השתתפה גם בכל אולימפיאדות החורף שנערכו מאז אולימפיאדת קלגרי (1988), למעט אולימפיאדת טורינו (2006), אך לא רשמה בהן הישגים משמעותיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני העצמאות: 1948 עד 1964[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בהופעתה הראשונה במשחקים האולימפיים, באולימפיאדת לונדון, הגיעה ג'מייקה להישגים בתחום האתלטיקה. ארתור וינט זכה במדליית הזהב בריצת 400 מטר, וסגנו במרוץ זה היה הרב מק'קנלי. וינט זכה גם במדליית כסף בריצת 800 מטר. באולימפיאדת הלסינקי (1952), עלו הישגיה של ג'מייקה ל-5 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. וינט אמנם לא שמר על תוארו בריצת 400 מטר, אך במרוץ זכה ג'מייקני אחר, ג'ורג' רודן, ומק'קנלי שוב היה לסגנו. השלושה שיתפו פעולה במרוץ השליחים ל-400X4 מטרים, ויחד עם לסלי ליינג, שהשלים את הרביעייה, זכו במדליית הזהב. בנוסף, זכה וינט במדליית כסף שנייה ברציפות בריצת 800 מטרים, ואילו הרב מק'קנלי זכה במדליית כסף גם בריצת 100 מטר. עם סיום הקריירה הספורטיבית של אצנים אלה, לא קם דור חדש של אתלטים מוכשרים, ומאולימפיאדת מלבורן (1956) שבה המשלחת הג'מייקנית בידיים ריקות.

המשלחת של איי הודו המערבית לאולימפיאדת רומא (1960) כללה ספורטאים מברבדוס, ג'מייקה וטרינידד וטובגו, אך למרבית ההישגים הגיעו הספורטאים הג'מייקנים: ג'ורג' קר זכה במדליית ארד בריצת 800 מטר, ושלושה מתוך ארבעת השליחים שזכו במדליית ארד במרוץ ל-400X4 מטרים היו ג'מייקנים.

1968 עד 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולימפיאדה הראשונה בה השתתפה ג'מייקה כמדינה עצמאית הייתה מאכזבת עבורה. הספורטאי הבכיר ביותר, ג'ורג' קר, קבע שיא אולימפי בריצת 800 מטר בשלב חצי הגמר (1:46.1 דקות), אך בשלב הגמר, אף שגמע את המרחק ב-1:45.9 דקות, הספיק לו הישג זה רק למקום הרביעי, שנקבע בפוטו פיניש, מאחר שהקנייתי וילסון קיפרוגוט הגיע בזמן זהה. נבחרת השליחים ב-400X4 מטרים הגיעה אף היא למקום הרביעי, עשירית השנייה לאחר האצנים הצרפתים. הספורטאי הג'מייקני הראשון שזכה במדליה אולימפית לזכותה של ג'מייקה העצמאית עשה זאת רק באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) - לנוקס מילר, בריצת 100 מטר. ארבע שנים מאוחר יותר, באולימפיאדת מינכן (1972), זכה מילר במדליית הארד באותו המרוץ. באולימפיאדת מונטריאול (1976) הושמע לראשונה ההמנון הג'מייקני בכפר האולימפי, לאחר שדון קווארי זכה במדליית הזהב בריצת 200 מטר. קווארי זכה גם במדליית הכסף בריצת 100 מטר.

מרלין אוטי, שזכתה ב-8 מדליות אולימפיות בין 1980 ל-2000

באולימפיאדת מוסקבה (1980) הסתפק קווארי במדליית הארד בריצת 200 מטר, ובריצת 100 מטר כלל לא העפיל לשלב הגמר. מרלין אוטי הייתה לאישה הג'מייקנית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, לאחר שסיימה במקום השלישי בריצת 200 מטר. רוכב האופניים דייוויד ולר היה לספורטאי הג'מייקני הראשון, והיחיד עד כה, שזוכה במדליה אולימפית בענף שאינו אתלטיקה, לאחר שסיים במקום השלישי במרוץ האופניים ל-1,000 מטר נגד השעון.

אוטי שחזרה את הישגה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) והוסיפה גם מדליית ארד בריצת 100 מטר. בשתי ריצות אלה סיימה גרייס ג'קסון במקום החמישי. נבחרת השליחים במרוץ ל-100X4 מטרים זכתה במשחקים אלה במדליית הכסף. באולימפיאדת סיאול (1988) סיימו השליחים במקום הרביעי, 7 מאיות אחרי האצנים הצרפתים, אך השליחים במרוץ ל-400X4 מטרים זכו במדליית הכסף. גרייס ג'קסון הקדימה במשחקים אלה את מרלין אוטי, בשני המרוצים בהן השתתפו השתיים. בריצת 200 מטר זכתה ג'קסון במדליית הכסף, בעוד אוטי מסיימת במקום הרביעי, ובריצת 100 מטר הגיעה ג'קסון למקום הרביעי, בעוד שאוטי נפסלה בשלב חצי הגמר. ספורטאי בכיר נוסף, ריי סטוארט, נפצע במהלך ריצת הגמר ל-100 מטר, והגיע אחרון.

באולימפיאדת ברצלונה (1992) הייתה ג'ולייט קאת'ברט הספורטאית הג'מייקנית הבולטת ביותר. קאת'ברט זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר. במרוץ הראשון סיימה אוטי במקום החמישי, ובשני זכתה במדליית ארד. גרייס ג'קסון הסתפקה במקום השישי בריצת 200 מטר. בין הגברים בלט וינת'ורפ גראהם, שזכה במדליית כסף בריצת 400 מטר משוכות.

באולימפיאדת אטלנטה (1996) זכו הספורטאים הג'מייקנים ב-6 מדליות, ודיון המינגס הייתה לג'מייקנית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית מזה 20 שנה, לאחר שניצחה בריצת 400 מטר משוכות, תוך שהיא קובעת שיא אולימפי חדש (52.82 שניות). מרלין אוטי זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר, ומדליית כסף שלישית הוסיף הקופץ לרוחק ג'יימס בקפורד. נבחרת הנשים ב-100X4 מטרים ונבחרת הגברים ב-400X4 מטרים זכו שתיהן במדליות ארד. אתלטיות ג'מייקניות נוספות שהגיעו להישגים בולטים כוללות את דבי פריס, שזכתה במקום הרביעי בריצת 400 מטר משוכות, דיון רוז, שזכתה במקום החמישי בריצת 100 מטר משוכות ואת נבחרת השליחות ב-400X4 מטרים, שזכתה במקום הרביעי.

ורוניקה קמפבל-בראון, האלופה האולימפית בריצת 200 מטר ב-2004 וב-2008

באולימפיאדת סידני (2000) זכו האתלטים הג'מייקנים ב-7 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. דיון המינגס איבדה את תוארה בריצת 400 מטר משוכות לרוסייה אירינה פריבלובה, וסיימה במקום השני. לוריין גראהם זכתה אף היא במדליית כסף, בריצת 400 מטר. גם שתי נבחרות השליחות הגיעו למקום השני. בשנת 2008 התברר כי חברת המשלחת האמריקנית שזכתה במדליית הזהב במרוץ ל-400X4 מטרים, מריון ג'ונס, נטלה חומרים אסורים. מדליית הזהב נשללה ממשלחת זו, אך לא הוענקה לג'מייקניות שהגיעו במקום השני. ג'ונס זכתה גם במקום הראשון בריצת 100 מטר, תחרות בה זכתה טניה לורנס במקום השלישי, ומרלן אוטי בת ה-40 במקום הרביעי. גם בתחרות זו לא שונה דירוגן של השתיים חרף שלילת המדליות מג'ונס. בשתי מדליות ארד נוספות זכו בוורלי מקדונלד (ריצת 200 מטר) וגרגורי הוטון (ריצת 400 מטר). השחיינית ג'נל אטקינסון הייתה קרובה למדליה היסטורית בענף השחייה, אך סיימה במקום הרביעי במשחה ל-400 מטר בסגנון חופשי.

הספורטאית הג'מייקנית הבולטת ביותר באולימפיאדת אתונה (2004) הייתה ורוניקה קמפבל-בראון, שזכתה במדליית זהב בריצת 200 מטר ובמדליית ארד בריצת 100 מטר, וכן הייתה שותפה לזכייתה של נבחרת השליחות ל-100X4 מטרים במדליית זהב. נבחרת השליחות ל-400X4 מטרים סיימה במקום השלישי, ואילו דני מקפרליין זכה במדליית הכסף בריצת 400 מטר משוכות. ספורטאים בולטים נוספים כוללים את מוריס ויגנול (מקום רביעי בריצת 110 מטר משוכות, מאית השנייה אחרי הקובני אנייר גרסיה שסיים שלישי), ג'יימס בקפורד (מקום רביעי בקפיצה לרוחק, סנטימטר אחד פחות מהספרדי ז'ואן מרטינס שסיים שלישי), אלין ביילי (מקום רביעי בריצת 200 מטר ומקום חמישי בריצת 100 מטר), טרשה סמית' (מקום רביעי בקפיצה משולשת), אסאפה פאוול (מקום חמישי בריצת 100 מטר), ברנדון סימפסון (מקום חמישי בריצת 400 מטר) ולאסינה גולדין-קלארק (מקום חמישי בריצת 100 מטר משוכות).

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסיין בולט מנצח בריצת 100 מטר באולימפיאדת בייג'ינג. במסלול מס' 7 אסאפה פאוול שסיים חמישי ובמסלול מס' 2 מייקל פרייטר שסיים שישי

אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הייתה המוצלחת ביותר בתולדות ג'מייקה. 56 הספורטאים הג'מייקנים שהשתתפו בה זכו ב-11 מדליות, מהן 6 מדליות זהב. בסיום המשחקים דורגה ג'מייקה במקום ה-13 בטבלת המדליות, ובענף האתלטיקה דורגה שלישית, אחרי ארצות הברית ורוסיה.

אחד הספורטאים הבולטים, לא רק במשלחת הג'מייקנית, אלא במשחקים כולם, היה יוסיין בולט. בולט ניצח בקלילות בריצות ל-100 ול-200 מטרים, ובשתיהן קבע שיאי עולם חדשים (9.69 שניות ו-19.30 שניות, בהתאמה). רביעיית השליחים ב-100X4 מטרים, שכללה את בולט, אסאפה פאוול, נסטה קרטר ומייקל פרייטר קבעה אף היא שיא עולם חדש, 37.10 שניות.

האצניות הג'מייקניות שלטו גם בריצות המקבילות ל-100 ול-200 מטרים. בריצת 100 מטר זכתה שלי אן פרייזר במקום הראשון, ובנות ארצה שרון סימפסון וקרון סטוארט חלקו במקום השני. בריצת 200 מטר שמרה ורוניקה קמפבל על תוארה וסטוארט זכתה במדליית ארד. במדליית הזהב השישית זכתה מליין ווקר, שקבעה שיא אולימפי בריצת 400 מטר משוכות (52.64 שניות). את תמונת המדליות השלימו שריקה ויליאמס, שזכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר, ונבחרת השליחות ל-400X4 מטרים, שזכתה במדליית ארד.

ספורטאים נוספים שהעפילו לשלבי גמר כוללים את דני מקפרליין (מקום רביעי בריצת 400 מטר משוכות), צ'לסי המונד (מקום רביעי בקפיצה לרוחק), אסאפה פאוול (מקום חמישי בריצת 100 מטר), דלוריס אניס-לונדון (מקום חמישי בריצת 100 מטר משוכות), מייקל פרייטר (מקום שישי בריצת 100 מטר), בריג'יט פוסטר-הילטון (מקום שישי בריצת 100 מטר משוכות), מוריס ויגנול (מקום שישי בריצת 110 משוכות), שרון סימפסון (מקום שישי בריצת 200 מטר), קניה סינקלר (מקום שישי בריצת 800 מטר) ריצ'רד פיליפס (מקום שביעי בריצת 110 משוכות), רוזמרי וייט (מקום שביעי בריצת 400 מטר), מרקינו באקלי (מקום שביעי בריצת 400 מטר משוכות), טרישה סמית' (מקום 11 בקפיצה משולשת) ונבחרות השליחים ל-400X4 מטרים והשליחות ל-100X4 מטרים, שתיהן נפסלו בשלב הגמר.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסיין בולט באולימפיאדת לונדון

באולימפיאדת לונדון (2012) זכו הג'מייקנים ב-12 מדליות, 4 מכל סוג, ושוב דורגו במקום השלישי בטבלת המדליות של ענף האתלטיקה, אחרי ארצות הברית ורוסיה.

יוסיין בולט הפגין שליטה בריצות הקצרות, והיה לספורטאי הראשון בהיסטוריה שזוכה בשתי מדליות זהב ברציפות הן בריצת 100 מטר והן בריצת 200 מטר. בריצת 100 מטר שיפר את השיא האולימפי שקבע בבייג'ינג, והעמידו על 9.63 שניות. סגנו בשני המירוצים היה יוהאן בלייק, ובריצת 100 מטר זכה במדליית הארד ג'מייקני שלישי, וורן וייר. בולט ובלייק היו גם שותפים, יחד עם נסטה קארטר ומייקל פרייטר, לשיא העולם שקבעה ג'מייקה במירוץ השליחים ל-100X4 מטרים, 36.84 שניות. אצן נוסף, האנסלי פארצ'מנט, זכה במדליית ארד בריצת 110 מטר משוכות.

שלי אן פרייזר זכתה אף היא פעם נוספת בתואר האולימפי בריצת 100 מטר, וכן זכתה במדליית כסף בריצת 200 מטר. ורוניקה קמפבל-בראון איבדה את תוארה במירוץ זה, בו סיימה במקום הרביעי, וזכתה במדליית ארד בריצת 100 מטר. השתיים שיתפו פעולה גם במירוץ השליחות ל-100X4 מטרים, יחד עם שרון סימפסון וקרון סטוארט, בו קבעו שיא לאומי חדש (41.41 שניות), וזכו במדליית כסף. נבחרת השליחות ל-100X4 מטרים זכתה במדליית ארד.

דוריאן סקוט היה לג'מייקני הראשון שמעפיל לגמר אולימפי ביידוי פטיש. הוא סיים במקום העשירי. אתלטים נוספים שהעפילו לשלבי הגמר בלונדון כללו את קליז ספנסר (מקום רביעי בריצת 400 מטר משוכות), נובלין ויליאמס-מילס (מקום חמישי בריצת 400 מטר), קימברלי ויליאמס (מקום שישי בקפיצה משולשת), טרשה סמית' (מקום שביעי בקפיצה משולשת), ליפורד גרין (מקום שביעי בריצת 400 מטר), אסאפה פאוול (מקום שמיני בריצת 100 מטר) ורוזמרי וייט (מקום שמיני בריצת 400 מטר).

הישג משמעותי נרשם גם מחוץ לאצטדיון האולימפי. השחיינית אלייה אטקינסון הייתה קרובה לזכייה במדליה ראשונה בשחייה, כשסיימה במקום הרביעי במשחה ל-100 מטר חזה.

אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'מייקה שבה לא יורד כלל שלג, למעט בפעמים נדירות על פסגת ההר הגבוה במדינה, לא השתתפה במשחקי החורף האולימפיים עד אולימפיאדת קלגרי (1988). לקראת אולימפיאדה זו הגו שני יזמים אמריקאים את הרעיון שקבוצה מג'מייקה תשתתף בתחרות הבובסלי, שלה דמיון מסוים לספורט העממי של דחיפת עגלות. מאחר שאף אתלט מקצועי לא הסכים להשתתף בניסוי, נבחרו לקבוצה ארבעה אנשי כוחות הביטחון. הנבחרת זכתה לפופולאריות רבה בקלגרי, אך בזמן התחרות לרביעיות התרסקו על המסלול ונאלצו לסיים אותו בהליכה. על עלילות הקבוצה נעשה סרט הקומדיה "ג'מייקה מתחת לאפס". נבחרת הבובסלי השתתפה בארבע האולימפיאדות הבאות אך לא רשמה בהן הישגים משמעותיים.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסאפה פאוול
נובלין ויליאמס, חברת נבחרת השליחות הג'מייקנית ל-400X4 מטרים, שזכתה במדליות ארד באתונה ובבייג'ינג
יוהאן בלייק מזנק במוקדמות ריצת 200 מטר באולימפיאדת לונדון

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת לונדון (1948) 1 2 0 3
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 2 3 0 5
אולימפיאדת מלבורן (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת רומא (1960) (חלק מהמשלחת של איי הודו המערבית)
אולימפיאדת טוקיו (1964) 0 0 0 0
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 0 1 0 1
אולימפיאדת מינכן (1972) 0 0 1 1
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 1 1 0 2
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 0 0 3 3
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 0 1 2 3
אולימפיאדת סיאול (1988) 0 2 0 2
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 0 3 1 4
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 1 3 2 6
אולימפיאדת סידני (2000) 0 4 3 7
אולימפיאדת אתונה (2004) 2 1 2 5
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 6 3 2 11
אולימפיאדת לונדון (2012) 4 4 4 12
סה"כ 17 28 20 57

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
אתלטיקה אתלטיקה 17 28 19 56
מרוץ אופני כביש אופניים 0 0 1 1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מדינות אמריקה במשחקים האולימפיים

אורוגוואיאל סלוודוראנטיגואה וברבודהאקוודורארגנטינהארצות הבריתבהאמהבוליביהבליזברבדוסברזילגואטמלהגיאנהג'מייקהגרנדהדומיניקההאיטיהונדורסונצואלהטרינידד וטובגומקסיקוניקרגואהסורינאםסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהסנט קיטס ונוויספנמהפרגוואיפרוצ'ילהקובהקולומביהקוסטה ריקהקנדההרפובליקה הדומיניקנית

משלחות מטעם טריטוריות שאינן עצמאיות: איי הבתולה האמריקאייםאיי הבתולה הבריטייםאיי קיימןארובהברמודהפוארטו ריקו

משתתפות בעבר: איי הודו המערביתהאנטילים ההולנדיים
אמריקה