ג'ן שקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח, הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ג'ן שקובסקי
(22 במאי 1944)
ג'ן שקובסקי
תפקיד

חברת בית הנבחרים של ארצות הברית

מחוז ייצוג המחוז ה-9 של אילינוי
סטטוס מכהנת
מפלגה פוליטית המפלגה הדמוקרטית
בן זוג רוברט קרמר
http://www.house.gov/schakowsky

ג'ניס ד' "ג'ן" שקובסקיאנגלית: Janice D. "Jan" Schakowsky) (נולדה ב-22 במאי 1944) היא פוליטיקאית יהודייה-אמריקאית, חברת המפלגה הדמוקרטית, המכהנת משנת 1999 כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-9 של מדינת אילינוי.

רקע אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקובסקי נולדה בשיקגו למשפחה ממוצא יהודי-פולני, וסיימה את לימודיה באוניברסיטת אילינוי ב-1965 עם תואר ראשון במדעי המדינה בהתמחות בחינוך יסודי ‏.‏[1] שקובסקי, חסידה מושבעת של זכויות הצרכן, הייתה ב-1999 האחראית על החוק הדורש הדפסה של תאריכים מעודכנים במוצרי מכולת. היא הייתה מנהלת פרויקטים בארגון לפעולה ציבורית מ-1976 ועד 1985. היא אחר כך עברה לעמדה במועצת המדינה לאזרח הוותיק כמנכ"ל למשך חמש שנים עד 1990, משנבחרה לבית המחוקקים של אילינוי. היא שירתה שם ארבע כהונות.

סידני ייטס, אשר ייצג את המחוז ה-9 מאז 1949, מלבד סבב בחירות אחד שהוא רץ בו לסנאט ב-1962, הודיע ב-1996 שהוא לא ירוץ לבחירות מחדש ב-1998. שקובסקי ניצחה בקלות את הפריימריס של הדמוקרטים, אשר הבטיח לה ניצחון במחוז הדמוקרטי הכבד הזה. היא ניצחה בנובמבר, בבחירות הכלליות, עם 75% מהקולות וניצחה בקלות בבחירות מחדש ארבע פעמים עם 70% או יותר מהקולות. היא רק הבן אדם השלישי לייצג את המחוז מאז 1949.

בקונגרס של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקובסקי היא אחת מחברי הבית הליברלים ביותר בקונגרס ואחת מהכי (ואולי הכי ‏‏‏[2]) ליברלית מבין הנציגים של אילינוי בקונגרס. היא חברת בשדולת חברי הקונגרס הפרוגרסיבי. היא לעתים קרובות מדורגת בין 90% -ל-100% מקבוצות אינטרסים ליברליות ופרוגרסיביות ודירוג חד ספרתי מקבוצות שמרניות.

בשימועים שנעשו על ידי ועדת המשנה לאנרגיה ומסחר ביולי 2006, שקובסקי הביעה דאגה שהדו"ח מהאקדמיה הלאומית למדע שמראה סתירה בין מדענים שחוקרים את ההתחממות הגלובאלית עלול "לשמש בצורה כזו שתטיל ספק על כל האומה, שהמדינה שלנו וכל שאר העולם המפותח והמתועש לא צריך לעשות כלום לגבי התחממות גלובאלית" ‏‏‏[3].

שקובסקי נהייתה ידועה בתמיכה שלה בנושאי נשים בזמן היותה בקונגרס והיא חברה קרובה של יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי. דווח עליה שהיא התקשרה לכל שותפה אישה בחברת עורכי הדין בשיקגו במהלך המרוץ הראשון שלה לתפקיד ב-1998 וזכתה בשבחים לאומיים על המיומנות בהתרמות לקמפיין.

בתגובה לאי סדרים במדינת אוהיו במהלך הבחירות לנשיאות 2004, שקבוסקי הייתה מבין חברי 31 בית הנבחרים של ארצות הברית אשר הצביעו שלא לקבל את קולות הצירים של אוהיו ‏‏‏[4].

שקובסקי הייתה גלויה בהתנגדות שלה למלחמת עיראק. היא הייתה מבין התומכים הראשונים והכי הבולטים של הסנאטור ברק אובמה לפני הניצחון שלו בפריימריס הדמוקרטי עבור המושב של אילינוי ותמכה באופן פעיל במרוץ שלו למינוי למועמד הדמוקרטי לנשיאות ‏‏‏[5].

בסוף 2007, שקובסקי הוסיפה את השם שלה כאחת מיוזמות חוק בית הנבחרים 333, אשר חותר להגיש סעיפי הדחה כנגד סגן נשיא ארצות הברית, דיק צ'ייני.

בבחירות לנשיאות 2004, הביע העיתון "דה ניישן" תמיכה בשקובסקי כמועמדת לסגנית הנשיא, באומרו כי "היא היורשת האמיתית של פול וולסטון" ‏‏‏[6], אך קרי לא בחר בה לבסוף.

ב-6 בנובמבר 2008 דיווח עיתון ה"האפינגטון פוסט" כי שקובסקי הביעה עניין בכיסא הסנאט שהתפנה מטעם הנשיא הנבחר, ברק אובמה.

ועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוועדה לאנרגיה ומסחר
    • ועדת המשנה למחסר, סחר והגנת הצרכן (סגנית יושב ראש)
    • ועדת המשנה לסביבה וחומרים מסוכנים
    • ועדת המשנה לבריאות
    • ועדת המשנה לבקרה וחקירות
  • הוועדה הזמנית קבועה למודיעין
    • ועדת המשנה לבקרה וחקירות
תפקידים נוספים בקונגרס
  • סגנית ראשונה של מצליף הסיעה
  • חברה בוועדת המינויים והמדיניות הדמוקרטית
  • חברה מייסדת של שדולת חברי הקונגרס ליציאה מעיראק
  • הדמוקרטית של שדולת חברי הקונגרס הדו מפלגתית לנשים (סגנית היושב ראש)

מחלוקות לגבי קרן אילינוי לפעולה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במרץ 2004, בעלה של שקובסקי, הלוביסט רוברט קרמר, המנכ"ל של קרן אילינוי לפעולה ציבורית, הואשם בבית משפט פדרלי על 16 סעיפים של הונאת בנקים המערבת האשמות בשלוש מזימות של צ'קים ללא כיסויי באמצע שנות ה-90, שהוביל כמה בנקים לגירעון של לפחות 2.3 מיליון דולר. "הוא חף מפשע" שקובסקי אמרה בהצהרה. באוגוסט 2005, קרמר הודה באשמה בסעיף אחד של העלמת מס והונאת בנק בכתיבת צ'קים ללא כיסוי. כל הכסף שולם בחזרה. לפי העיתון "יו.אס.איי טודיי" חברת הקונגרס "שקובסקי לא הואשמה בשום עוולה" ‏‏‏[7]. שקובסקי כיהנה במועצה של הארגון באותו זמן שבוצעו העברות ‏‏‏[8] ושקובסקי חתמה על הדו"ח לרשות המסים (IRS) יחד עם בעלה. השופט המחוזי, ג'יימס ב. מורן שם לב שאף אחד לא סבל מ"חור בכיס" וקרמר לא פעל מתוך בצע אבל מתוך מאמץ להמשכיות בפעולות הקהילה שלו מבלי לחתוך בתוכניות, למרות שקרמר שילם בכך את המשכורת שלו עצמו בסך 100,000 דולר עם השגת מימון בהונאה. ב-5 באפריל 2005, קרמר נשפט לחמישה חודשי מאסר ול-11 חודשי מעצר בית. קרמר בילה את חמישה חודשי המאסר שלו בבית הכלא הפדרלי טרה הוט, אינדיאנה ושוחרר ב-3 בנובמבר 2006.

היחס לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1999, הייתה מבין יוזמי הצעת חוק שכללה קריאה למחלקת המדינה לכלול את נושא החיילים הנעדרים, זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן בהידברות עם ממשלות ערב הנוגעות לדבר בהקשר לסיוע הכלכלי ‏‏‏[9]. באוגוסט 1999, ביקרה שקובסקי את ביקורה הראשון בישראל כנציגה נבחרת לקונגרס. ביקורה הראשון היה בהיותה עוד בבית המחוקקים של אילינוי. משחזרה שיבחה את הסכם ואי המתוקן שנחתם בין אהוד ברק ליאסר ערפאת שמשרטט יעד סופי להסכמי הקבע. היא ציינה שהסנטימנט לשלום בלט היטב בביקורה כאן וציינה את חשיבות הערוץ הסורי-לבנוני כהמשך לצעד זה ‏‏‏[10].

ב-1 במרץ 2000, היא תמכה בחוק בית הנבחרים 1883 שנקרא "מניעת תפוצת נשק לאיראן", אשר מטיל סנקציות על כל רשות שמעבירה טכנולוגיה לאיראן שיעזור לה לפתח נשק להשמדה המונית שיהווה איום על ישראל ועל בנות ברית אחרות באזור, ואמרה שחייבים לעמוד נוקשים מול איראן ושאסור לעולם לתת למדינה זו לפתח נשק גרעיני כשהיא מאיימת על אחת מבנות הברית של אמריקה ‏‏‏[11]. לאחר חטיפת החיילים בהר דב, בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד, באוקטובר של שנה זו, היא הובילה את המאמץ בבית הנבחרים של ארצות הברית יחד עם מרק קירק ופיטר פיצ'רלד בסנאט, עד שהתקבל המידע המודיעיני הישראלי "שקבע כמעט בוודאות" שהם אינם עוד בחיים, באוגוסט, 2001 ‏‏‏[12] ‏‏‏[13] ‏‏‏[14]. באותו חודש היא הייתה מבין יוזמי הצעת החוק המביעה "סולידריות עם ישראל בזמן זה של משבר". הצעת החוק קוראת גם לסמכויות של הפלסטינים להשתמש בכל האמצעים "לעצור את האלימות, לכבד את המקומות הקדושים וליישב את כל התלונות דרך משא ומתן" ומשבח את ארצות הברית על מאמציה לקדם את תהליך השלום אשר "ימנע אובדן חסר ערך של חיים אצל כל הצדדים" ‏‏‏[15].

ב-6 ביוני של אותה שנה, לאחר הפיגוע בדולפינריום בתל אביב עם 21 הרוגים, היא השתתפה ונאמה בעצרת זיכרון לחללי הפיגוע של הקהילה היהודית בשיקגו, לאות הזדהות עם ישראל. היא הדגישה את החשיבות של המשך הפעילות האקטיבית הקהילה היהודית לטובת ישראל. היא התחייבה לעבוד בקונגרס להבטיח את המשך המחויבות של אמריקה לביטחונה של ישראל ‏‏‏[16]. ב-11 בספטמבר בשנה זו, בתגובה לפיגועים במגדלי התאומים היא אמרה : "אם ההתקפה המתועבת הזאת הייתה כדי להרתיע את המחויבות שלנו לחופש והתמיכה שלנו לבנות הברית הדמוקרטיות, כמו ישראל, זה נכשל" ‏‏‏[17]. ב-4 בדצמבר השנה ההיא, אחרי פיגוע ההתאבדות הכפול במדרחוב בן יהודה בירושלים עם 11 הרוגים ופיגוע התאבדות באוטובוס אגד בשכונת חליסה בחיפה עם 15 הרוגים, היא השתתפה טקס זיכרון לחללי הפיגועים יחד עם קהילת יהודי שיקגו שהתאחדה בנושא לאות הזדהות עם ישראל ויחד עם הקונסול הכללי הישראלי למערב התיכון ובארגון מועצת יחסי הקהילה היהודית (JCRC). בנאום שלה היא השוותה את המאורע לפיגועי 11 בספטמבר ‏‏‏[18] ‏‏‏[19][20].

באפריל 2002, היא הצביעה בעד החוק המביע סולידריות עם ישראל במלחמתה בטרור ומאוחר יותר באותה שנה, באוקטובר, היא הצביעה נגד ההסמכה לנשיא לפתוח במלחמת עיראק. בהסבירה את עמדת התנגדותה למלחמה היא אמרה, "בשבילי, זה אומר שישראל, בת הברית הטובה ביותר שלנו במזרח התיכון, תהפוך למטרה של התקפות אלו, סדאם חוסיין קרוב לוודאי ישחרר את הרסן על כל תחמושת כימית או ביולגית שאולי יש לו כלפי ישראל, המזרח התיכון יבער והעולם הערבי והמוסלמי יתאחד כנגד ארצות הברית וישראל‏[21] ‏‏‏[22] ‏‏‏[23]

באפריל 2003 היא דיברה בפני קבוצת ה"סטודנטים למען ישראל", והביעה את דעתה בנושא תהליך השלום, "אני אישה יהודייה, חברת בית הנבחרים של ארצות הברית, ציונית ודמוקרטית" היא אמרה, "אני תומכת בביטחונה ושלומה של מדינת ישראל ופתרון של שתי מדינות, היכן שלפלסטינים תהיה מולדת משלהם" ‏‏‏[21]‏. בהתייחסה שוב לנושא, חודש לאחר מכן במאי, בתשובה לשאלה לגבי תמיכה בלתי מוגבלת של ארצות הברית לישראל היא אמרה, "התמיכה בישראל צריכה לנוע בכיוון הנתיב לשלום ופתרון של שתי מדינות" היא אמרה ורמזה שזה יכול להתחיל בפירוק ההתנחלויות, "מדינה פלסטינית אינה יכולה להתקיים כסימן אבעבועות עם התנחלויות ישראליות" היא הוסיפה ‏‏‏[24]. ביולי 2003, היא יצאה כנגד האפליה של תיירים ישראלים בקבלת ויזה לארצות הברית, שהרגיז בכירים ישראלים כיוון ש-27 מדינות אחרות לא היו צריכים לעבור תהליך נוקשה לקבלת ויזה ודווקא ישראלים כן. "הרבה ישראלים הרגישו נעלבים" היא אמרה לעיתונאי ‏‏‏[25].

ב-28 באוקטובר 2005, היא תמכה במליאה בהצעת החוק 368, המברכת את השגריר דני גילרמן על היבחרו לאחד מ-21 סגני נשיא עצרת האו"ם. היא ציינה לגבי חשיבות האירוע, שהוא הראשון שמחזיק בתפקיד חשוב בארגון זה מטעם ישראל מאז אבא אבן שנבחר לאותו תפקיד ב-1952 ‏‏‏[26]. בדצמבר של אותה שנה, שקובסקי קראה יחד עם עוד שמונה חברי קונגרס, במכתב לנשיא הוועדה האירופית, לדחות במיידית את הדו"ח שהוגש על ידי נציגי האיחוד האירופי ברמאללה, המערער על זכות ישראל לתבוע את ירושלים כבירתה ודחיפת מדיניות אנטי ישראלית ופרו פלסטינית ‏‏‏[27].

במרץ 2006, הייתה מבין המתנגדים לעסקה שאושרה על ידי ממשל בוש להעביר שליטה של שישה נמלים לתאגיד בבעלות ממשלת איחוד האמירויות הערביות, "דובאי פורט וורלד", בין השאר, בשל העובדה כי זה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל ומימון הנסיכויות הערביות לחמאס ‏‏‏[28] ‏‏‏[29]. בתמיכתה בחוק לחיזוק סנקציות קיימות על איראן, באותה שנה, ציינה כי רכישת נשק גרעינית מאיימת על האזור אך יש "להשתמש בכל הכלים הדיפלומטיים והכלכליים" כדי לקדם שינוי מבפנים וכי "אין פתרון צבאי ליישוב הקונפליקט הזה" ‏‏‏[30]. ב-20 ביולי של השנה ההיא, שבוע אחרי תחילת מלחמת לבנון השנייה, היא שיחררה הצהרה תומכת בישראל ובחוק בית הנבחרים 921, המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל, מטיל את האחריות לטרוריסטים ומדינות החסות שלהן, סוריה ואיראן ‏‏‏[31]. חמישה ימים אחר כך, היא הובילה מאמץ ביחד עם הנציג היהודי רם עמנואל, ללחוץ על יו"ר בית הנבחרים דאז, דניס הסטרד, לבטל את נאומו של ראש ממשלת עיראק בפני הקונגרס בשל הערות כנגד ישראל ‏‏‏[32].

במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית עם חברי חמאס, היא חתמה יחד עם 243 חברי קונגרס על היוזמה של היהודים רוברט וקסלר וגארי אקרמן, אשר מפציר בחאבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים ‏‏‏[33].

ב-6, ביוני, באותה שנה, היא נאמה במליאה במלאת 40 שנה לאיחוד ירושלים ובתמיכה להצעת חוק בית הנבחרים 152, אשר מכיר ביום שנה זה של ישראל. היא הזכירה כיצד ירושלים שוחררה ביום זה, ב-6 ביוני 1967 ‏‏‏[34].

עמידה מול האנטישמיות

המחוז של שקובסקי מכיל קהילה גדולה מאוד של ניצולי שואה ומשפחותיהם. היא הצהירה כי אחד מהעדיפויות העליונות שלה הם הפיצויים לניצולי שואה ובני משפחותיהם. במיוחד עבורם, היא פתחה דף מידע באתרה ובביקורה בישראל, ב-1999, היא נפגשה עם אבי בקר, הנציג של הקונגרס היהודי העולמי בנושא הפיצויים. בשנת 2000, כחברה דאז בוועדת הבנקאות של בית הנבחרים היא קיימה יחד עם הוועדה שימוע בעדות של ניצולי שואה וארגונים למענם על התפקיד ששיחקו הבנקים של בריטניה, צרפת ואוסטריה במהלך מלחמת העולם השנייה והמאמצים שנעשים כדי להשיב את רכוש היהודים. הוועדה גם בחנה את הנושאים הנוגעים לרווחים שנגזרו מעבודה כפוייה במהלך התקופה הנאצית וקיבלו דיווח על המשא ומתן ליישוב תביעות הביטוח של קורבנות השואה ויורשיהם ‏‏‏[35] ‏‏‏[36] ‏‏‏[37]. ב-2002, שימשה כעדה בנושא הדרישה מחברות ביטוח אמריקניות לספק לציבור וללשכת המסחר את פרטי הניצולים המבטוחים מתקופת הנאצים ‏‏‏[38]. מכשהוצתו שלושה בתי כנסת, ביוני 1999, בסקרמנטו שבקליפורניה, היא דיברה במליאה בתמיכה בחוק המגנה את המעשים, "כחברה יהודיה בקונגרס, אני רגישה במיוחד למעשים של אנטישמיות" היא אמרה ‏‏‏[39]. בספטמבר 2006, היא הובילה קואליציה דו מפלגתית, בשליחת מכתב מחאה לנשיא סודאן, שהאשים את היהודים האמריקאים, בנאומו בעצרת האו"ם כמה ימים קודם לכן, באמירת שקרים לגבי האלימות בדארפור כדי לגייס כספים לישראל. הוא טען גם כי "מספר מקרי המוות של הפליטים בדארפור הם "בדיה" וכי מי שעשה את הפרסום הם האנשים המגויסים בקביעות, האררגונים היהודים [בארצות הברית]" ‏‏‏[40]. בדצמבר של שנה זו, עברה בבית הנבחרים חקיקה, ששקובסקי הייתה מבין יוזמיה המקוריים, אשר מגנה את הוועידה להכחשת השואה שנערכה בטהראן ‏‏‏[41].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעיתונות הזרה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ן שקובסקי, על אודות ג'ן‏‏, באתר הרשמי. (באנגלית)
  2. ^ הספקטרום הפוליטי, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס ‏
  3. ^ דיואן די. פריז, ‏מדע בבית של כאב, עיתון טי.סי.אס דיילי, 26 ביולי 2006‏
  4. ^ תוצאות הסופיות של ההצבעה השמית מספר 7, פקידות בית הנבחרים, 6 בינואר 2005‏
  5. ^ ‏מתיו רות'שילד, יומו של אובמה באייווה, מגזין "דה פרוגרסיב", 4 בינואר 2008
  6. ^ ג'ון ניקולס, ‏להריץ את השותף למרוץ, עיתון "דה ניישן", 3 במרץ 2004‏
  7. ^ בעלה של אשת הקונגרס הצהיר על אשמה בשתי עבירות, כתבה של סוכנות AP, פורסם ביו.אס.איי טודיי, וושניגטון-פוליטיקה, 31 באוגוסט 2005‏
  8. ^ פרנק פרוד, ‏בעלה של אשת הקונגרס קיבל זמן בכלא, cbs2chicago.com, פורסם ב-5 באפריל 2006‏
  9. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי משבחת את העברת החוק של לאתר ולאבטח את שיחרורם של אזרחים אמריקאים וחיילים ישראלים, הודעה לעיתונות, 22 ביוני 1999‏‏
  10. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי משבחת את ההסכם ישראלי-פלסטיני. חברת הקונגרס אומרת כי הסנטימנט לשלום נראה בבירור במהלך ביקורה האחרון לישראל, הודעה לעיתונות, 4 באפריל 1999‏
  11. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, הצהרתה של הנציגה שקובסקי בתמיכה בחוק מניעת תפוצת הנשק לאיראן, הודעה לעיתונות, 1 במרץ 2000‏‏‏
  12. ^ חיילים ואזרחים ישראלים חטופים, המועצה היהודית לנושאים ציבוריים (JCPA), מכתב לסוכניות הארגון, פורסם ב-13 בפברואר 2001‏
  13. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי מבטיחה סיוע בשחרור החיילים הישראלים, הודעה לעיתונות, 22 בינואר 2001‏
  14. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, הטרוריסטים שוללים את מנוחתם הסופית של הגופות, מאמר מאת: סטיבן בי. נסאטיר (כנראה פורסם במקור באחד מעיתוני שיקגו), באתר הרשמי של שקובסקי, 8 בנובמבר 2001‏
  15. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי מבין יוזמי הצעת חוק התומכת בישראל, הודעה לעיתונות, 12 באוקטובר 2000 ‏‏‏
  16. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, הצהרתה של הנציגה ג'ן שקובסקי-- קהילת שיקגו (היהודית) מתאחת לעצרת כאות אחדות עם ישראל, הודעה לעיתונות, 6 ביוני 2001‏
  17. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, הצהרתה של הנציגה ג'ן שקובסקי בתגובה להתקפת הטרוריסטים של ה-11 בספטמבר 2001, על ארצות הברית, הודעה לעיתונות, 11 בספטמבר 2001‏‏‏
  18. ^ שקובסקי משתתפת בעצרת זיכרון המאורגן בידי JUF/ הפדרציה היהודית, למען קורבנות התקפות הטרור של סופ"ש בישראל, ‏4 בדצמבר 2001
  19. ^ ‏ג'ן שקובסקי, שיקגו מתאבלת על קורבנות הטרור הישראלים באתר תוכנית הזיכרון של הקהילה, מאמר מאת: סינדי שר, פורסם במקור בחדשות JUF, 5 בדצמבר 2001‏‏‏
  20. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, הדוברים משווים את אירועי סופ"ש ל-11 בספטמבר, מאמר מאת: קרן רייבדל, פורסם במקור בשיקגו טריביון, 5 בדצמבר 2001‏
  21. ^ 21.0 21.1 ‏ג'ן שקובסקי, ‏נאומה של ג'ן די. שקובסקי הנכבדת מאילינוי, פורסם במקור ברקורד של הקונגרס, נאום מליאה, 8 באוקטובר 2002‏‏
  22. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי: "מלחמה איננה רק עוד אופציה של מדיניות. היא חייבת להיות ממש המוצא האחרון", הודעה לעיתונות, 10 באוקטובר 2002‏
  23. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, בעיה בלתי פתורה, תמליל תוכנית בהשתתפות שקובסקי - "הפאקטור של אוריילי", בפוקס ניוז, בהנחייתו של ניל קאבוטו, 20 בספטמבר 2002 ‏
  24. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, הדמוקרטים מפקפקים במדיניות החוץ, מאמר מאת: נסלון הווארד, פורסם במקור בעיתון "איבנסטון רוויו", 22 במאי 2003‏
  25. ^ ‏ג'ן שקובסקי, על תיירים וטרוריסטים; מדיניות הויזה של ארצות הברית מרגיזה ישראלים, מאמר מאת: תומאס פרנק, פורסם במקור בעיתון "ניוזוויק", 22 ביולי2003‏
  26. ^ ‏ג'ן שקובסקי, שקובסקי מאחלת איחולי ברכה לישראל על החירת גילרמן כסגן נשיא של האו"ם, הודעה לעיתונות, 28 באוקטובר 2005‏‏‏
  27. ^ אנטוני ויינר, ויינר תוקף את האיחוד האירופי על דו"ח אנטי ישראלי, אתר חבר הקונגרס, הודעה לעיתונות, 5 בדצמבר 2005‏
  28. ^ הדמוקרטים מעלים דאגות לגבי החרם של איחוד האמירויות כלפי ישראל, יחסם לחמאס, ג'ן שקובסקי - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות והעתק מכתב לנשיא, 2 במרץ 2006‏
  29. ^ הסטינג מוביל את טענות הדמוקרטים שעסקת דובאי מחזקת את החרם הערבי כלפי ישראל, ג'ן שקובסקי - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות והעתק מכתב לנשיא, 2 במרץ 2006‏‏
  30. ^ חוק תמיכה בחופש לאיראן,ג'ן שקובסקי - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה, 4 במאי 2006‏
  31. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי ניצבת בסולידריות עם ישראל, הודעה לעיתונות, 20 ביולי 2006‏
  32. ^ ‏לין סוויטס, הטור של סוויט: שקובסקי, עמנואל מפצירים בהסטרד לסרב לנאום ראש ממשלת עיראק בפני הקונגרס, 25 ביולי 2006‏
  33. ^ וקסלר ו-246 חברי קונגרס מפצירים באיחוד האירופי שלא לספק סיוע לממשלה הפלסטינית החדשה, ג'ן שקובסקי - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות והעתק מכתב לחוויאר סולאנה, 21 במרץ 2007‏
  34. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, הצהרת שקובסקי בהכרה ביום השנה ה-40 לאיחוד של העיר ירושלים, הודעה לעיתונות, 6 ביוני 2007‏‏
  35. ^ ‏ג'ן שקובסקי, פיצויי שואה לניצולים, בראש העדיפויות של הנציגה שקובסקי, ועדת הבנקאות של בית הנבחרים מקיימת שימוע, הודעה לעיתונות, 14 בספטמבר 1999‏‏‏
  36. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי קוראת להתקדמות בתחום השואה, בתהליך הפיצויים במהלך שימוע ועדת הבנקאות, 11 בפברואר 2001‏
  37. ^ ‏ג'ן שקובסקי, עדיין מחכים..., פורסם במקור בעיתון ה-"שיקגו ג'ואיש ניוז", 14 בדצמבר 2001‏
  38. ^ ‏ג'ן שקובסקי, המחוקקים אומרים כי ביטוחי השואה אינם מספיקים, מאמר מאת: נחה קטן, פורסם במקור בעיתון 26 בספטמבר 2002‏
  39. ^ ‏ג'ן שקובסקי, הצהרתה של הנציגה שקובסקי בנוגע להצעת החוק המגנה את הריסת בתי הכנסת בסקרמנטו, ‏‏‏הודעה לעיתונות, 22 ביוני 1999
  40. ^ ‏ ג'ן שקובסקי, שקובסקי מובילה מכתב דו-מפלגתי לנשיא סודאן, המגנה את הכחשת רצח העם בדרארפור וההצהרה האנטישמית שלו בעצרת האו"ם, 25 בספטמבר 2006‏
  41. ^ ‏הצעת חוק בית הנבחרים 1091, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס‏