ג'נין גרופלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרופלו

ג'נין גרופלו (Janeane Garofalo; נולדה ב-28 בספטמבר 1964 בניוטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היא קומיקאית סטנד-אפ, שחקנית, פעילה פוליטית אמריקנית, ולשעבר מנחת תוכנית הרדיו האמריקנית "The Majority Report".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נין גרופלו, ממוצא איטלקי-אירי, היא בִּתם של קרמיין וג'ואן גרופלו. אימה נפטרה מסרטן כשג'נין הייתה בת 24. בזמן שלמדה היסטוריה בקולג', השתתפה גרופלו בתחרות כשרונות שאורגנה בידי רשת הכבלים Showtime, בה זכתה בתואר "האדם הכי מצחיק ברוד איילנד". הגימיק המקורי שלה היה לקרוא את דבריה מכף ידה. גרופלו, שחלמה להגיע להיות בצוות הכותבים של תוכנית הלילה עם דייוויד לטרמן, הפכה לסטנדאפיסטית מקצועית עם סיומה את הקולג' עם תואר בהיסטוריה ובמחקר אמריקני.

קריירת הבידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרופלו התחילה את הקריירה שלה בסטנד-אפ בסוף שנות ה-80. הופעתה תאמה בדרך-כלל את סגנון התקופה, במשקפיה השחורים העבים ובשערה המרושל. היא נהגה לצחוק על תרבות פופולרית ועל הלחצים המופעלים על נשים בידי דימוי הגוף התקשורתי.

גרופלו מתארת עצמה כפסימיסטית: "אני מניחה שאני פשוט מעדיפה לראות את הצד הרע בדברים. הכוס היא תמיד חצי ריקה. וסדוקה. והרגע נחתכה לי השפה בגללה. ונשברה לי שן".

גרופלו והקומיקאי מארק מארון עזרו בארגון מופע הסטנד-אפ השבועי האלטרנטיבי "Eating It", עם צוות שונה בכל שבוע, שהציג במשך שנים ב-Luna Longue בניו יורק עד לסגירתו של הבר. גרופלו ומרון עבדו ביחד לאחר מכן, בהקמת רשת רדיו ליברלי.

באפריל 2004 נבחרה גרופלו במקום ה-99 ברשימת קומדי סנטרל 100, רשימת 100 הסטנד-אפיסטים הטובים של כל הזמנים.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה הטלוויזיונית של גרופלו הייתה בתוכנית "המופע של בן סטילר" ב-1992, בה שיחקה לצידם של חבריה הוותיקים בן סטילר, בוב אודנקירק, אנדי דיק ודייוויד קרוס. על הסט של הסדרה קיבלה את ההצעה לתפקידה בתור פולה בסדרה "המופע של לארי סנדרס", תפקיד שזיכה אותה בשתי מועמדויות לפרסי אמי בשנים 1996 ו-1997.

לאחר ביטולה של "המופע של בן סטילר", הצטרפה גרופלו לצוות של סאטרדיי נייט לייב בעונת 1994-1995. בתחילת עבודתה בתוכנית, היא כינתה בראיון את ההומור של שותפה לסדרה אדם סנדלר "ילדותי". כותבי הסדרה הביעו חוסר שביעות רצון מגישתה השלילית של גרופלו כלפי הסדרה. לדבריהם, גרופלו הייתה חסרת ביטחון ובקושי שיתפה פעולה בכתיבת מערכונים. בינואר 1995 היא עזבה את הסדרה, באמצע העונה, לאחר שהשתתפה בה במשך חצי שנה בלבד.

לגרופלו הוצעו תפקידים רבים בטלוויזיה, ביניהם התפקיד של מוניקה בסדרה המצליחה "חברים" (שהוצע לה ראשונה), אולם היא סירבה לרובם. שני פיילוטים לסדרות טלוויזיה בכיכובה של גרופלו לא זכו להמשך.

במהלך 2005-2006 התארחה גרופלו מספר פעמים בסדרה "הבית הלבן" בתור לואיז ת'ורנטון.

ב-2009 שיחקה גרופלו בעונה השביעית של הסדרה 24 בתור מומחית מחשב של ה-FBI.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 כיכבה גרופלו בסרט "על גברים, נשים וחיות אחרות" לצידה של אומה ת'ורמן. בסרט גילמה גרופלו שדרנית רדיו אינטליגנטית המבקשת משכנתה הדוגמנית הטיפשה (ת'ורמן) שתתחזה אליה כדי לעזור לה לכבוש את ליבו של בחור המאזין לתוכנית הרדיו שלה. הסרט, שהיה במקור סרט עצמאי, הפך לסרט אולפן מצליח כשנבחרה ת'ורמן לגלם את תפקיד הדוגמנית. גרופלו מוחה כנגד הסרט הזה עד היום, בטענתה שהוא אנטי-פמיניסטי.

בעקבות הצלחת הסרט, הציע הבמאי קמרון קרואו לגרופלו את התפקיד הנשי הראשי בסרט ג'רי מגוויר, בתנאי שתשיל ממשקלה. היא אמנם עשתה זאת, רק כדי לגלות שהשחקנית רנה זלוויגר זכתה בתפקיד המצליח.

במהלך שנות ה-90 הופיעה גרופלו בשלל סרטים בתפקידים ראשיים ובהופעות קצרות, ביניהם דוגמה, רומי ומישל: פגישת מחזור, מציאות נושכת וכייבל גאי.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מרץ 2004 החלה גרופלו להנחות תוכנית רדיו אמריקנית בשם "The Majority Report", לצידו של סאם סדר. גרופלו אמרה פעם ששידור ברדיו הוא אחד ממטרותיה.

תוכנית זו שימשה, בין השאר, את גרופלו להבעת דיעותיה הנחרצות: גרופלו היא ליברלית, פמיניסטית ופציפיסטית באופן מוצהר. בעקבות פיגועי 11 בספטמבר התבטאה גרופלו "מי חשב שאני אכעס בשם המדינה שלי? אני רגילה לכעוס על המדינה שלי".

ב-21 ביולי 2006 פרשה גרופלו מהנחיית תוכנית הרדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]