ג'נסיס (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'נסיס
2180 - Pittsburgh - Mellon Arena - Genesis - The Carpet Crawlers.JPG
מידע כללי
מקור אנגליה
שנות פעילות 19671999
2006—היום
סוגה רוק, רוק מתקדם, פופ רוק, ארט רוק, רוק סימפוני
חברת תקליטים Charisma Records
Virgin Records
Atlantic
Decca
אתר רשמי
חברים
פיל קולינס
מייק ראת'רפורד
טוני בנקס
חברים לשעבר
פיטר גבריאל
סטיב האקט
אנטוני פיליפס
ג'ון מיאהו
ג'ון סילבר
כריס סטיוארט
ריי וילסון

ג'נסיס (Genesis) היא להקת רוק מתקדם ופופ בריטית שהוקמה באמצע שנות השישים. הלהקה כוללת את שלושת חבריה שנשארו לתקופה ארוכה הקלידן טוני בנקס, הבסיסט/גיטריסט מייק ראת'רפורד (השניים נשארו למשך כל תקופות הלהקה עד היום), והמתופף/סולן פיל קולינס (שהצטרף ב-1970). חבריה של הלהקה לשעבר כמו הסולן/חלילן פיטר גבריאל, הגיטריסט סטיב האקט, והגיטריסט אנתוני פיליפס היו משפיעים לא פחות בתקופה המוקדמת של הלהקה. ג'נסיס היא אחת מהאמנים שמוכרים הכי הרבה עותקים (נכון להיום 130 מיליון עותקים בעולם).

הלהקה הוקמה בשנת 1967 עם חיבורן של שתי להקות Anon ו-Garden Wall שניגנו בפנימיית צ'רטרהאוס. בשנות ה-60 המאוחרות, הלהקה התחילה בתור להקת בארוק פופ למרות שלא רצו זאת מפני שהמפיק הראשון שלהם ג'ונתן קינג שאהב פופ, הכריח את הלהקה ליצור חומר קליל לשמיעה ונגיש לרדיו. מכאן יצא האלבום הראשון של הלהקה From Genesis to Revelation שהתאפיין כולו בפופ. לאחר עזיבתם של הלהקה את קינג הוחתמה הלהקה על ידי חברת התקליטים כריזמה (Charisma) שנוסדה על ידי היזם טוני-סטראון סמית' ובה הקליטה הלהקה בסגנון שרצתה להתמקד בו מלכתחילה רוק מתקדם. באלבום Trespass שיצא ב-1970 כולו התאפיין ברוק מתקדם יחד עם פולק רוק עם יצירות יותר ארוכות, מורכבות ובעלות מעברים אינסטרומנטליים. ההופעות שלהם הפכו ליותר תיאטרליות. עיצוב במה חדשני, פירוטכניקה, תחפושות ראוותניות וסיפורים על הבמה. דוגמאות בולטות לכך הן היצירה בת 23 הדקות Supper’s Ready, ובאלבום הקונספט מ-1974 The Lamb Lies Down on Broadway. בשנות ה-70 המאוחרות ובשנות ה-80 המוקדמות החל הכיוון המוזיקלי של הלהקה להשתנות שוב. הלהקה עברה מרוק מתקדם לצליל פופ מסחרי (משהו שהרבה להקות רוק מתקדם עשו באותה תקופה בעקבות משבר כלכלי ובעליית הפאנק רוק). דוגמאות לכך היה הסינגל הראשון שהגיע למצעדים בארצות הברית Follow You Follow Me, Duke האלבום הראשון של הלהקה שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה, והסינגל היחיד בארצות הברית שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים Invisible Touch.

ג'נסיס עברה הרבה שינויים בחבריה במשך ההיסטוריה שלה. פחד במה שממנו סבל אנתוני פיליפס גרם לו לעזוב את הלהקה ב-1970. ב-1975, קולינס המתופף של הלהקה החליף את פיטר גבריאל לאחר חיפוש ארוך לסולן חדש. כדי לחפות על קולינס הלהקה לקחה את המתופפים ביל ברופורד וצ'סטר תומפסון שתיפפו בסיבובי ההופעות של הלהקה, למרות זאת, קולינס הצטרף לתיפוף בזמן מעברים אינסטרומנטליים. ב-1977, הגיטריסט סטיב האקט עזב. לאחר עזיבתו של פיל קולינס ב-1996, הלהקה לקחה סולן חדש בשם ריי וילסון (לשעבר חבר בלהקת סטילטקין). וילסון הופיע באלבום של הלהקה מ-1997, Calling All Stations. לאחר מכן, הלהקה לקחה הפסקה זמנית. ב-2007, בנקס, קולינס וראת'רפורד התאחדו לסיבוב הופעות ב-20 ערים מסביב לצפון אמריקה ואירופה. המופע האחרון באיחוד היה בקולוסיאום ברומא שהיה בכניסה חופשית. להופעה הגיעו 500,000 צופים. ג'נסיס נכנסו להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-2010. העתיד של הלהקה נשאר עדיין לא בטוח בשל עזיבתו של קולינס מעולם המוזיקה ופנייתם של חברי הלהקה לפרויקטים עצמאיים, למרות שבנקס הכריז שהלהקה הגיעה לסופה בראיון בשנת 2012.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1967-1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת ג'נסיס הוקמה בשנת 1967 בפנימיית צ'רטרהאוס כתוצאה מחיבורן של שתי להקות Garden Wall ו-Anon. את הלהקה גילה המפיק ג'ונתן קינג והחתים אותה בחברת התקליטים Jonjo למשך 10 שנים אך החוזה לא היה בתוקף כיוון שהיו קטינים. לאחר מכן, הוחתמו חברי הלהקה לשנה עם חברת התקליטים דקה. במהלך שנת 1969 הוציאה הלהקה אלבום בשם From Genesis to Revelation, שהתאפיין במוזיקת פופ שהייתה מרדנית באותה תקופה והופק בידי קינג שאהב מוזיקת פופ ולא אהב את כיוונה של הלהקה. בשנים 1968-1967, כאשר הקליטה הלהקה את השירים שמופיעים באלבום, הוחלף המתופף כריס סטיוארט בג'ון סילבר, יחד עמו הקליטו את רוב השירים שהופיעו באלבום. האלבום נחל כישלון ומכר מספר דל של עותקים, אך כשהלהקה הפכה מפורסמת, המספר עלה וגם כיום ממשיך להימכר. חברי הלהקה לבסוף החליטו ששיתוף הפעולה ביניהם לבין קינג חייב להיפסק, ופנו אל קינג בטענה השקרית שהם התפרקו, כדי להפסיק את ההתקשרות עמו.

במהלך שנת 1970 הוציאה הלהקה את האלבום השני שלה, Trespass, שהתאפיין בסגנון רוק מתקדם והופק על ידי ג'ון אנתוני. לאחר צאת האלבום, עזבו הגיטריסט אנטוני פיליפס והמתופף ג'ון מייהיו ובמקומם הצטרפו שני חברים נוספים: הגיטריסט סטיב האקט (גיטרה חשמלית וגיטרת 12 מיתרים) והמתופף פיל קולינס.

בשנת 1971 הוציאה הלהקה את האלבום Nursery Cryme, גם הוא בסגנון רוק מתקדם. האלבום כולל מספר להיטים מוכרים, ביניהם The Musical Box ו-Seven Stones. שנה לאחר מכן הוציאה הלהקה את האלבום הרביעי, Foxtrot. גם אלבום זה זכה לפופולריות בקרב אוהדי הרוק המתקדם וכלל את הלהיטים Supper's Ready, שאורכו מעל 23 דקות, ו-Watcher of the skies.

בשנת 1973 הוציאה הלהקה את אלבומה החמישי, Selling England by the Pound, שנחשב לאחד אלבומי הרוק המתקדם הטובים בכל הזמנים. האלבום הגיע למקום השלישי במצעד הבריטי, וזכה למעמד של אלבום זהב בארצות הברית בשנת 1990. שיר שמאפיין את האלבום באופן מיוחד הוא Firth of Fifth עם ביצוע הפסנתר של טוני באנקס בפתיחה.

בתקופה זו התאפיינה הלהקה בצליל סימפוני מגובש וביצירות ארוכות (רבות מהן ארכו למעלה משמונה דקות) ומורכבות ביותר. בולטת מאוד ההשפעה של המוזיקה הקלאסית על סגנונה, דבר המשייך אותה באופן מובהק לזרם הרוק המתקדם שהיה בשיאו באותה תקופה, בעיקר באנגליה.

אלבומה השישי של הלהקה משנת 1974, The lamb Lies Down on Broadway, היה גדוש בטקסטים וקשה לעיכול לרוב המאזינים. אלבום כפול זה מסמן את תחילתו של הקרע בין פיטר גבריאל, הזמר וכותב המילים, ובין שאר חברי הלהקה. גבריאל ניסה ליצור באלבום זה קו-מקשר (Theme) וקיווה להפוך אותו לסרט או למופע. חברי הלהקה האחרים לא אהבו את הרעיון, והוא לא הגיע לכדי ביצוע. באוגוסט 1975 עזב גבריאל את הלהקה.

1977-1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עזיבתו של גבריאל נקלעה הלהקה למשבר. ללא הסולן פיטר גבריאל, איבדה חלק ניכר מהאטרקטיביות שלה בעיני המעריצים. הלהקה בחנה סולנים רבים, ולבסוף הגיעה להחלטה כי פיל קולינס, המתופף, יהיה לסולן, לאחר ששמעו את הביצוע שלו לשיר "Squonk". בשנת 1976 הוציאו אלבום נוסף, A trick of the tail, הכולל את הלהיטים Your Own Special Way ו-Squonk. שנה לאחר מכן הוציאו אלבום נוסף, Wind & Wuthering. בסוף שנת 1977 החליט סטיב האקט, הגיטריסט הראשי, לעזוב את הלהקה ולפצוח בקריירת סולו.

שנים 1996-1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו ניתן להבחין כי הצליל של הלהקה השתנה מהקצה אל הקצה, מרוק מתקדם לצליל פופי. בתקופה זו הצלחתה המסחרית של הלהקה השתפרה פלאים (ראו למשל In Too Deep).

בלהקה היו שלושה חברים בלבד, קולינס בתופים ובשירה, ראת'רפורד כגיטריסט הראשי בנוסף לגיטרה בס וגיטרת 12 מיתרים ובאנקס באותו התפקיד כבשנים הקודמות, על הקלידים. בהופעות נעזרו בשני נגנים נוספים, צ'סטר תומפסון כמתופף ודאריל סטיורמר כגיטריסט ראשי.

בשנת 1995 החליט קולינס לפרוש מהלהקה.

שנים 1999-1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראת'רפורד ובאנקס ביצעו מספר אודישנים כדי להמשיך את קיומה של הלהקה ולבסוף צירפו את ריי ווילסון כסולן, איתו הוציאו את האלבום ה-16 והאחרון עד כה, Calling all stations. באלבום זה ניסתה הלהקה לחזור לסגנון הרוק המתקדם שאפיין אותה בעבר, אך הפעם במתכונת "פופית" ומסחרית יותר. הנסיון לשלב את שני הסגנונות נכשל והאלבום לא נמכר היטב וקיבל ביקורות שליליות.

1999 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 התאחדה ג'נסיס לסיבוב הופעות; קולינס, ראת'רפורד ובאנקס יצאו לסיבוב הופעות ברחבי אירופה בקיץ של אותה השנה, ובסתיו יצאו לסיבוב הופעות בארצות הברית. להופעות הצטרפו הגיטריסט דריל סטרומיר והמתופף צ'סטר ת'ומפסון. הופעת הסיום של הסיבוב האירופאי התקיימה ברומא והכניסה למופע הייתה ללא תשלום. להופעה הגיעו 500,000 צופים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה
שם שנות פעילות כלי נגינה אלבומים
טוני בנקס 1967-1998, 1999, 2000, 2006-היום קלידים, גיטרה כולם
מייק ראת'רפורד 1967-1998, 1999, 2000, 2006-היום גיטרת בס, גיטרה כולם
פיל קולינס 1970-1996, 1999, 2000, 2006 תופים, כלי הקשה, זמר מ-Nursery Cryme עד The Way We Walk, Volume Two: The Longs ו-Live over Europe 2007.
מוזיקאים בהם נעזרו בהופעות
צ'סטר תומפסון 1977-1976, 2006-היום תופים, כלי הקשה Seconds Out, Three Sides Live, The Way We Walk, Volume One: The Shorts, The Way We Walk, Volume Two: The Longs ו-Live over Europe 2007.
דריל סטרמר 1978-1996, 2000, 2006-היום גיטרת בס, גיטרה Three Sides Live, The Way We Walk, Volume One: The Shorts, The Way We Walk, Volume Two: The Longs ו-Live over Europe 2007.
חברים לשעבר
פיטר גבריאל 1967-1975, 1982, 1999 זמר, חליל צד, כלי הקשה From Genesis to Revelation עד The Lamb Lies Down on Broadway
אנתוני פיליפס 1967-1970 גיטרה From Genesis to Revelation ו-Trespass
כריס סטיוארט 1967-1968 תופים, כלי הקשה From Genesis to Revelation
ג'ון סילבר 1968-1969 תופים, כלי הקשה From Genesis to Revelation
ג'ון מייהו 1969-1970 תופים, כלי הקשה Trespass
מיק ברנרד 1970-1971 גיטרה אין
סטיב האקט 1971-1977, 1982, 1999 גיטרה Nursery Cryme עד Seconds Out
ריי וילסון 1996-1997 זמר Calling All Stations
מוזיקאים בהם נעזרו בהופעות ובאולפנים
ביל ברופורד 1976 תופים, כלי הקשה Seconds Out
ניר צדקיהו 1996-1997 תופים, כלי הקשה Calling All Stations
ניק דברילגו 1996-1997 תופים, כלי הקשה Calling All Stations
אנתוני דרנן 1997-1998 גיטרה, גיטרת בס אין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]