ג'סר א-זרקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'סר א-זרקא
Jisr az-Zarqa local council COA.png
ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקא, מבט ממזרח
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עמאש מוראד פתחי
גובה ממוצע ‎11‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏-19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 13,429 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.4%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 8,377 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 1,603 דונם
מיקום ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקא
דירוג חברתי-כלכלי 1 מתוך 10
מדד ג'יני 0.2672
פרופיל ג'סר א-זרקא נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.jeser-m.org/he/index.aspx
ג'סר א-זרקא, מראה מכיוון החוף, 2009
רחוב בג'סר

גִ'סְּר אֶ-זַּרְקָאערבית: جسر الزرقاء, תעתיק מדויק: ג'סר א(ל)זרקאא, במקור נקרא ע'וארנה) היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1961.

הכפר שוכן על רצועת כורכר לחוף הים התיכון שגובהה 20-5 מ' מעל פני הים, שלמרגלותיה זורם הקטע התחתון של נחל תנינים, שמפריד בין הכפר לבין הים במערב. מדרום שוכנת קיסריה, ומצפון מעגן מיכאל והכניסה לשמורת הטבע נחל התנינים. במזרח גובל הכפר בכביש 2 (כביש חיפה - תל אביב). בסמוך לשפך הנחל, דרומית-מערבית לבתי הכפר, שוכן תל תנינים. ג'סר א-זרקא קרוי על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים עבור הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל ב-1898. שמו של נחל תנינים בערבית הוא "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול), ומכאן שם היישוב - "הגשר על הנחל הכחול". אם אין מחשיבים ערים מעורבות, זהו היישוב הערבי היחיד לחוף הים בישראל כיום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני היישוב היו כ-80 משפחות בני חמולות שיהאב ונג'ר שהגיעו לארץ ישראל ממצרים ביחד עם חילות מוחמד עלי ב-1834, אליהם הצטרפו החמולות ג'ורבן ועמאש, בדווים משבטי ערב אל-ע'וארנה, שנדדו במאה ה-19 מבקעת הירדן[1] והתיישבו בשולי ביצות כבארה.‏[2] התושבים התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון וכן מקדרות מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי הגומא והקנה.

בעקבות ייבוש הביצה בשנת 1924 עבור זכרון יעקב לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת המלריה, הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי מחצבה ברכס הכורכר, אותה רכשה פיק"א בשנת 1924. בשנת 1926 נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמת הכפר נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל הוא התפתח ונבנו בו בתי בטון ובלוקים. בני השבט המשיכו לעסוק בעבודות חקלאיות ביישובי האזור. כיום עובדים רבים מבני הכפר כשכירים בעבודות חוץ.

במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה. עד לשנות השמונים לא היו כלל נישואים מבחוץ עם בני ובנות הכפר בשל הסטיגמות החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.

בשנת 1994 הוכרז היישוב "שכונת שיקום" במסגרת פרויקט שיקום שכונות[3]. בסוף 2009 החל משרד הפנים בהכנת תוכנית אב ראשונה ליישוב, אשר במסגרתה ייבחן הצורך להרחיב את תחום השיפוט, את היקף ההרחבה, אופייה ומיקומה, בעקבות הצפיפות הרבה ששוררת בה. במשרד הפנים שוקלים עידוד בנייה רוויה והסטת כביש החוף מזרחה, כדי לאפשר את הרחבתו של היישוב.

דמוגרפיה, כלכלה ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בג'סר א-זרקא 13,429 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 1 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 27.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 4,079 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[4]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בג'סר א-זרקא:

נכון לתום העשור הראשון של המאה ה-21, מעל 50% מתושבי ג'סר א-זרקא הם נוער עד גיל 19. היישוב, שאוכלוסייתו מוסלמית, מתאפיין בשיעור גידול טבעי גבוה של 3.2% (ירידה מ-3.5%), והוא סובל משיעור אבטלה רשמי של 30% (2009) ומשיעורי אלימות גבוהים. שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהנמוכים במגזר הערבי בישראל. ענף ההוראה נפוץ מאד בג'סר, כמו כן הכפר הוא ה'יצואן' הגדול ביותר של כוח-עבודה נשי בענפי משק הבית למפעלים ובתי-חולים באזור. עם זאת, השאיפה בקרב פרנסי היישוב היא לחולל פיתוח תיירותי, המתבסס על הקרבה אל קיסריה העתיקה, שמורת נחל תנינים וחוף הים, ועל כך ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בכפר אכסניה לתיירים.‏[5]

אזור החוף של הכפר נהנה מסביבה טבעית עשירה. אמנם בריכות הדגים של מעגן מיכאל משתרעות לאורכו והגישה אל החוף מוגבלת עד לדרומו, אל אזור שפך הנחל, שם מתנשאת תצורת צוק ייחודית, ומעבר לה מעגן דיג קטן וסירות. בפועל שיעור העוסקים בדיג מבין התושבים מצומצם מאד כיום. כביש הגישה לכפר הוא ממזרח מכביש 4, באמצעות גשר שעובר מעל כביש 2 בצפונו של הכפר ובאמצעות מעבר מתחתיו במרכזו של היישוב. את האדמות שמעבר לכביש המהיר אין התושבים מורשים לפתח. בנוסף לסוללת העפר - שהוקמה בידי תושבי קיסריה השכנה בסוף שנת 2002 כדי לחצוץ בינה ובין ג'סר א-זרקא‏[6], מעסיקה את תושבי הכפר סוגיית האנטנות הסלולריות שמוקמו בשטחם.

בכפר שתי קופות חולים, מתנ"ס-מרכז קהילתי שהוקם בידי משרד הבינוי והשיכון בשנת 2003, מספר בתי ספר ומרכז מסחרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'סר א-זרקא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אל-ע'ור הוא שמה הערבי של בקעת הירדן.
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001.
  3. ^ רע"א 8565/10, סעיף 1
  4. ^ פרופיל ג'סר א-זרקא באתר הלמ"ס
  5. ^ דני ספקטור, חופשה במלון באילת? נסו את ג'סר א-זרקא!, באתר ynet‏, 20 באוגוסט 2013
    רועי צ'יקי ארד"גסטהאוס ג'וחה", התקווה של ג'סר א־זרקא, באתר הארץ, 5 בינואר 2014
  6. ^ פאוזי אבו טועמה, קיסריה הופרדה מג'יסר, באתר ynet‏, 25 במאי 2003
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב
Magnify-clip.png
מבט לכפר מכיוון דרום-מערב


קואורדינטות: 32°32′16.51″N 34°54′44.02″E / 32.5379194°N 34.9122278°E / 32.5379194; 34.9122278