ג'עפר פאנאהי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'עפר פאנאהי
Jafar Panahi, Cines del Sur 2007.jpg

ג'עפר פאנאהי ב-2007
תאריך לידה: 11 ביולי 1960 (בן 54)
עיסוק במאי קולנוע ותסריטאי

ג'עפר פאנאהיפרסית: جعفر پناهي; נולד ב-11 ביולי 1960), הוא במאי קולנוע ותסריטאי איראני, מהמשפיעים ביותר על הגל החדש האיראני. הוא זכה להכרה מהתאורטיקנים ומבקרי הקולנוע ברחבי העולם וזכה בפרסים רבים ובהם פרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה ופרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

ב-20 בדצמבר 2010 נכלא פאנאהי לשש שנות מאסר ונאסר עליו למשך 20 שנים להפיק סרטים, לכתוב תסריטים, או להעניק כל סוג של ראיון לתקשורת באיראן ולתקשורת הזרה, כמו גם לעזוב את מדינתו. עוד קודם לכן, בפברואר 2010, איראן מנעה את השתתפותו בפסטיבל הקולנוע בברלין.‏[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאנאהי הוא בנו של צייר, הוא גדל באחד האזורים העניים של טהראן. לאחר לימודי קולנוע בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה בטהראן, עשה כמה סרטים עבור הטלוויזיה האיראנית, היה עוזר במאי של עבאס קיארוסטמי (Kiarostami) בסרטו "דרך עצי הזית". על סרטו הראשון, "הבלון הלבן", זוכה פאנאהי בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן 1995.

שניים מסרטיו עוסקים בנושא השוויון והיעדר החירות בחברה האיראנית: "המעגל" (Dayereh, זוכה פרס אריה הזהב בוונציה בשנת 2000) וסרטו "זהוב ארגמן" (Talay Sorkh, זוכה פרס חבר השופטים "מבט מיוחד" 2003). שני הסרטים הוחרמו על ידי ממשלת איראן בגלל נושאיהם. "המעגל" דן במעמד הנשים באיראן ובמיוחד במעמדן של הזונות, ו"זהוב ארגמן" מספר את סיפורו של חייל ותיק במלחמת איראן-עיראק המתמודד מול חוסר הצדק החברתי.

שניים מסרטיו הוקרנו בפסטיבל הקולנוע ירושלים בשנת 2011:

  • "המראה" הוא סרט משנת 1997. זהו סיפורה של ילדה בת שש, שאמהּ לא באה לאסוף אותה מבית הספר והיא מתחילה ללכת לבדה בחזרה הביתה. כך מתעד פאנאהי את המציאות הקשה של רחובות טהראן, וגם מציג דיוקן של נשיות חזקה בהתהוותה, למרות שמדובר בילדה קטנה. הוא מביא את הסיפור מנקודת מבט ביקורתית על היחס הגרוע לנשים באיראן. הבמאי יוצר קשר בין המציאות לאמנות הקולנועית המתעדת אותה. הוא מייצר טשטוש תמידי בין הקולנוע העלילתי לתעודי.‏[2].
  • "זהוב ארגמן" משנת 2003, תסריט מאת עבאס קיארוסטאמי, הוא סיפורו של חייל שסובל מבעיות רפואיות שהחלו אצלו בזמן מלחמת עיראק-איראן, שעה שהוא עובד כשליח בפיצרייה.

בשנת 2012 זכה פאנאהי בפרס סחרוב לחופש המחשבה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]