ג'פרסון דייוויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ג'פרסון דייוויס
פסל ג'פרסון דייוויס

ג'פרסון דייוויסאנגלית: Jefferson Finis Davis;‏ 3 ביוני 1808 - 6 בדצמבר 1889) היה קולונל ופוליטיקאי אמריקאי. מנהיג מדינות הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית. כיהן בסנאט, היה שר המלחמה בימי נשיא ארצות הברית פרנקלין פירס והיה נשיאה הראשון והיחיד של הקונפדרציה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויס נולד בשנת 1808 בקנטקי, וכשהיה בן ארבע עברה משפחתו למיסיסיפי. בשנת 1824 התקבל לביה"ס לקצינים "וסט פוינט" וסיים את הכשרתו שם ארבע שנים מאוחר יותר בדרגת סגן-משנה. הוא שירת במקומות שונים ברחבי ארצות הברית, ובשנת 1833 קודם לדרגת סגן. שנה מאוחר יותר פרש מהצבא, כיוון שהתחתן עם בתו של מפקדו, לימים נשיא ארצות הברית, זכארי טיילור, בניגוד לרצונו. שלושה חודשים לאחר החתונה מתה אשתו ממלריה. לאחר פרישתו מהצבא, הפך דייוויס למפקח על גידול כותנה באחוזה פרטית במדינת מיסיסיפי ובמקביל לכך החל בלימודי מדע המדינה.

בשנת 1843 ניסה לראשונה את כוחו בפוליטיקה, כשהתמודד לבית הנבחרים של מדינת מיסיסיפי מטעם המפלגה הדמוקרטית, והפסיד. לעומת זאת, בשנה שלאחר-מכן, הוא הצליח להיבחר לבית הנבחרים הפדרלי והחל במילוי תפקידו זה ב-4 במרץ 1845.

בשנת 1846 פרצה מלחמת ארצות הברית-מקסיקו, שדייוויס תמך בה. הוא אף התפטר מבית הנבחרים ביוני אותה שנה והקים חטיבת מתנדבים, "הרובאים של מיסיסיפי", ולקח את הפיקוד עליה. בשנת 1847 הוא הצטיין בקרב של בואנה-ויסטה, זכה לשבחים ממפקדו זכארי טיילור, שהועיד לקדמו לדרגת בריגדיר גנרל (מקביל לדרגת תת-אלוף) אך דייוויס סירב.

לאחר שדייוויס פרש מהצבא בשנית, מושל מדינת מיסיסיפי מינה אותו להיות ממלא המקום של נציג המדינה בסנאט. בשנת 1851 הוא נבחר לתפקיד זה, אך פרש בספטמבר אותה שנה כדי שיוכל להתמודד על תפקיד המושל. בבחירות האלה הוא הפסיד בהפרש של 999 קולות.

אף על פי שלא הייתה לו כל משרה ציבורית, המשיך דייוויס לעסוק בפוליטיקה. בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1852 הוא פעל למען פרנקלין פירס, אשר ניצח בבחירות אלה ומינה את דייוויס לשמש בתור שר המלחמה שלו. בתפקידו זה דייוויס נאם בפני הקונגרס למען מסילת הברזל הטרנס-אמריקאית ואף שכנע את הנשיא לרכוש שטחים בצפון מקסיקו להקמת המסילה. כיוון שפירס הפסיד את המינוי הדמוקרטי לבחירות של שנת 1856, דייוויס התמודד בבחירות לסנאט, וזכה להיות נציג מדינת מיסיסיפי בפעם השלישית. באותה תקופה החלו לעלות במדינות הדרום רעיונות על פרישה מהברית בעקבות חיכוכים על רקע נושא העבדות, ודייוויס נאם באופן תקיף ונמרץ נגד צעד זה. למרות זאת, משפרשה מדינת מיסיסיפי מהברית, היה זה דייוויס שהכריז על כך בסנאט - והתפטר.

לאחר פרישת מדינות הדרום ב-1861 והתפטרותו מהסנאט, מונה דייוויס להיות מייג'ור-ג'נרל (מקביל לדרגת אלוף) בצבא הקונפדרציה החדש. ב-9 בפברואר אותה שנה הוא נבחר להיות נשיאה הזמני של הקונפדרציה, חרף התנגדותו. בין צעדיו הראשונים היו נסיונות להגיע להסכמה עם מדינות הצפון על הסדר כלשהו, אך אלה לא צלחו, ומלחמת האזרחים האמריקאית פרצה. ב-6 בנובמבר 1861 דייוויס נבחר להיות נשיא הקונפדרציה לשש שנים. במשך כל תקופת כהונתו, אשר עברה בצל מלחמת האזרחים האמריקאית, הוא נאלץ להתמודד עם בעיות של חוסר בכוח אדם לצבא הדרום, חוסר במשאבים, וסגן-נשיא ופרלמנט שהתנגדו לו. הוא היה נערץ על חיילי הדרום, וכדברי עיתונאי אחד, הם הלכו לקרב בלי אספקה ובלי נשק, אך עם שמו של ג'פרסון דייוויס.

זמן קצר לפני תום המלחמה, ב-10 במאי 1865, נאסר דייוויס בידי כוחות הצפון. הוא שוחרר בערבות, שנאספה על ידי אזרחים בכל רחבי ארצות הברית, שנתיים מאוחר יותר. התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית מנע ממנו כהונה בכל משרה פדרלית, ולכן הוא נאלץ לפרוש מהפוליטיקה. תחת זאת הוא טייל ברחבי ארצות הברית והעולם. כמו כן, דייוויס שימש כנשיא חברת הביטוח של קרולינה. הוא פרסם שני ספרים על מלחמת האזרחים האמריקאית, כאשר את השני שבהם הוא פרסם כחודש לפני מותו. הלווייתו בשנת 1889 הפכה להפגנה המונית של אנשי הדרום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]