ג'קי קוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'קי קוגן בתפקיד הדוד פסטר ב"משפחת אדמס", 1966
צ'ארלי צ'פלין וג'קי קוגן בסרט "הנער", 1921
ג'קי קוגן ב-1920

ג'ון לסלי "ג'קי" קוּגןאנגלית: John Leslie "Jackie" Coogan;‏ 26 באוקטובר 1914 - 1 במרץ 1984) היה שחקן אמריקאי שהחל את הקריירה כילד בסרטים אילמים.‏[1] תפקידו הידוע ביותר מתקופה זו הוא בסרט "הנער" של צ'ארלי צ'פלין, משנת 1921. שנים רבות לאחר מכן, בשנות ה-60, התפרסם בדמותו של הדוד פסטר בקומדיית המצבים "משפחת אדמס". בבגרותו תבע את אמו ואת אביו החורג על כך שבזבזו את הכספים שהרוויח כשחקן בילדותו, והביא את שלטונות קליפורניה לחוקק חוק ראשון מסוגו שמגן על רווחיהם של בדרנים ילדים, שנודע בשם "חוק קוגן" (Coogan Act).

ראשית חייו וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוגן נולד ב-1914 בלוס אנג'לס, קליפורניה, לשחקן ג'ון הנרי קוגן ג'וניור ולליליאן ריטה (דוליבר) קוגן, בשם ג'ון לסלי קוגן.‏[2]‏‏[3] הוא החל להופיע בגיל צעיר במופעי וודוויל ובקולנוע, בתפקיד שלא קיבל עליו קרדיט בסרט Skinner's Baby מ-1917. צ'ארלי צ'פלין גילה אותו בעת שהופיע בתיאטרון אורפאום (Orpheum Theatre) בלוס אנג'לס, שהציג מופעי וודוויל, כשרקד על הבמה ריקוד פופולרי. לקוגן הצעיר היה כישרון טבעי וצ'פלין נהנה מהופעתו. בעקבות הופעה זו ליהק אותו צ'פלין לתפקיד קטן בסרטו A Day's Pleasure ‏(1919). לאחר מכן הופיע בסרט "הנער" (1921) כשותפו הרגזן של "הנווד", ואז הופיע בתפקיד הראשי בסרט "אוליבר טוויסט" (1922) בבימויו של פרנק לויד. כוכבו של קוגן דרך באותם ימים, והוא אף היה לאחד הכוכבים הראשונים שזכו למוצרים מסחריים הנושאים את דמותם, ובהם למשל חמאת בוטנים, מוצרי כתיבה, משרוקיות, בובות ותקליטים.

קוגן למד עם מורים פרטיים עד גיל עשר, אז החל בלימודיו בבית הספר היסודי. בנערותו למד בכמה קולג'ים, וכן למד באוניברסיטת דרום קליפורניה ב-1932, ונשר מאוניברסיטת סנטה קלרה בשל ציונים נמוכים.

ב-4 במאי 1935, בגיל 20, היה קוגן מעורב בתאונת דרכים במחוז סן דייגו שבה נהרגו אביו וחברו הטוב ג'וניור דרקין (Junior Durkin), שהיה אף הוא שחקן בילדתו והופיע בסרטי הקלברי פין בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. קוגן היה הניצול היחיד מהתאונה.

חוק קוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן בילדותו, הרוויח קוגן סכום המוערך ב-3 עד 4 מיליון דולר (48 עד 65 מיליון דולר לערך לפי השער ב-2012), אך הכסף בוזבז בידי אמו ואביו החורג, ארתור ברנשטיין, על מותרות כמו מעילי פרווה, יהלומים ומכוניות יוקרה. אמו ואביו החורג של קוגן טענו כי ג'קי נהנה ושאב סיפוק ממותרות אלו. אמו אמרה כי "אף פעם לא הבטחנו שנביא דבר מה לג'קי. כל דולר שילד מרוויח לפני שהוא בן 21 שייך להוריו. ג'קי לא יקבל אף פרוטה מהכסף שהרוויח",‏[4] וטענה כי "ג'קי היה ילד רע".‏[5] קוגן תבע אותם ב-1938, אבל, לאחר ניכוי הוצאות משפטיות, קיבל 126,000 דולר בלבד (2,090,000 דולר לפי שער 2014) מתוך 250,000 הדולרים שנותרו מרווחיו. כאשר קוגן נקלע לזמנים קשים, הוא ביקש מצ'ארלי צ'פלין סיוע, וצ'פלין הביא לו 1,000 דולר ללא כל היסוס.‏[6]

הקרב המשפטי הוביל לדיון ציבורי בעניין שחקנים-ילדים והניע את חקיקת "חוק ההגנה על ילדים שחקנים", שנחקק בקליפורניה, הידוע גם בשם "חוק קוגן" (Coogan Law או Coogan Act). החוק דורש שמעסיקו של שחקן-ילד ישמור 15% מהרווחים בקרן ייעודית (שנקראת לרוב "חשבון קוגן", Coogan Account), ומגדיר את אופן הפעולה בתחומים כמו השכלה, שעות עבודה וימי מנוחה.‏[7]

בגרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוגן התגייס לצבא ארצות הברית במרץ 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המתקפה על פרל הארבור, הוא ביקש לעבור לחיל האוויר האמריקאי כטייס דאון צבאי בשל כישורי התעופה שרכש כאזרח. לאחר שסיים את בית הספר לטייסי דאון, מונה לנווט והתנדב למשימה מסוכנת עם "טייסת הקומנדו הראשונה" (1st Air Commando Group). בדצמבר 1943 היחידה נשלחה להודו. ב-5 במרץ 1944 הוא הטיס חיילים בריטים, ה"צ'ינדיטס" (Chindits), שהיו תחת פיקודו של הגנרל אורד וינגייט, והנחית אותם בלילה בג'ונגל קטן, כ-150 קילומטר מאחורי הקווים היפניים במערכה על בורמה.‏[8]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, קוגן חזר לשחק, בין היתר בטלוויזיה. בין 1952 ל-1953 הוא גילם את דמותו של סטוני קרוקט בתוכנית Cowboy G-Men. כמו כן התארח ב"מופע של מרתה ריי", והופיע בתפקיד קורברט בשני פרקים בסדרה The Outlaws של NBC, ששודרה בין 1960 ל-1962. כמו כן הופיע בתפקידי אורח בסדרות The Brothers Brannagan (בעונת 1960-1961) ו-The Americans (ב-1961), וגילם תפקיד קבוע בסדרה McKeeveer and the Colonel ששודרה ב-NBC ב-1962 עד 1963. לבסוף לוהק לתפקידו המוכר ביותר בטלוויזיה, כדוד פסטר בתוכנית "משפחת אדמס" (1964-1966) של רשת ABC. ב-1965 הופיע בתפקיד שוטר בסרטו של אלביס פרסלי "מטורף לנשים" (Girl Happy).‏‏[9]

הוא הופיע ארבע פעמים בסדרה המשפטית "פרי מייסון". כמו כן הופיע בסדרות כמו "חבורת בריידי", "אני חולם על ג'יני", "משפחה שכזאת" (Family Affair), "הנה לוסי" (עם לוסיל בול), "המופע של בריאן קית'", "המופע של אנדי גריפית'", "משפחת פרטרידג'", "המערב הפרוע" (The Wild Wild West) ו"הוואי חמש-אפס", עד לפרישתו באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוגן התחתן עם השחקנית בטי גרייבל ב-20 בנובמבר 1937, והתגרש ממנה ב-11 באוקטובר 1939. לאחר מכן נישא שלוש פעמים, ומנישואיו נולדו לה שני בנים ושתי בנות. בתו לסלי דיאן קוגן (נולדה ב-24 בנובמבר 1953) הולידה את קית' קוגן (נולד ב-13 בינואר 1970), שהלך בעקבות סבו והחל לשחק בגיל 5. בין היתר הופיע באחד התפקידים הראשיים בסרט Adventures in Babysitting‏ (1987) שזכה להצלחה קופתית. שנתיים לאחר מות סבו, ב-1986, שינה את שמו מקית' אריק מיצ'ל לקית' קוגן.

אחיו הצעיר, רוברט קוגן (Robert Coogan;‏ 12 בדצמבר 1924 - 12 במאי 1978), היה גם הוא שחקן בילדותו. הוא שיחק בסרט "סקיפי" (1931), שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של קוגן בקולבר סיטי, קליפורניה

ב-1 במרץ 1984 מת קוגן מדום לב, בגיל 69, במרכז הרפואי סנטה מוניקה בסנטה מוניקה, קליפורניה.‏[10] קוגן הונצח בכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jackie Coogan: The World's Boy King: A Biography of Hollywood's Legendary Child Star, Diana Serra Cary, Scarecrow Press, 2003, ISBN 0-8108-4650-0.
  • The First Male Stars: Men of the Silent Era by David W. Menefee. Albany: Bear Manor Media, 2007, ISBN 978-1593-93073-8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Barron, James (2 March 1984). "Jackie Coogan, Child Star of Films, dies at 69", The New York Times, NYTimes.com. אוחזר ב־ 2013-05-15. 
  2. ^ Research. Coogan Research Group (7 April 2012). אוחזר ב־2013-05-15.‏
  3. ^ Coogan Research Group (30 April 2013). אוחזר ב־2013-05-15.‏
  4. ^ ‏"The Strange Case of - Jackie Coogan's $4,000,000", Life (25 April 1938), p. 50. אוחזר ב־ 2013-05-15. 
  5. ^ ‏"News pictures of the Week (photograph)", Life (2 May 1938), p. 16. אוחזר ב־ 2013-05-15. 
  6. ^ Robinson, David (1985). Chaplin: His Life and Art. New York: McGraw Hill. ISBN 978-0070531819. 
  7. ^ Coogan Law. SAG-AFTRA. אוחזר ב־2013-05-15.‏
  8. ^ Webster, Donovan (2003). The Burma Road: The Epic Story of the China-Burma-India Theater in World War II. Harper Collins, 187. ISBN 0-06-074638-6. אוחזר ב־2013-05-15. 
  9. ^ Girl Happy (1965). Turner Classic Movies. אוחזר ב־2013-05-15.‏
  10. ^ Aaker, Everett (1997). Television Western Players of the Fifties: A Biographical Encyclopedia of All Regular Cast Members in Western Series, 1949-1959. McFarland, 141. ISBN 0-7864-0284-9.