ג'ק וורדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וורדן (משמאל), 1968

ג'ון וורדן לבזלטראנגלית: John Warden Lebzelter18 בספטמבר 1920 - 19 ביולי 2006) היה שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אמריקאי זוכה פרס פרס אמי. וורדן היה מועמד לשני פרסי אוסקר על הופעותיו בסרטים "שמפו" ו"השמיים יכולים לחכות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורדן נולד בניוארק, ניו ג'רזי ללורה ולג'ון וורדן לבזלטר. גדל בעיר לואיוויל ונזרק מבית הספר לאחר שמוריו גילו שהתאגרף באופן מקצועי עבור כסף תחת השם הבדוי ג'וני קוסטלו.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938 התגייס וורדן לצי האמריקני והוצב בסין שם שירת בפטרול הימי יאגנץ. ב-1941 הצטרף לצי הסוחר האמריקאי, אולם שינה את דעתו לאחר זמן קצר והתגייס מחדש לצבא ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כלוחם צנחנים בגדוד "501" לצד "הדיוויזיה המוטסת ה-101". בליל הפלישה לנורמנדי ריסק וורדן את רגלו בעת תאונת אימונים שעבר באנגליה. לאחר תקופת החלמה שנמשכה כחצי שנה חזר אל שדה הקרב והשתתף בקרב על הבליטה. וורדן השתחרר מהצבא בדרגת סמל.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את שירותו הצבאי נסע לניו יורק, למד משחק והצטרף לחברת תיאטרון למשך חמש שנים שבהן הופיע לראשונה בטלוויזיה ובקולנוע. קיבל את תפקידיו הראשונים, בשנות ה-50 בדרמת המלחמה "מעתה ועד עולם" בתור הטוראי באקלי, בסרטו הראשון של מרטין ריט "קצה העיר" בתור הבריון צ'ארלס מליק ובדרמה של דלברט מאן "מסיבת הרווק" בתפקיד הרווק אדי ווטקינס. ב-1958 פרץ לראשונה מבחינת מבקרי הקולנוע שהיללו את הופעתו בסרטו הראשון של סידני לומט "12 המושבעים", בו גילם את המושבע מספר 7 הקולני אוהד הספורט. ב-1971 זכה וורדן בפרס האמי על הופעתו בתפקיד גורג' האלס מאמן קבוצת הפוטבול " שיקגו ברס" בדרמת הספורט "השיר של בריאן".

ב-1974 שיחק בעיבוד הקולנועי לרומן הקנדי "חניכותו של דודי קרביץ" בתור מקס אביו נהג המונית של היהודי הקנדי הצעיר דודי קרוויץ (ריצ'רד דרייפוס). ב-1975 הועמד וורדן לפרס באפט"א ולפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בקומדיה "שמפו" בתור לסטר קארפף שעוזר לספר ג'ורג' רונדי (וורן ביטי) ביחד עם אשתו פלישיה (לי גרנט) לפתוח סלון יופי.

ב-1976 שיחק וורדן לצידם של רוברט רדפורד ודאסטין הופמן בדרמת העיתונות "כל אנשי הנשיא" בתפקיד הארי רוזנפלד עורך עיתון ה"וושינגטון פוסט". ב-1977 גילם וורדן את ראש המטה הכללי מרדכי גור במהלכו של מבצע אנטבה בעיבוד הטלוויזיוני של ארווין קרשנר. ב-1978 הועמד לפרס האוסקר בתפקיד משנה בפעם השנייה על תפקיד קומי שביצע בפנטזייה הקומית של וורן ביטי "השמיים יכולים לחכות", בדמותו של מקס קורקל המאמן של הקווטרקבק ג'ו פנדלטון.

ב-1979 הופיע בדרמה הקומית המבוססת על הרומן "להיות שם" בתפקיד נשיא ארצות הברית ולצידו של אל פאצ'ינו בדרמת הפשע "והצדק לכול" בתור השופט האובדני פרנסיס רייפורד. ב-1982 שיחק וורדן בדרמה המשפטית " פסק דין" בתור מיקי מורייסי שותפו לעבודה לשעבר של עורך הדין פרנק גאלבין (פול ניומן). באמצע שנות ה-80 שיחק בתור בלש פרטי בשתי עונות סדרת קומדיית הפשע "משוגע כמו שועל" והועמד לשני פרסי אמי. בתחילת שנות ה-90 התפרסם בדמות בן האלי הגדול סבו העשיר של הילד ג'וניור בקומדיות "מותק, הילד השתגע" ו"מותק, הילד השתגע 2". לקראת סוף הקריירה שלו השתתף בשני סרטיו של וודי אלן "אפרודיטה הגדולה" בתור הנביא טירסיאס ו"קליעים מעל ברודוויי" בתור המפיק ג'וליאן מרקס ובסרטו האחרון של וורן ביטי כבמאי "בולוורת'". הסרט האחרון בו השתתף וורדן בשנת 2000, קומדיית הפוטבול "המחליפים".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורדן היה אב לבן אחד ונשוי עד לפטירתו לשחקנית הצרפתייה ואנדה דורפה. למרות הנישואים וורדן ודורפה היו פרודים ווורדן חי את שנותיו האחרונות לצד חברתו מארוצ'ה הינדס. נפטר בשנת 2006 מבעיות בלב ובכליות כשהוא בן 85.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]