ג'ראדה
ג'ראדה (בערבית: جرادة) היא עיר מכרות פחם בצפון מזרח מרוקו, על גבול אלג'יר עם אוכלוסייה של כ-118,000 איש (לפי מפקד אוכלוסין של 1982). שיטחה הררי ברובו והאקלים בחורף קר וקשה למדי ובקיץ האקלים חם ויבש. בתחילת המאה ה-20 נתגלה שם פחם ומאז החלה העיר להתפתח במהירות. יהודים הגיעו למקום בשנות ה-30 של המאה ה-20 וסיפקו שירותי הלבשה והנעלה לעובדי המיכרות במקום. עבור יהודי מרוקו-העיר ג'ראדה מזוהה יותר מכל עם הפוגרום שבוצע ביהודי המקום ב-7 ביוני 1948.
פוגרום ג'ראדה[עריכה]
הרקע לפוגרום[עריכה]
בעקבות הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר, התנועה הלאומית המרוקאית נושאת דגלה של הליגה הערבית הסיתה נגד היהודים, כאשר העיתונות הלאומנית המרוקאית (העיתון "אל עאלם" במיוחד) משמשת שופרה. מספר ימים טרם פרצו הפרעות כבר נשמעו איומי רצח כלפי היהודים וביום הטבח, ה-7 ביוני 1948, לא הופיעו עובדים ערביים לעבודה אצל מעסיקיהם היהודים. האירועים החלו בעיר אוג'דה בשעה 930 בבוקר, אספסוף חמוש בגרזינים וסכינים התקהל אל "שוק אל יאהוד" באוג'דה ורצח חמישה אנשים מתוכם 4 יהודים וצרפתי אחד. המשטרה השתלטה לבסוף על האירוע וההמון התפזר. לא הרחק משם התקבצו מוסלמים חמושים בגרזנים מכושים וסכינים, באוטובוס, ונסעו לכיוון עיר מיכרות הפחם ג'ראדה, כשהגיעו למקום-הפיצו את השמועה שיהודי רצח מוסלמי, הרוחות התלהטו, ובמקום התחולל טבח נורא ביהודי המקום. 38 יהודים נרצחו, ביניהם רב הקהילה הרב משה כהן, אשתו, אימו ושלושת ילדיהם. מספר הנרצחים באותו היום הגיע בסה"כ ל-44 איש, ועוד 55 שנפצעו בידי ערבים בערים אוג'דה וג'ראדה שבמרוקו הצרפתית, וכמו כן נבזזו חנויותיהם ובתיהם של היהודים לקול צהלולי השמחה של הנשים המוסלמיות שצפו באירועים. 35 ערבים הועמדו לדין בפני בית דין צבאי צרפתי בקזבלנקה בעקבות הטבח. 2 נאשמים נידונו למוות, 2 לעבודות פרך לכל חייהם, והנותרים, לעונשים שונים.