ג'רלדין פייג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'רלדין סו פייג'אנגלית: Geraldine Sue Page; ‏22 בנובמבר 1924 - 13 ביוני 1987) הייתה שחקנית קולנוע אמריקאית, זוכת שני פרסי גלובוס הזהב, שני פרסי האמי ופרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1985 על תפקידה בסרט "המסע אל האושר".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייג' נולדה בקירקסוויל, מיזורי, למדה בבית ספר לדרמה "תיאטרון גודמן" שבשיקגו. בשנת 1954 נישאה פייג' לכנר היהודי-ליטאי אלכסנדר שניידר בנישואים שנמשכו 3 שנים בלבד. ב-1963 נישאה פייג' בנישואים שניים לשחקן הקולנוע ריפ טורן איתו הופיעה בסרטים "ציפור הנעורים המתוקה" ו"אתה כבר ילד גדול". לפייג' ולטורן נולדו שלושה ילדים בת, שחקנית הקולנוע אנג'ליקה טורן ושני תאומים, טוני טורן ופרופסור "אוניברסיטת המדינה של אריזונה" ג'ון טורן. פייג' שסבלה מסיבוכים בכלייתה נפטרה בשנת 1987 בגיל 62 מהתקף לב בברודוויי במהלך הפקתו של נואל קווארד "רוח עליזה".

קריירת במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה בקריירה למדה פייג' את שיטת המשחק אצל לי סטרסברג. בשנת 1952 הופיעה פייג' במחזה מקצועני "קיץ ועשן" של טנסי ויליאמס, הופעת הבכורה שלה זכתה להערכה רבה בטענה שנתנה חיים חדשים לעלילה משנת 1948. בשנה שלאחר מכן קיבלה פייג' את "פרס התיאטרון העולמי" על משחקה במחזה "Mid-Summer". ב-1956 זכתה פייג' להכרה טלוויזיות כשהופיעה בסדרה "Playhouse 90". ב-1959 הופיעה פייג' במחזה נוסף של טנסי ויליאמס, "ציפור הנעורים המתוקה".

ב-1972 הופיעה במחזה "Absurd Person Singular". אחת מהופעותיה המוצלחות ביותר בתחום התיאטרון הייתה ב-1982 במחזה הנצפה "Agnes of God" .

לאחר שזכתה בפרס האוסקר חזרה פייג' ב-1987 לברודוויי ושיחקה במחזה "רוח עליזה".

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייג' שילבה את קריירת התיאטרון שלה עם קריירה קולנועית עשירה, את תפקידה הקולנועי הראשון קיבלה פייג' בשנת 1953 במערבון "הונדו", על תפקיד הבכורה שלה בסרט בתור גברת לאו הייתה פייג' מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

"שנות ה-60" היו פורות ביותר מבחינת הקריירה הקולנועית של פייג' שקיבלה בהן 3 מועמדויות לפרס האוסקר. הראשונה הייתה ב-1961 בקטגוריית פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בגרסה הקולנועית למחזה בו השתתפה "קיץ ועשן" שעליו זכתה פייג' גם בפרס גלובוס הזהב הראשון שלה. בשנה שלאחר מכן שיחקה פייג' בדרמה המבוססת על מחזה נוסף בו השתתפה "ציפור הנעורים המתוקה", בסרט הופיעה פייג' בפעם השנייה לצידו של פול ניומן ולצד בעלה לעתיד ריפ טורן. בסרט גילמה פייג' את דמותה הראשית של אלכסנדרה דל לייגו וזכתה בפרס גלובוס הזהב השני שלה, כמו כן הייתה מועמדת לפרס האוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי. ב-1963 שיחקה פייג' בסרט "צעצועים בעליית הגג".

ב-1966 השתתפה פייג' בהפקתו של פרנסיס פורד קופולה "אתה ילד גדול עכשיו", על גילום דמותה של מרג'רי צ'נטקליר הייתה פייג' מועמדת לפרס האוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה. את המועמדות החמישית שלה לפרס האוסקר קיבלה פייג' בשנת 1972 על משחקה בסרטו של מרטין ריט "פיט וטילי". ב-1967 זכתה פייג' בפרס אמי על תפקידה בסדרה "ABC Stage 67", את פרס אמי השני שלה קיבלה פייג' שנתיים לאחר מכן על תפקידה בסרט "The Thanksgiving Visitor". ב-1978 לוהקה פייג' על ידי וודי אלן לתפקיד ראשי בסרטו "רגשות", בסרט שיחקה פייג' את איב לצידן של דיאן קיטון ומורין סטייפלטון. על תפקידה קיבלה פייג את פרס באפט"א ואת מועמדותה השישית לפרס האוסקר והשנייה בקטגוריית שחקנית התפקיד ראשי.

ב-1984 הופיעה פייג' בתפקיד משני בקומדיית הפשע "מלך השכונה", בסרט הופיעה פייג' בדמותה של גברת ריטר, אמו של מאפיונר קטן ברחובות ניו יורק וזכתה במועמדות שביעית במספר לפרס האוסקר וחמישית בקטגוריית שחקנית המשנה. לאחר שבע מועמדויות זכתה פייג' בפרס האוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי בשנת 1985 על תפקידה בדרמה "המסע אל האושר", בסרט גילמה פייג' את קארי וואטס המתגוררת עם בנה, הרכרוכי ועם כלתה, השתלטנית ומשתוקקת לבקר בעיירת הולדתה.

תפקידה האחרון היה ב-1987 בסרט "ביאטה קלרספלד ציידת הנאצים".

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]