ג'רלד הולטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'רלד הולטון

גרלד הולטוןאנגלית: Gerald James Holton); ‏ נולד ב-23 במאי 1922 - מדען ופיזיקאי יהודי אמריקאי, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רלד הולטון נולד בברלין בשנת 1922 למשפחה יהודית. גדל בווינה והיגר עם משפחתו לארצות הברית בשנת 1938.

הולטון קיבל תעודת הנדסת חשמל, מבית הספר לטכנולוגיה באוקספורד, כיום אוניברסיטת אוקספורד (Oxford Brookes University), בשנת 1940.

בשנת 1941 קיבל הולטון תואר B.A מטעם אוניברסיטת ווסליאן, ובשנת 1942 תואר M.A. את תואר הדוקטור שלו קיבל בשנת 1948 באוניברסיטת הרווארד, כתלמידו של פרופסור פרסי ברידג'מן, שהיה חתן פרס הנובל לשנת 1946. עיקר תחומי העניין שלו הם ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע, פיזיקה של החומר בלחץ גבוה ופיתוח מסלולי קריירה של מדענים צעירים.

הולטון הינו חבר הסגל האקדמי באוניברסיטת הרווארד משנת 1947, ובעל קביעות משנת 1952.

בשנת 1952 פרסם את המבוא למושגים ותאוריות במדעים פיזיקליים ("Introduction to Concepts and Theories in Physical Sciences"), עבודה מכוננת בהתפתחות הוראת הפיזיקה. עבודה זו הביאה לפיתוח פרויקט הפיזיקה באוניברסיטת הרווארד בשנת 1964, ולפיתוח תוכנית לימודים במימון הקרן הלאומית למדע בארצות הברית לה היה שותף.

הולטון הוא העורך המייסד של כתב העת הרבעוני "דדלוס" (Daedalus), אותו ייסד בשנת 1955, וכן המייסד של כתב העת "מדע, חברה וערכים אנושיים" (Science, Society & Human Values). כמו כן היה חלק מועדת המערכת של כתבי אלברט איינשטיין בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון.

בשנת 1981 הקרן הלאומית למדעי הרוח בחרה בהולטון לשאת את הרצאת ג'פרסון העשירית, אות הכבוד הגבוה ביותר של הממשל הפרדלי בארצות הברית להישגים במדעי הרוח. הולטון היה המדען הראשון שנבחר לכבוד זה. הרצאתו הייתה בנושא "לאן המדע לוקח אותנו?" ("?Where is Science Taking Us"). בהרצאתו טען הולטון כי חזונו של תומאס ג'פרסון הרואה את המדע ככוח לשיפור חברתי עדיין מעשי, גם בימים אלו. הולטון הביע את דעתו כי מרכז הכובד של החקירה המדעית שינה את מקומו לקראת מציאת הפתרונות לבעיות החשובות של החברה. והזהיר כי החינוך למדעים חייב להשתפר בצורה דרמטית, אחרת רק ל"אליטה הטכנולוגית" יהיו הכלים לתת חלק בממשל עצמי.

תפקידים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברויות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האיגוד האמריקאי של מורי הפיזיקה – חבר, בשנת 1962.
  • האגודה להיסטוריה של המדע – חבר מועצה בשנים 19591961 ובשנים 19631965, ונשיא המועצה בשנים 19831984.
  • מועצת הנאמנים של מוזיאון בוסטון למדע - חבר בשנים 19651967. חבר של התאגיד בשנים 19781981.
  • ועדת האקדמיה הלאומית למדעים להתקשרות עם חוקרים בסין – חבר בשנים 19691972.
  • האגודה האמריקנית לקידום המדע – עמית, חבר דירקטוריון, במהלך שנות ה-70.
  • הקרן הלאומית למדע, ועדה מייעצת להשפעה אתית וערכית של מדע וטכנולוגיה – חבר בשנים 19731978.
  • הוועדה הלאומית האמריקאית של אונסק"ו – חבר, בשנים 19751980.
  • אוניברסיטת ווסליאן – חבר בשנים 19751989.
  • ועדת המדע של אונסק"ו – חבר בשנים 19771980.
  • מועצת החכמים של ספריית הקונגרס – חבר בשנים 19791995.
  • הוועדה הלאומית האמריקאית למצוינות בחינוך – חבר בשנים 19811983.
  • הוועדה הלאומית האמריקנית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע – חבר בשנים 19821988. יו"ר בשנת 1988.
  • ועדת מחקר לאומית למדד של רמת השכלה קדם-אקדמאית במדעים – חבר במהלך השנים 19841987.
  • ועדה מייעצת באגף למדע והנדסת חינוך – חבר בשנים 19851993, יו"ר בשנים 19861988.
  • הוועדה להתנהלות מדעית – חבר בשנים 19891991.
  • המרכז הלאומי למדעי הרוח – חבר בשנים 19891993.
  • המועצה האקדמית האמריקנית, חבר בשנים 19972000.
  • המועצה האקדמית האמריקנית-גרמנית – חבר נאמן בשנים 19972000.
  • מועצת החינוך של מסצ'וסטס, ועדה מייעצת למדע ומתמטיקה – חבר בשנים 19972000.
  • הוועדה להבנה ציבורית של המדע – חבר בשנים 19972001.
  • הוועדה למחקר רב תחומי – חבר בשנת 2003.
  • האקדמיה הבינלאומית לפילוסופיה של המדע.
  • האקדמיה הגרמנית למדעי הטבע, המכון האמריקני לפיזיקה – יו"ר מייסד של הוועדה למרכז להיסטוריה של הפיזיקה.
  • אקדמיית ניו יורק למדעים – חבר כבוד לכל החיים.
  • מכון ון ליר בירושלים - חבר מועצה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1962 – הרצאת הזיכרון לג'ורג' סרטון.
  • 1962 – אות הצטיינות של האיגוד האמריקאי של מורי הפיזיקה.
  • 1967 – פרס רוברט מיליקן – פרס של האיגוד האמריקאי של מורי הפיזיקה עבור תרומה נכבדה יצירתית ואינטלקטואלית להוראת הפיזיקה.
  • 1979 – הרצאת הרברט ספנסר באוניברסיטת אוקספורד.
  • 1980 – מדליית אורסטד פרס של האיגוד האמריקאי של מורי הפיזיקה עבור תרומה משמעותית להוראת הפיזיקה.
  • 1980 – פרס אלברט איינשטיין לשלום.
  • 1981מלגת גוגנהיים – מלגה המוענקת על ידי קרן הזיכרון לג'ון סימון גוגנהיים, לאישים אשר הוכיחו יכולות אקדמאיות יוצאות דופן או יצירתיות יוצאת דופן בתחומי האמנות.
  • 1981 – הרצאת ג'פרסון.
  • 1985 – פרס ג'ון פ. מקגוורן של חברת Sigma Xi, המוענקת למדענים חוקרים.
  • 1989 – מדליית סרטון של האגודה האמריקנית להיסטוריית המדע.
  • 1989 – פרס אנדרו גמנט של המכון האמריקני לפיזיקה המכיר בתרומה משמעותית לתחום הפיזיקה.
  • 1989 – פרס ג'ון דזמונד ברנל המוענק במשותף על ידי האגודה לחקר החברתי של המדע והמכון למידע מדעי לתרומה משמעותית בתחום המדע.
  • 1994 – פרס ג'וזף פריסטלי.
  • 1997 – הרצאת רוטשילד באוניברסיטת הרווארד.
  • 1998 – פרס ג'וסף חזן לחינוך של אגודת ההיסטוריה של המדע, המוענק על תרומה יוצאת דופן להוראת ההיסטוריה של המדע.
  • 2009 – פרס אברהם פייס להיסטוריית הפיזיקה של האגודה האמריקנית לפיזיקה.

כמו כן להולטון שמונה תוארי כבוד שונים.

מבחר ספרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

• Scientific Imagination (Harvard Univ. Press, 1998).

• Thematic Origins of Scientific Thought: Kepler to Einstein (Harvard Univ. Press, 1973; rev. ed., 1988).

• The Project Physics Course (Holt, Rinehart & Winston, 1970, 1981). (מחבר שותף)

• The Advancement of Science, and its Burdens (Cambridge Univ. Press, 1986; rev. ed., Harvard Univ. Press, 1998).

• Albert Einstein, Historical and Cultural Perspectives (Princeton Univ. Press, 1982; Dover, 1997) (עורך שותף).

• Science and Anti-Science (Harvard Univ. Press, 1993).

• Einstein, History, and Other Passions (Addison-Wesley, 1996; Harvard University Press, 2000).

• Physics, The Human Adventure: From Copernicus to Einstein and Beyond (with S. G. Brush, Rutgers University Press, 2001).

• Understanding Physics (with D. Cassidy and J. Rutherford, Springer-Verlag New York, 2002).

• Victory and Vexation in Science: Einstein, Bohr, Heisenberg, and Others. (Harvard Univ. Press, 2005).

• The Art of Scientific Investigation (2008)

• Einstein for the 21st Century: His Legacy in Science, Art and Modern Culture(Princeton Univ. Press, 2008) (עורך שותף).

ספרים שכתב יחד עם ג'ררד סונט:

• What Happened to the Children Who Fled Nazi Persecution? ( Palgrave Macmillan, 2006)

• Ivory Bridges: Connecting Science and Society (MIT Press, 2002),

• Gender Differences in Science Careers: The Project Access Study (Rutgers Univ. Press, 1995),

• Who Succeeds in Science? The Gender Dimension (Rutgers Univ. Press, 1995).

אוסף ג'רלד הולטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף ג'ראלד הולטון בספרייה הלאומית מקיף כמעט חמישה עשורים של מחקר ואספנות. האוסף מוקדש לנושאים הבאים: תולדות הפיזיקה והמדע במאה ה-20, פיזיקה של חומרים בלחץ גבוה, היסטוריה של הפיזיקה והמדע בימי קדם, הוראת הפיזיקה, ומחקר רב תחומי. האוסף כולל גם מדורים מיוחדים המוקדשים לחתני פרס נובלאלברט איינשטיין, ארנסט מאך ואחרים, וכמובן, כתביו הרבים של פרופ' הולטון עצמו על הפיזיקה של לחץ גבוה, על תולדות הוראת הפיזיקה ונושאים קרובים, כמו גם עבודות מחקר שהוגשו לו על ידי מדענים מובילים, פילוסופים והיסטוריונים בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.

  • תולדות הפיזיקה והמדע במאה העשרים - המדור כולל כמעט כל יצירה חשובה הקשורה לפיזיקה של המאה ה-20 בכל השפות החשובות, כולל אנגלית, צרפתית, גרמנית ויפנית. בנוסף, המדור מכיל גיליונות רבים של כתבי העת החשובים ביותר לתולדות המדע והפילוסופיה, שנאספו לאורך שנים רבות.
  • פיזיקה של חומרים בלחץ גבוה - הולטון בנה אוסף שלם של טקסטים העוסקים בפיזיקה של לחץ גבוה. חלק ניכר ממדור זה השתייך לפרופסור פרסי ברידג'מן, שהולטון היה תלמידו וממשיך דרכו. המדור כולל את עבודותיו, תדפיסי מאמריו ומאמרים שנשלחו אליו על ידי פיזיקאים בני זמנו, וספרי מדע מספרייתו הפרטית. כמו כן כלול בו תרומה של 29 כרכים מהמעבדה לפיזיקה ע"ש ג'פרסון באוניברסיטת הרווארד, הכוללים כתבים של רבים מן הפיזיקאים המובילים של המאה ה-20. זוהי סדרה נדירה ביותר, מכיוון ספרי הסדרה הודפסו במהדורות מוגבלות.
  • היסטוריה של הפיזיקה והמדע בימי קדם - אוסף עצום של ספרים על תולדות הפיזיקה, עם התמקדות בניוטון, גלילאו וקפלר.
  • הוראת הפיזיקה - פרופ' הולטון ליקט אוסף של ספרים בנושא הוראת הפיזיקה, בתוקף היותו מן התורמים המובילים לפיתוח הוראת הפיזיקה, כחלק מיצירת "פרויקט פיזיקה", תוכנית לימודים המיושמת בעולם כולו.
  • מחקר רב-תחומי - להשלמת האוסף, נכללים בו חומרים השייכים לתחומים נלווים, בעיקר למחקר רב-תחומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]