ג'רש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'רש
جرش
Jerash12-Forum(js).jpg
הפורום הרומאי בג'רש על רקע העיר העכשווית
מדינה / טריטוריה ירדן
מחוז מחוז ג'רש
שטח 410 קמ"ר
גובה 600 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

41,000‏  (נכון ל-2010)
100 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 32°16′20″N 35°53′29″E
אזור זמן UTC +2
מפת ג'רש
ג'רש (גרסה) ומיקומה בין ערי הדקאפוליס (מסומנות בשחור)
בול דואר אוויר ישראלי משנת 1950 ועליו היונה של נח מהפסיפס בשרידי בית הכנסת בג'רש

גַ'רַשערבית: جرش) היא עיר בירדן, המשכנת שרידי עיר הלנית-רומאית ומהווה את אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן (אחרי פטרה). ג'רש נמצאת מצפון לעמאן ומדרום לאירביד, בהרי הגלעד.

ג'רש הייתה אחת מ-10 ערי הדקאפוליס – עשר ערים שנבנו בגבול המזרחי של האימפריה הרומית, בשטחי סוריה, ירדן וישראל של היום. ג'רש נחשבת לזו שהשתמרה בצורה הטובה ביותר מבין ערים אלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום היה ככל הנראה יישוב פרהיסטורי קטן, שנבנה על גדת פלג מים. בתקופה ההלניסטית התפתח היישוב לעיר שכונתה "אנטיוכיה על נהר הזהב", שם שמרמז על מעורבותו של אחד או יותר משושלת המלכים הסלאוקים בשם אנטיוכוס, ככל הנראה אנטיוכוס הרביעי. בהמשך, נכבשה העיר על ידי אלכסנדר ינאי וסופחה לממלכת החשמונאים.

בשנת 63 לפנה"ס נכבשה ג'רש על ידי המצביא הרומאי פומפיוס, שסיפח אותה לפרובינקית סוריה. כיבוש זה החל את תור הזהב של העיר, שכונתה בפי הרומאים "גרסה" וזכתה, כיתר ערי הדקאפוליס, במידה רבה של אוטונומיה. העיר גדלה ופרחה, התעשרה במבנים רומיים מפוארים והפכה למרכז סחר חשוב. במהלך השלטון הרומי נבנו בעיר מקדשים, בתי מרחץ ותיאטראות במיטב המסורת הרומאית, אשר שיקפו את עושרה וחשיבותה. שיא פריחתה היה במאה ה-2, עת ביקר בה הקיסר אדריאנוס, שלכבודו נבנה שער ניצחון בעיר.

במאה השלישית לספירה החלה שקיעתה של העיר, במקביל למשבר הרחב שהתרחש ברחבי האימפריה הרומית .מהמאה ה-3 והלאה החלו בני העיר להמיר את דתם לנצרות, כאשר במאה הרביעית רוב אוכלוסייתה התנצרה. בעקבות שינוי זו נבנו בג'רש לאורך המאות הבאות כנסיות רבות, בנייה שלוותה בהרס המקדשים הפגאניים הקדומים.

העיר נכבשה בשנת 635 על ידי המוסלמים, כיבוש שכתוצאתו הואצו החורבן והשקיעה. סדרת רעידות אדמה סייעה לתהליך זה. ישנם עוד מספר אזכורים היסטוריים ליישוב בעיר עד המאה ה-12, אולם לאחר מכן ננטשה ג'רש כליל והפכה לעיי חורבות.

שרידי העיר התגלו בחפירות ארכיאולוגיות על ידי המזרחן הגרמני אולריך יאספר זטצן בשנת 1806. תושבי סאקיב וכפרים עתיקים אחרים באזור ג'רש יסדו את ג'רש המודרנית בתחילת המאה ה-19. 70 שנה אחר כך, התיישבו באזור מוסלמים וצ'רקסים שהיגרו מהקווקז בשנת 1878 בעקבות המלחמה העות'מאנית-רוסית. בנוסף לכך בראשית המאה ה-20 הגיעה למקום גם קהילה שמקורה בסוריה.

בסוף המאה ה-19 יישבה האימפריה העות'מאנית קבוצת צ'רקסים במקום, לאחר שגורשו ממולדתם בקווקז. בעקבות התיישבות זו החלו חפירות ארכאולוגיות ועבודות שיחזור באתר, הנמשכות עד היום. השרידים הקדומים שמורים ומשוחזרים ברמה טובה יחסית לאתרים ארכאולוגיים דומים וכוללים כיכר עגולה מוקפת עמודים ("פורום"), שני תיאטראות, בתי מרחץ, שרידי מקדשים וכנסיות, מבנים נוספים וכן חומות העיר כמעט בשלמותן. בשל היקף ואיכות השרידים נוהגים לכנות את ג'רש "פומפיי של המזרח".

ג'רש כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רש של היום היא עיר המונה כ-40,000 תושבים, ומהווה את בירת מחוז ג'רש. העיר שוכנת בצמוד לאתר הארכאולוגי, וחלק מבתיה בנויים על השרידים העתיקים או ביניהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רש בוויקישיתוף

-צפיה בתלת-מימד באתר "המורשת העולמית"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Carl H. Krakeling (ed.), Gerasa, City of the Decapolis, New Haven: American Schools of Oriental Re-search, I938.
  • A. H. M. Jones, Inscriptions from Jerash, The Journal of Roman Studies, Vol. 18, (1928), pp. 144-178.


דקאפוליס

גרשהסקיתופוליסהיפוסגדרפלהפילדלפיהדיאוןקנטהרפנהדמשקאבילה