ד"ר ג'קיל והאחות הייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר ג'קיל והאחות הייד
כרזת הסרט
כרזת הסרט
שם במקור: Dr. Jekyll and Sister Hyde
מבוסס על: המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד
בימוי: רוי ווארד בייקר
הפקה: בראיין קלמנס
אלברט פנל
צילום: דוויד וויטאקר
מדינה: בריטניה
הקרנת בכורה: 17 באוקטובר 1971
משך הקרנה: 97 דקות
שפת הסרט: אנגלית

ד"ר ג'קיל ואחות היידאנגלית: Dr. Jekyll and Sister Hyde) הוא סרט הידוע גם בכינויו "הרופא שנהפך לאחותו הרוצחת", הוא הינו סרט אימה בריטי משנת 1971, בבימויו של רוי ווארד בייקר אשר מבוסס על סיפור קצר של המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד מתוך הנובלה המפורסמת של הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, שפורסמה לראשונה בינואר 1886.

בממלכה המאוחדת ובארצות הברית הוגבל הסרט לצפיית בני 18 ומעלה, בשל תכנים שאינם ראויים לקטינים, הן בגלל התמונות האכזריות והן בגלל התמונות הפונוגרפיות שבסרט.

סצנת הפתיחה של הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר ג'קיל היה מסתגר בביתו בכדי להמציא סם שישנה את מינו לשם כך היה ממהר להיפרד מהאורחים, סוגר ונועל את דלתותיות, ואף מנסה את התרופה על עצמו. הייד הייתה רוצחת אכזרית עוד לפני שהגיחה לאוויר העולם בכך שהיא השפיעה על ד"ר ג'קיל לרצוח נשים כדי שהוא יצליח למצוא איזה סם שישנה את מינו ויהפוך אותו לאישה. וכך בלילות באמת הצליח ד"ר ג'קיל להפוך לאישה בניגוד גמור לרצונו לאחר ששתה מהסם שהוא יצר. ד"ר ג'קלין מאוד הצטמרר מסדרת הטבח שביצעה אחותו הייד. לאחר שהייד רצחה הרבה בני אדם שרובם המכריע היו נשים היא ניסתה לחסל בדקירת סכין את אהובתו של ד"ר ג'קיל אך הודות להתערבותו של ד"ר ג'קיל שגבר פיזית על כוחה של הייד, תוכנית זאת השתבשה לאחר שהסכין שאחזה הייד נפל ואהובתו התרחקה מהייד. האישה שעליה נהפך ד"ר ג'קיל הוצגה על ידו כאחותו בשם הייד כדי לא לעורר שנאה וקנאה אצל אהובתו שהוא יוצא עם אישה אחרת. העיירה שבו התגורר ד"ר ג'קיל סבלה מכל מיני רציחות מסתוריות, הראשון שחשד שד"ר ג'קיל הוא אכן הרוצח היה זה הרופא פרופסור רוברטסון (ג'ראלד סים) שהתמחה בטביעת רצח הגופה במשטרה, אך בגלל שהוא לא הלך לביתו של ד"ר ג'קיל לפחות עם שלושה שוטרים אלא הגיע לבדו לביתו של ד"ר ג'קיל סופו שנרצח על ידי האחות הייד בגופו של ד"ר ג'קיל. האחרון שהבחין בכך שד"ר ג'קיל הוא הרוצח, היה זה אדם סומא (עיוור) שעסק לפרנסתו בקבצנות נגינה, הוא הגיע למסקנה שד"ר ג'קלין הוא הרוצח בעזרת חוש הריח, שכן בעזרת חוש זה הוא הבין שהאחות הייד נמצאת בגופו של ד"ר ג'קיל. בכל מקרה הוצגה הייד בסרט בתור אישה שלא יכלה לא לרצוח אישה אחת ליום.

סצנות הסיום של הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגופה הרוצחת של ד"ר ג'קיל\האחות הייד אכן מצאה את מותה לאחר שנהרגה בעת שנפלה מגובה, להבדיל מהרוצחים השכירים ששכר ד"ר ג'קלין אשר לא מתו ועוד יצאו בידיים נקיות מעבירת הרצח ובכך הם לא באו על עונשם.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]