ד"ר מרטינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגפיי ד"ר מרטינס
מאפיין ייחודי בולט של נעלי החברה – התפר הצהוב בשולי הנעליים

ד"ר מרטינסאנגלית: Dr. Martens) הוא מותג הנעלה והלבשה בריטי. הנעליים הייחודיות של ד"ר מרטינס פותחו במקור על ידי הרופא הגרמני ד"ר קלאוס מרטנס (Klaus Maertens) והם זכו להצלחה רבה בשוק הגרמני במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1959, יצרנית ההנעלה הבריטית "ר. גריגס גרופ בע"מ" (R. Griggs Group Ltd.) רכשה ממרטנס את הפטנט לייצור הנעליים בבריטניה וב-1 באפריל 1960 החלו להימכר הנעליים הראשונות תחת המותג ד"ר מרטינס. בין השנים 1960 ל-2010 נמכרו מעל ל-100 מיליון זוגות נעליים של המותג ד"ר מרטינס ברחבי העולם.

המגפיים הייחודיות של ד"ר מרטנס הפכו לאורך השנים לפופולריות במיוחד בקרב הסקינהדס בבריטניה, ועד סוף שנות ה-80 הם הפכו גם פופולריים בסצנת הפאנק, בקרב מוזיקאים בולטים שונים, בנוסף לתתי-תרבויות נוער שונות בעולם המערבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר קלאוס מרטנס (Klaus Märtens) היה רופא בצבא הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. בעת חופשת סקי שערך באלפים הבוואריים בשנת 1945 מרטנס נפגע בקרסול. בהמשך מרטנס גילה כי הנעליים הצבאיות הסטנדרטיות שלבש באותה העת לא היו נוחות מספיק לרגלו הפצועה. בעקבות כך, בעת שהוא החלים מפציעתו, מרטנס עיצב דגם משופר למגפי הצבא הסטנדרטיות. שבועות ספורים בלבד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בעת שגרמנים רבים בזזו דברי ערך מחנויות שונות בעריהם, מרטנס גנב מעט ציוד מחנות של סנדלר מקומי ובאמצעות הציוד הזה יצר את זוג הנעליים הראשון שהתבסס על העיצוב הייחודי שפיתח, אשר היה עשוי עור רך והכיל סוליה בעלת כרית אוויר.

מרטנס לא הצליח בתחילה לשווק את הנעל הייחודית שפיתח עד אשר בשנת 1947 הוא פגש במינכן בחברו מימי האוניברסיטה, ד"ר הרברט פאנק (Herbert Funck). השניים הפכו לשותפים והחלו בהמשך לייצר את הנעליים בעירייה סיסהאופט (Seeshaupt) אשר ממוקמת בקרבת מינכן, כאשר הם החליטו להחליף את הסולייה המקורית בסוליית גומי (חומר גלם זה הם לקחו במקור מציוד שלא היה בשימוש בשדות התעופה של הלופטוואפה). הסוליות הנוחות הפכו ללהיט גדול בקרב עקרות בית בגרמניה, כאשר לפי ההערכות של מרטנס 80% מהרוכשים של הנעליים במשך העשור הבא היו נשים מעל גיל 40.[1] בעקבות הגידול המשמעותי במכירות בשנת 1952 מרטנס ופאנק פתחו מפעל ייצור במינכן. בשנת 1959, יצרנית ההנעלה הבריטית "ר. גריגס גרופ בע"מ" (R. Griggs Group Ltd.) רכשה ממרטנס ופאנק את הפטנט לייצור הנעליים בבריטניה. גריגס גרופ ביצעו מספר שינויים מהותיים במוצר – הם ביצעו אינגלוז לשם המותג (Martens במקום Märtens), שינו מעט את צורת העקב על מנת לגרום לנעליים להתאים טוב יותר, וכמו כן הם הוסיפו תפר צהוב בשולי המגפיים, וכמו כן על כל הנעליים שהחברה ייצרה בבריטניה הודפס השם "AirWair".

הנעליים הראשונות של המותג ד"ר מרטינס (דגם מספר 1460) הופיעו לראשונה בשווקים בבריטניה ב-1 באפריל 1960. באנגליה, הנעליים הפכו במהרה פופולריים למדיי בקרב עובדי צווארון כחול, כגון דוורים, שוטרים ועובדים במפעלים. בעקבות כך עם השנים נעלי ד"ר מרטינס מזוהים לרוב עם מעמד הפועלים בבריטניה. בשנות ה-70 המוקדמות, הנעליים הפכו פופולריים בקרב הסקינהדס בבריטניה אשר אימצו לעצמם את קוד הלבוש של מעמד הפועלים. עד סוף שנות ה-80 הם הפכו גם פופולריים בקרב מוזיקאים בולטים שונים (בהם חברי הלהקות The Who, הקלאש, הקיור, רובים ושושנים והרד הוט צ'ילי פפרז), בסצנת הפאנק, בקרב רוקיסטים, בנוסף לתתי-תרבויות נוער שונות בעולם המערבי. במהלך שנות ה-90 הם גם הפכו פופולריים למדי כפריט אופנתי המזוהה עם סצנת הגראנג' שפרחה באותה העת בארצות הברית ונעלו אותם בין היתר גם מוזיקאים בולטים שונים בסצנה זו (בהם חברי הלהקות פרל ג'אם ונירוואנה). אף על פי כן, העלייה בפופולריות של הנעליים בקרב גלוחי ראש הובילה לכך שהמותג החל להיות מזוהה בקרב הציבור הרחב עם אלימות. בעקבות כך, בסוף נובמבר 1994 הושקה חנות של ד"ר מרטינס בת שש קומות בקובנט גרדן בלונדון אשר בנוסף לנעליים מכרה גם מזון, חגורות, ושעונים תחת המותג "ד"ר מרטינס". בשלב זה חברת ר. גריגס גרופ בע"מ העסיקה 2,700 עובדים אשר ייצרו בסביבות 10 מיליון זוגות נעליים בשנה.

היקף המכירות של נעלי ד"ר מרטינס דעך במידה משמעותית במהלך העשור הראשון של המאה ה-21. הכנסות הבינלאומית של המוצר ירדו מ-412 מיליון דולרים ב-1999 ל-127 מיליון דולרים בשנת 2006. בשנת 2003 חברת ד"ר מרטינס הייתה על סף פשיטת רגל. בעקבות כך חדלה החברה באופן מיידי מלייצר את נעליים בבריטניה, והעבירה את כל פס הייצור לסין ולתאילנד. חמשת המפעלים ושתי החנויות של החברה בבריטניה נסגרו באופן מיידי כתוצאה מהחלטה זו, ויותר מ-1000 עובדי החברה פוטרו. בעקבות כך, חברת ר. גריגס גרופ בע"מ העסיקה מעתה רק 20 עובדים בבריטניה, אשר כולם עבדו רק במשרד הראשי של החברה.[2]

בשנת 2004, החברה החלה לייצר שוב נעליים במפעל ביישוב וולאסטון במחוז נורת'האמפטונשייר שבאנגליה. המוצרים שמיוצרים במפעל זה משווקים בתור נעליים "משובחות" המיוצרות בהתאם למפרט המקורי. אף על פי כן, היקף המכירות של הנעליים שמיוצרות כיום באנגליה אלו נמוך במידה משמעותית בהשוואה לאלה שמיוצרות באסיה. בשנת 2010 המפעל ייצר 50 זוגות ביום בלבד. ראוי לציין כי היקף המכירות העולמי של נעלי ד"ר מרטינס גדל במידה משמעותית בתחילת העשור השני של המאה ה-21‏[3].

בין השנים 1960 ל-2010 נמכרו מעל ל-100 מיליון זוגות של נעלי ד"ר מרטינס ברחבי העולם, ונכון לשנת 2010, החברה מכרה מעל ל-250 דגמים שונים של נעליים.[1] בין השנים 2009 ל-2011 חברת ר. גריגס גרופ בע"מ פתחה 14 חנויות חדשות של ד"ר מרטינס בבריטניה, בארצות הברית ובהונג קונג וכמו כן החברה השיקה גם ליין של ביגוד תחת מותג זה במהלך שנת 2011. [4]

אזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסצנה בסרט "007 באזור מסוכן" (הסרט ה-15 בסדרת סרטי הריגול ג'יימס בונד), בה ג'יימס בונד (המגולם על ידי טימותי דלטון) נתלה על גבי שק היוצא מזנב של המטוס הרקולס בעודו נלחם נגד רוצח בשם נקרוס (אנדריאס וישנייבסקי), ישנו תצלום תקריב בו ניתן לראות בבירור כי נקרוס נאחז באחת מנעלי הד"ר מרטינס השחורות של בונד בעודו תלוי באוויר. בעקבות כך בונד חותך את שרוכי הנעל ומשחרר את נקרוס אל מותו כאשר הנעל בידו.[5]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטרילוגיית הספרים שלו ("אדום החזה", "נמסיס" ו- "כוכב השטן") מציין יו נסבו כי גיבור הסדרה, הבלש הארי, נועל מגף שחור כבד- ד"ר מרטינס.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]