דוקטור סטריינג'לאב

דוקטור סטריינג'לאב
Dr. Strangelove or: How I Learned to Stop Worrying and Love the Bomb
	מתוך כרזת הסרט
מבוסס על	Red Alert
בימוי	סטנלי קובריק
הופק בידי	סטנלי קובריק
תסריט	סטנלי קובריק,; טרי סווט'רן,; פיטר ג'ורג'; (על פי ספר מאת פיטר ג'ורג')
עריכה	אנתוני הארווי
שחקנים ראשיים	פיטר סלרס; ג'ורג' סי. סקוט; קינן ווין
מוזיקה	לאורי ג'ונסון
צילום	גילברט טיילור
מדינה	ארצות הברית ; אנגליה
חברת הפקה	Hawk Films, סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סרטי קולומביה, נטפליקס, וודו
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	29 בינואר 1964
משך הקרנה	94 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט קומדיה שחורה, סרט סטירי, סרט מלחמה, סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
תקציב	1,800,000‏$
הכנסות	9,440,272‏$
הכנסות באתר מוג'ו	drstrangelove
פרסים	פרס באפט"א
	דף הסרט ב־IMDb

דוקטור סטריינג'לאב (באנגלית: Dr. Strangelove or: How I Learned to Stop Worrying and Love the Bomb, תרגום: דוקטור סטריינג'לאב, או: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפצצה) הוא סרט מסוגת קומדיה שחורה משנת 1964 בבימויו של סטנלי קובריק. הסרט מציג סאטירה פוליטית שעוסקת במלחמה הקרה, בדוקטרינת ההשמדה ההדדית ובמאזן האימה. הכוכב הראשי בסרט הוא פיטר סלרס, המגלם שלוש דמויות שונות. הסרט מבוסס במידת מה על הספר "Red Alert" מאת פיטר ג'ורג'.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מספרת על גנרל מחיל האוויר האמריקני, ג'ק ד. ריפר, המחליט ליזום מלחמה גרעינית בחששו מפני קנוניה קומוניסטית לזהם את מי השתייה בפלואוריד ולאיים על "נוזלי הגוף היקרים" של בני העם האמריקני. חששו של ריפר מפלואוריד נובע כנראה מאין-אונות אותה ייחס לשתיית מים שהועשרו בחומר. ריפר פוקד על טייסיו לתקוף על פי תוכנית תקיפה R, בידיעה שמתווה התוכנית יקשה מאוד על יצירת קשר עם הטייסים ללא צופן בעל 3 אותיות Peace On Earth - POE המצוי רק בידיו, נועל עצמו בבסיס ומקווה שהמתקפה תצית מלחמה גרעינית כוללת.

שלושה אנשים יכולים למנוע את הקטסטרופה, ואת כולם מגלם פיטר סלרס. ד"ר סטריינג'לאב, מדען גרמני נאצי לשעבר (שמו הגרמני, לפני האנגלוז, היה מרקווירדיגליבה) שהוא עתה יועץ מדעי בכיר בבית הלבן, הסובל מתסמונת הגף הזרה ולכן אחת מידיו איננה נשמעת לו ומאיימת לחנקו; נשיא אמריקני חלש ואנמי, מרקין מפלי; ואלוף-משנה בריטי ליונל מנדרייק, היחיד היכול לתקשר עם ריפר.

אל חדר המלחמה בבית הלבן מובא השגריר הסובייטי, למורת רוחו של הגנרל "באק" טרג'ידסן. השגריר מספר כי ברית המועצות בנתה מכשיר אוטומטי שאינו ניתן לנטרול, "מכונת יום הדין", שתוכנת להגיב לכל תקיפה בהפעלת סדרה של פצצות ממולחות. דהיינו, פצצות אטום מועשרות ב"קובלט תוריום ג'י", חומר רדיואקטיבי חזק ומסוכן במיוחד. השפעות "מכונת יום הדין" יהרסו בתוך חודשיים את כל החי והצומח על שטח כדור הארץ ויהפכו אותו למקום שבלתי ראוי למחיה במשך כ-93 שנים. ד"ר סטריינג'לאב מתערב בשיחה וטוען כי "מכונת יום הדין" הייתה הרתעה מושלמת לו קיומה היה ידוע; השגריר הסובייטי עונה כי ראש ממשלת ברית המועצות תכנן להכריז עליה בשבוע שלאחר מכן. טרג'ידסון השש אלי קרב ממליץ לנשיא להורות על מכה גרעינית יזומה, משום שלא ניתן לעצור את המפציצים ו"ברגע שהם יפגעו במטרות, הרוסים ישתגעו לחלוטין ויירו את כל מה שיש להם" ולכן כדאי לפעול ראשונים. הוא מרגיע את מפלי בהבטיחו שאם צעד כזה יינקט, "נספוג אבדות אזרחיות סבירות לחלוטין של בין עשרה לעשרים מיליון." הנשיא מסרב בקור.

בבסיס הצבאי, מנדרייק מצליח לבסוף לשכנע את ריפר. הגנרל רושם על דף במשרדו את הקוד לצופן הסודי, ומתאבד. הקוד מועבר בהצלחה לכל המטוסים, מלבד אחד. מפציץ בי-52 זה מוטס על ידי רב-סרן "קינג" קונג, טקסני תמהוני ומסור לתפקידו. טיל קרקע-אוויר סובייטי הרס את מכשיר הקשר שלו, ולכן אי-אפשר להחזירו לאחור. על אף שספגו נזק רב, ולמרות שאנשי חדר המלחמה מסייעים לפיקוד ההגנה האווירית הסובייטית בניסיונות להפילו, אנשי הצוות מגיעים ליעדם. "קונג" מטיל את הפצצה ידנית בגלל הנזק למטוס ורוכב עליה בעצמו כשהוא מנופף בכובעו, והמטרה על הקרקע מושמדת בפיצוץ אטומי. "מכונת יום הדין" מופעלת.

במקביל לשיגור, סטריינג'לאב מציע לנשיא לאסוף כמה מאות אלפי אנשים שיחיו בתחתיות מכרות עמוקים אליהם לא תוכל הקרינה להגיע במאה הבאה. מפלי תוהה אם הניצולים הללו לא יהיו המומים וכואבים לנוכח השמדת כל קרוביהם וכדור הארץ עד שיסרבו להמשיך לחיות בפירים, אך טרג'ידסן מסיט את הדיון ותוהה כיצד להתכונן להמשך המלחמה הקרה ברגע בו אפשר יהיה שוב לאכלס את פני השטח ומה יש לעשות כדי למנוע מהסובייטים להשתלט על פירים נוספים שיאפשרו לקבוצות השורדים שלהם להתרבות בהיקף יותר ולנצח בעוד מאה שנה: "אדוני הנשיא, איננו יכולים להרשות פער פירי מכרה!" סטריינג'לאב מצליח לקום מהכיסא, להפתעתו, וצועק בשמחה: "מיין פיהרר, אני יכול ללכת!" באותו הרגע מופעל נשק יום הדין הסובייטי והסרט מסתיים במונטאז' של פיצוצים גרעיניים כשברקע מתנגן השיר "We'll Meet Again" בביצוע הזמרת ורה לין.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לסרט התחיל כרעיון מעורפל של קובריק הסובב סביב מותחן על תאונה גרעינית. קובריק החל לבצע מחקר בנושא, והתוודע אל הספר "Red Alert" של פיטר ג'ורג'. קובריק התרשם מאוד מהספר, והתייעץ עליו עם מי שיזכה לאחר מכן בפרס נובל לכלכלה תומאס שלינג. שלינג כתב ב-2006 כי שיחות אלו (שהתקיימו בשנת 1960) גרמו לקובריק לקנות בסופו של דבר את הזכויות לספר וליצירת הסרט. בשיתוף ג'ורג' החל קובריק לכתוב את התסריט אשר יועד להיות דרמה רצינית ולא סאטירה. ככל שהתקדמה כתיבת התסריט, קובריק זיהה את הפוטנציאל לסאטירה בנושא, והחליט לשנות את אווירת הסרט. במהלך ההפקה הגוון הקומי והסאטירי הפך מובהק בעקבות הופעתו של פיטר סלרס, שאלתר והוסיף על התפקידים הכתובים להם לוהק.^[1]

הסרט מטיב להסביר את עקרון נשק יום הדין. חלק מהדיאלוגים בסרט מצוטטים מספרו של הרמן קהאן (אנ'), "על מלחמה תרמו-גרעינית". בספר זה מפרט קהאן את אסטרטגיית הלוחמה גרעינית לגבי נשק יום הדין.

הסרט צולם ליד לונדון שבממלכה המאוחדת, היות שסלרס היה בתהליכי גירושין ובשל כך לא יכול לעזוב את אנגליה. בנייני האולפן שימשו גם כחזית בסיס חיל האוויר בסרט. חדר המצב עוצב כך שייראה מעט כמו מקלט עמיד בפני פיצוץ, והשולחן בו עוצב מעט כמו שולחן פוקר - מטאפורה לכך שהמנהיגים היושבים מהמרים על עתיד העולם. צילומי המונטאז' בסוף הסרט נלקחו מניסוי טריניטי וממבצע פרשת דרכים שהתרחש באיי מרשל. במקור הסרט היה אמור להסתיים כשכל יושבי חדר המלחמה זורקים עוגות פאי על חבריהם. סוף זה נגנז.

הקרנת הבכורה הייתה אמורה להתקיים ב-22 בנובמבר 1963, היום בו נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי נרצח. לאור הרצח הקרנת הבכורה נדחתה לינואר 1964, בשל מצב הרוח הירוד של הציבור. בנוסף על כך אחת השורות בסרט, "חבר'ה, יכול היה להיות סוף שבוע טוב מאוד בדאלאס עם כל הדברים האלה" דובבה כך שבמקום העיר דאלאס, יישמע שמה של העיר לאס וגאס. זאת כיוון שקנדי נרצח ביום שישי בדאלאס. רצח קנדי שימש עוד סיבה לכך שסצנת הפשטידות בסוף הסרט נגנזה. במהלך הסצנה אחד המשתתפים אומר כי "חבר'ה, הנשיא הצעיר והאבירי שלנו נפגע בשיאו!".

קבלת הסרט בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דוקטור סטריינג'לאב" הצליח מאוד מבחינה מסחרית, והרוויח למעלה מארבעה מיליון דולרים באמריקה הצפונית במהלך הקרנותיו הראשונות. הסרט הצליח מאוד גם מבחינת הביקורות, והוא הסרט הכי מצליח של קובריק באתר Rotten Tomatoes, עם ציון של כ-99% (על סמך של כ-73 ביקורות). הסרט מופיע ברשימת 100 הסרטים הגדולים של רוג'ר איברט. הוא הופיע במקום 26 ברשימת 500 הסרטים הטובים ביותר של מגזין אמפייר.

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, הביטוי "מתנהג כמו דוקטור סטריינג'לאב" הפך למטבע לשון לתיאור של התנהגות מטורפת, בה נוצרת פגיעה בשני הצדדים.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט ארמגדון, רוקהאונד (בגילומו של סטיב בושמי), מאבד את שפיותו, ואז רוכב על פצצת האטום, תוך כדי שהוא אומר שהוא כמו ד"ר סטריינג'לאב.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדויות לפרס אוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס באפט"א לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הבריטי הטוב ביותר (זכייה)
השחקן הבריטי הטוב ביותר - פיטר סלרס (מועמדות)
העיצוב האמנותי הטוב ביותר לסרט שחור-לבן (זכייה)
התסריט הבריטי הטוב ביותר (מועמדות)
השחקן הזר הטוב ביותר (מועמדות)

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלרס כקפטן מנדרייק
סלרס כנשיא מפלי
סלרס כדוקטור סטריינג'לאב
ריפר מסביר למנדרייק על זיהום מי השתייה בפלואוריד
תוכנית תקיפה R
מייג'ור קונג רוכב על הפצצה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דוקטור סטריינג'לאב בוויקישיתוף

"דוקטור סטריינג'לאב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"דוקטור סטריינג'לאב", באתר נטפליקס
"דוקטור סטריינג'לאב", באתר AllMovie (באנגלית)
"דוקטור סטריינג'לאב", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"דוקטור סטריינג'לאב", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"דוקטור סטריינג'לאב", באתר Metacritic (באנגלית)
"דוקטור סטריינג'לאב", באתר אידיבי
"דוקטור סטריינג'לאב", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"דוקטור סטריינג'לאב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פסטיבל כאן: תוכנית רדיו המוקדשת כולה לסרט "ד"ר סטריינג'לאב", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
פיטר טונגט The Wall Street Journal, ‏"ד"ר סטריינג'לאב": האם קומדיה שבסיומה העולם נהרס יכולה להיות מצחיקה כל כך?, באתר גלובס, 12 בינואר 2023
דוקטור סטריינג'לאב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Peter Sellers: the actor that Stanley Kubrick was "in awe of", faroutmagazine.co.uk, ‏16 February 2023

[1] Peter Sellers: the actor that Stanley Kubrick was "in awe of", faroutmagazine.co.uk, ‏16 February 2023

[1]

זוכי פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר
1947‏-1960	שנות חיינו היפות ביותר (1947) • המלט (סרט, 1948) (1948) • גונבי האופניים (1949) • הכל אודות חוה (1950) • במעגל (1951) • פורץ השחקים (1952) • משחקים אסורים (1953) • שכר האימה (1954) • ריצ'רד השלישי (1955) • ז'רבז (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • מקום בצמרת (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980	אדי פלסון/בלדה לחייל (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • גבירתי הנאווה (1965) • מי מפחד מווירג'יניה וולף? (1966) • אדם לכל עת (1967) • הבוגר (1968) • קאובוי של חצות (1969) • קיד וקסידי (1970) • יום ראשון הארור (1971) • קברט (1972) • לילה אמריקאי (1973) • לקומב לוסיין (1974) • אליס לא גרה כאן יותר (1975) • קן הקוקייה (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • ג'וליה (1978) • מנהטן (1979) • איש הפיל (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • לחנך את ריטה (1983) • דמעות של שתיקה (1984) • שושנת קהיר הסגולה (1985) • זיכרונות אהבה מפירנצה (1986) • ז'אן דה פלורט (1987) • הקיסר האחרון (1988) • ללכת שבי אחריו (1989) • החבר'ה הטובים (1990) • הקומיטמנטס (1991) • זיכרונות מאחוזת הווארד (1992) • רשימת שינדלר (1993) • ארבע חתונות ולוויה אחת (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום	שר הטבעות: אחוות הטבעת (2001) • הפסנתרן (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • הטייס (2004) • הר ברוקבק (2005) המלכה (2006) • כפרה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • התבגרות (2014) • האיש שנולד מחדש (2015) • לה לה לנד (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • רומא (2018) • 1917 (2019) • ארץ נוודים (2020) • כוחו של הכלב (2021) • במערב אין כל חדש (2022) • אופנהיימר (2023)

זוכי פרס באפט"א לסרט הבריטי הטוב ביותר
1947‏-1967	Odd Man Out‏ (1947) • The Fallen Idol‏ (1948) • האדם השלישי (1949) • The Blue Lamp‏ (1950) • The Lavender Hill Mob‏ (1951) • The Sound Barrier‏ (1952) • ג'נבייב (1953) • בחירתו של הובסון (1954) • ריצ'רד השלישי (1955) • מרקיע שחקים (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • מקום בצמרת (1958) • Sapphire‏ (1959) • מוצאי שבת ובוקר יום א' (1960) • קורטוב של דבש (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • תיק איפקרס (1965) • המרגל שחזר מן הכפור (1966) • אדם לכל עת (1967)
1992–היום	משחק הדמעות (1992) • ארץ הצללים (1993) • חברים לרצח (1994) • טירופו של המלך ג'ורג' (1995) • סודות ושקרים (1996) • Nil by Mouth‏ (1997) • אליזבת (1998) • East Is East‏ (1999) • בילי אליוט (2000) • פארק גוספורד (2001) • The Warrior‏ (2002) • לגעת באינסוף (2003) • אהבה של קיץ (2004) • וולאס וגרומיט והארנב הקטלני (2005) המלך האחרון של סקוטלנד (2006) • This Is England‏ (2007) • Man on Wire‏ (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • החפרפרת (2011) • סקייפול (2012) • כוח משיכה (2013) • התאוריה של הכול (2014) • ברוקלין (2015) • אני, דניאל בלייק (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • המועדפת (2018) • 1917 (2019) • צעירה מבטיחה (2020) • בלפסט (2021) • רוחות אינישרין (2022)

סרטי סטנלי קובריק
סרטים באורך מלא	פחד ותשוקה (1953) • נשיקת הרוצח (1955) • ההרג (1956) • שבילי התהילה (1957) • ספרטקוס (1960) • לוליטה (1962) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • 2001: אודיסיאה בחלל (1968) • תפוז מכני (1971) • בארי לינדון (1975) • הניצוץ (1980) • מטאל ג'אקט (1987) • עיניים עצומות לרווחה (1999)
סרטים קצרים	יום הקרב (1951) • הכומר המעופף (1951) • יורדי הים (1953)