דאגלס אדאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דאגלס אדאמס
דאגלס אדאמס
תאריך לידה	11 במרץ 1952 קיימברידג', אנגליה, הממלכה המאוחדת
תאריך פטירה	11 במאי 2001 סנטה ברברה, קליפורניה, ארצות הברית
לאום	בריטי
פעילות בולטת	מחבר טרילוגיית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"
מקצוע	סופר
אתר אינטרנט	www.douglasadams.com

דאגלס נואל אדאמס (באנגלית: Douglas Noël Adams‏; 11 במרץ 1952 - 11 במאי 2001) הוא סופר מדע בדיוני. נודע בעיקר כמחבר הטרילוגיה "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". נולד בקיימברידג', בריטניה.

אדאמס כתב סדרת תסכיתי רדיו בשם "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", ששודרו ברשת ה-BBC האנגלית בשנת 1978. בסדרה הופקו כ-20 פרקים לפני שהפכה לספר בשם זה, ולאחר מכן לסדרת ספרי מדע בדיוני מהמצליחות בעולם. ב-1981 הופקה ב-BBC. סדרת טלוויזיה בת שישה פרקים באותו שם המבוססת על סדרת התסכיתים. בנוסף כתב שני ספרים בסדרת עלילותיו של הבלש ההוליסטי דירק ג'נטלי וספרים נוספים. אדאמס פעל למען איכות הסביבה, בפרט למען מינים נעלמים. במסגרת פעילות זו כתב את הספר "הזדמנות אחרונה לראות".

דאגלס אדאמס נפטר מהתקף לב ב-11 במאי 2001, בהיותו בן 49. שנה לאחר מותו, בחודש מאי 2002, יצא לאור ספרו "סלמון הספק" ("The Salmon of Doubt"), המכיל סיפורים קצרים, מאמרים ומכתבים שנמצאו במחשביו. בשנת 2005 תורגם ספר זה לעברית.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ילדות 1.2 עבודות ראשונות 1.3 אוניברסיטה 1.4 חייו הבוגרים 2 ספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" 3 הספרים בסדרה "דירק ג'נטלי" 4 ספרים נוספים 5 פרויקטים נוספים 6 מחוות 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ילדות

דאגלס נואל אדאמס נולד ב-11 במרץ 1952 בקיימברידג' שבבריטניה [אחת מבדיחותיו אומרת שהוא היה דנ"א (ראשי התיבות של שמו) בקיימברידג' תשע שנים לפני שווטסון וקריק גילו את הדנ"א]. המצב הכלכלי של משפחתו של אדאמס היה "גרוע למדי", והם עברו מקיימברידג' לפאתי מזרח לונדון שישה חודשים לאחר הולדתו.

לאחר גירושיי הוריו (ג'אנט אדאמס וכריסטופר דאגלס אדאמס) בשנת 1957 עבר אדאמס יחד עם סוסן, אחיו, ג'נט, אמו, והוריה של אמו, לברנטווד אסקס. סבתו של אדאמס הפכה את ביתה למקלט לבעלי-חיים פצועים, שלפי דבריה הזיקו לאדאמס וגרמו לו להתקפי חום ואסתמה.

ב-1959 התחיל ללמוד בבית הספר ברנטווד, ונחשב לתלמיד מבריק. עם זאת אמר: "ימי בית הספר זכורים לי במעורפל. הם היו הדבר שהתרחש ברקע, כשאני ניסיתי להקשיב לביטלס". הגורם השני שהשפיע על אדאמס היה מונטי פייתון. אחרי שנים של האזנה לתוכניות רדיו שלהם, הוא מתאר כהתגלות דתית את הרגע שבו הבין "שאנשים אינטליגנטיים יכולים להתבטא דרך צחוק-ובוא בזמן להשתטות עד מאוד".

כאשר היה בין 13 התחתנה אמו בשנית, ועברה לגור בדורסט. בעקבות עזיבתה הפך אדאמס מתלמיד יום בבית הספר לתלמיד פנימייה. את חייו בפנימייה תיאר כך: "נראה לי שהם מבלים יפה (תלמידי הפנימייה), ואכן נהניתי מאוד מחיי בפנימייה. יש בי חלק שאוהב לחשוב בחיבה על הפן המתבודד והמורד שבי, אבל מדויק יותר לומר שאני אוהב להתחכך כנגד איזה ממסד חמים ונעים. אין טוב מכמה איסורים שאפשר לבעוט בהם בנוחות."

[עריכה] עבודות ראשונות

חלק מכתביו המוקדמים של אדאמס התפרסמו בזמן לימודיו, בבית הספר שבו למד (כגון: מחזה סוף סמסטר שניקרא "Doctor Which" והיווה סטירה לסדרה "Doctor Who"). בנוסף במסגרת בית הספר העניק לו המורה שלו לאנגלית, פרנק הלופורד 10 מתוך 10 בכתיבה יצירתית. היה זה ה-10 מתוך 10 הראשון שנתן במשך כל קריירת הלימוד שלו. אדאמס אמר שהוא זכר זאת במשך כל חייו, ושזה עזר לו להתמודד עם מחסומי כתיבה בהמשך.

בגיל 16 העלה אדאמס עם כמה מחבריו את המחזה "יוליוס קיסר". לאחר ההופעה התבדח אדאמס על גובהו (אדאמס התנשא לגובה של 1.83 מטר כבר בגיל 12, והפסיק לגדול כאשר היה בגובה של 1.96), ואמר שעדיף היה אילו אחת הדמויות הייתה אומרת במקום המשפט: "ניפגש מתחת למגדל השעון", את המשפט: "ניפגש מתחת לאדאמס".

[עריכה] אוניברסיטה

בשנת 1971, לאחר התיכון, עבר אדאמס לאוניברסיטת סנט ג'ון בקימבריג'. אדאמס טען שבחר באוניברסיטה זו בעקבות אהבתו למונטי פייטון ורצונו להצטרף Footlights Dramatic Club בו, כפי שידע, היו בעבר כמה וכמה סופרים אנגלים. לאחר שלא הצליח להתקבל למועדון, הוא התחיל לכתוב ולהופיע בהצגות תיאטרון עם ויל אדאמס (אין קשר משפחתי) ומרטין סמית'. ביחד הם הקימו קבוצה בשם אדאמס-סמית'-אדאמס. לאחר מספר הופעות התקבל אדאמס למועדון. בשנת 1974 סיים אדאמס תואר ראשון בספרות אנגלית.

[עריכה] חייו הבוגרים

בשנת 1974, התפרסמו חלק מהדברים שכתב בזמן האוניברסיטה (לאחר עריכה), בטלוויזיה, בערוץ ה-BBC2 באותה שנה, עלתה בלונדון גרסה של ההצגה. גראהם צ'אפמן גיבור הילדות של אדאמס, וחבר בצוות מונטי פייתון, ראה את ההצגה, ויצר איתו קשר. כשנפגשו ביקש צ'אפמן מאדאמס עזרה בסיום תסריט שהיה צריך לגמור עד הצהריים. נוצרה ביניהם שותפות כתיבה קצרה, במהלכה, בין השאר, הרוויח אדאמס זכויות כתיבה על הפרק ה-45 בסדרה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון". הוא הרוויח את זכויות הכתיבה בזכות טיוטה שנקראה "Patient Abuse" ומספרת אל אדם שנדקר אל ידי אחות, וכאשר הוא מגיעה אל הרופא שלו, בעודו מדמם מהבטן, זה נותן לו למלא מספר טפסים לפני שהוא מתחיל בניתוח (מכאן הוא לקח גם את הבדיחה על "הווגונים" בהמשך). אדאמס עזר גם לתכנן את הפוסטר לסרט-"מונטי פייתון והגביע הקדוש".

בנוסף, היו לאדאמס שתי הופעות קצרות בעונה הרביעית של הסדרה של מונטי פייתון. פעם אחת בתחילת פרק 42 בתפקיד רופא לבוש מסכה, ופעם השנייה בפרק 44 כשהוא מעמיס טילים על עגלה הנהוגה בידי טרי ג'ונס.

בשנת 1975, אחרי שנפרד מצ'אפמן, נתקל אדאמס בקושיים במכירת הדברים שכתב, הוא המשיך לכתוב מערכונים אבל לא להצליח להתפרנס מזה. כתוצאה מהקושי להתפרנס כתסריטאי עבד אדאמס במגוון עבודות שונות ומשונות, כגון מנקה של לול תרנגולות, ושומר ראש של משפחתו של אחד משליטי קטאר (עבודה אליה הגיע בעקבות מודעה בעיתון). בזמן העבודה כשומר ראש לקה אדאמס בדיכאון, וכשנסע לבקר את אימו בחג המולד, נשאר אצלה במשך שנה.

ב-1978 יצאה סדרת הרדיו של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. ב-1979 יצאה גרסת הספר לתסכיתים. ב-1980 יצאה גרסה חדשה לתסכיתי הרדיו, יחד עם הספר "המסעדה שבסוף היקום" ספר המשך ל-"מדריך".

למרות כל הספרים המצליחים בשנות השמונים מצבו הכלכלי הידרדר. הוא הפסיק להפיק הנאה מהכתיבה, והתחיל להתעניין בגאדג'טים ובמאבק למען איכות הסביבה. לפי דבריו, הסיבה להתדרדרות הכספית היא זאת: "משלמים לך המון ואתה לא מרוצה, הדבר הראשון שאתה עושה הוא לקנות דברים שאתה לא צריך ולא רוצה - ובשביל זה אתה צריך עוד כסף". ב-1981 יצא מדריך הטרמפיסט לגלקסיה כסדרת טלוויזיה. הסדרה לא הצליחה כמצופה.

ב-1983 יצא הספר "The Meaning of Liff", שנכתבב עקבות משחק שנהג לשחק עם ג'ון לויד. במהלך המשחק כל אחד אומר שם של עיר, והאדם השני צריך להגיד מה המשמעות של אותה מילה (כך למשל, משמעות המילה “woking” היא "התחושה שאתה מרגיש כשאתה עומד במטבח ותוהה למה בדיוק באת לשם").

ב-1984 הוא סיים את "היו שלום ותודה על הדגים" הספר השלישי בסדרת המדריך. באותה שנה יצא גם משחק מחשב לפי הסיפור של מדריך הטרמפיסט. ב-1987, וב-1988 יצאו שני הספרים בסדרת דירק ג'נטלי, "סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי" ו-"שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש". בנוסף ב-1987 הוציא משחק מחשב בשם "בירוקרטיה". ב-1990 הוא הוציא לאור את "הזדמנות אחרונה לראות" ספר העוסק בחיות נכחדות, ובמסעו של אדאמס מטעם ה-BBC, יחד עם הזואולוג מארק קרווארדיין, לראות אותן בפעם האחרונה.

ב-1991 סיים לכתוב את "The Deeper Meaning of Liff" (ספר ההמשך לספר "The Meaning of Liff"). ב-1991 נישא לפרקליטה ג'ין בלסון. ב-1992 יצא "לא מזיק ברובו" הספר החמישי בטרילוגיה של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. ב-1994 נולדה בתו פולי.

באמצע שנות ה-90 הפסיק לכתוב מכיוון שלפי דבריו: "נתקעתי לגמרי באמצע כתיבת רומן, ואפילו שזה נשמה כפוי טובה, המחשבה שאצטרך לחתום על אינספור ספרים עוררה בי כעס ודיכאון". ב-1997 הוציא משחק מחשב בשם "ספינת החלל טיטניק".

דאגלס אדאמס מת ב-11 במאי 2001 מהתקף לב. לאחר מותו הוכרז ה-25 במאי כ- "יום המגבת", יום לזכרו של דאגלאס אדאמס.

ב-2002 יצא ספרו האחרון "סלומון הספק" שהורכב מכל מיני קטעים שכתב במהלך חייו, כולל חלק מתוך הספר השלישי של "דירק ג'נטלי" אותו מעולם לא סיים לכתוב.

[עריכה] ספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"

• מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (ספר) (The Hitchhiker's Guide To The Galaxy") (1979")
• המסעדה שבסוף היקום (1980) ("The Restaurant At The End Of The Universe")
• החיים, היקום וכל השאר (1982) ("Life, The Universe And Everything")
• היו שלום ותודה על הדגים (1984) ("So Long And Thanks For All The Fish")
• לא מזיק ברובו (1992) ("Mostly Harmless")

שלושת הספרים הראשונים בסדרה תורגמו לעברית על ידי מתי ונגריק ודנה לדרר; שני האחרונים תורגמו על ידי גבי פלג. כל חמשת הספרים יצאו לאור בהוצאת "כתר".

[עריכה] הספרים בסדרה "דירק ג'נטלי"

• סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי (Dirk Gently's Holistic Detective Agency") (1987"). תרגום לעברית: דפנה ארנולד-עמית.
• שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש (1988) ("The Long Dark Teatime of the Soul"). תרגום לעברית: עמנואל לוטם.

שני הספרים יצאו לאור בהוצאת כתר.

[עריכה] ספרים נוספים

• The Meaning of Liff (עם ג'ון לויד): בספר מופיעים שמות של יישובים, בעיקר באיים הבריטיים אך לא רק בהם, וניתנת להם משמעות חדשה, כך שישמשו לתיאור רעיונות שלא זכו למילה משלהם בשפה.
• The Deeper Meaning of Liff (עם ג'ון לויד): גרסה מורחבת של The Meaning of Liff, ובה גם היישוב Ashdod (הלא הוא אשדוד), ששמו נבחר לתאר כל עצם שבו מעשן מקטרת מקיש במקטרתו כדי לרוקנה מאפר הטבק (אפר, באנגלית Ash).
• הזדמנות אחרונה לראות (יחד עם מארק קרווארדיין): עוסק במינים הנמצאים בסכנת הכחדה. תרגום לעברית: ירון בן עמי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
• סלמון הספק : תופסים טרמפים בגלקסיה בפעם האחרונה, תרגמה מרב זקס-פורטל, הוצאת כתר, 2005.

[עריכה] פרויקטים נוספים

• מדריך הטרמפיסט לגלקסיה: הסרט, המבוסס על עלילתו של הספר הראשון בסדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" יצא לאקרנים בארצות הברית, ב־29 באפריל 2005, ובישראל ב־12 במאי 2005.

[עריכה] מחוות

• ב-9 במאי 2001, יומיים בלבד לפני מותו הפתאומי, נקרא אסטרואיד, אשר התגלה כבר ב-7 בפברואר 1998, על שם הגיבור המבולבל מסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ארתור דנט (שמו המדעי של האסטרואיד - 18610 Arthurdent).
• ב-25 בינואר 2005, פרסם האיגוד האסטרונומי הבינלאומי רשימת גרמים שמיימיים חדשים, הכוללת אסטרואיד חדש על שם דאגלס אדמס. שמו המדעי הינו 2001 DA42 אשר תואם את שנת הפטירה שלו, ראשי התיבות של שמו, והמספר הגורלי - 42.
• ב-25 במאי חל יום המגבת לזכרו של אדאמס. ביום זה מעריצי הסופר ומוקירי זכרו לוקחים עימם מגבת לכל מקום שאליו הם הולכים. מקור המנהג בסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, בה מתוארת המגבת כפריט בעל השימוש הרב ביותר שטרמפיסט יכול לשאת עימו בעת שיטוטיו ברחבי הגלקסיה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דאגלס אדאמס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דאגלס אדאמס

• ראיון וירטואלי פוסט-מורטם עם דאגלס אדאמס - מאת שרית פרקול.
• ימי הרדיו של דאגלס אדאמס - מאת אלי אשד באתר "בלי פאניקה".
• "בלי פאניקה", אתר הפקת הסרט "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה".
• מות המדריך, על דאגלס אדמס שנפטר בפתאומיות, באתר הידען.
• מאמר על ספרי מדריך הטרמפיסט - באתר e-mago.
• הספרים של דאגלס אדאמס באתר סימניה