דאגלס פיית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דאגלס פיית'

דאגלס פיית' (Douglas J. Feith; נולד ב-16 ביולי 1953) הוא יהודי-אמריקאי נאו-קונסרבטיבי פרו ישראלי, שהיה תת-מזכיר ההגנה לענייני מדיניות בממשל הנשיא ג'ורג' בוש (הבן) מיולי 2001 עד אוגוסט 2005, פרופסור למדיניות ביטחון לאומי באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחבר בכיר במספר גופי חשיבה שמרנים ידועים כמו מכון הדסון ואחרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיית' נולד וגדל בפילדלפיה, אחד משלושת ילדיהם של זוג יהודים יוצאי פולין, חברי בית"ר פולין, שניצלו מהשואה והגיעו לארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. ההורים ושבעת האחים והאחיות של אביו של פיית', לא ניצלו. כבר האב היה חבר במפלגה הרפובליקנית והבן המשיך בעקבותיו. פיית' למד וקיבל תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת הרווארד והמשיך לדוקטורט, שוב בהצטיינות, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. מורהו בהרווארד ריצ'רד פייפס היה זה שהכניסו ב-1981 לממשל נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, כחבר במועצה לביטחון לאומי המתמחה בענייני המזרח התיכון תחת פייפס. ב-1982 הוא עבר לפנטגון, כיועץ מיוחד לריצ'רד פרל עוזר שר ההגנה דאז קספר ויינברגר וב-1984 מונה לסגן עוזר מזכיר ההגנה לניהול מדיניות. ב-1986, כשעזב את מישרתו בממשל קיבל את המדליה האזרחית החשובה ביותר שמעניק משרד ההגנה האמריקאי.

במשך למעלה מעשור לאחר מכן ניהל משרד עורכי דין ולוביסט, בין השאר למען ישראל וביולי 2001 מונה לתת מזכיר ההגנה לענייני מדיניות בממשל ג'ורג' בוש (הבן) במקום וולטר סלוקומב. באוגוסט 2005 התפטר ומאז הוא משמש מרצה באוניברסיטת ג'ורגטאון וחבר בגופי חשיבה שמרנים שונים ובראשם מכון הדסון. בנוסף לכך הוא גם חבר "המכון היהודי לענייני ביטחון לאומי" (JINSA), המנסה לקדם ברית אסטרטגית בין ארצות הברית לישראל, ושורה נוספת של ארגונים וגופי חשיבה דומים.

פיית' נשוי, אב לארבעה וגר כיום בבת'סדה, מרילנד.

כתיבתו ודעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיית' מרבה לכתוב מאמרי דעה, בעיקר בוול סטריט ג'ורנל, קומנטרי, וניו ריפבליק, אף כי מאמריו הופיעו גם על במות אחרות. ספרו הידוע ביותר הוא "מלחמה והחלטה" (הוצאת הארפר וקולינס - 2008), העוסק בשנים הראשונות (2001–2004) של המלחמה האמריקאית בטרור באפגניסטן ובעיראק. הנרי קיסינג'ר כתב על ספר זה כי זהו "התיאור החכם ביותר והמלא ביותר של תהליך המחשבה בפנטגון לפני ובמהלך השלבים הראשונים של המלחמה בעיראק."

פיית' גם השתתף עם רפי ישראלי בכתיבת הספר "הסכנה שבמדינה הפלסטינית" ועם אורי רענן בכתיבת הספר "ההידרה של הטבח: הקשר הבינלאומי של הטירור". בנוסף, הוא גם היה עורך-שותף של הספר "הלגיטימיות של ישראל בחוק ובהיסטוריה".

פיית' דוגל במדיניות חוץ של "שלום מתוך כוח" ובמסגרת זו התנגד למשל ל"דטאנט" בין ארצות הברית לברית המועצות ובאמצע שנות התשעים של המאה העשרים התנגד להסכמי אוסלו. בהקשר זה הוא היה אחד מ-18 החברים המייסדים של ארגון "ירושלים אחת", שהוקם במטרה להתנגד להסכמי אוסלו ולשמור על ירושלים המאוחדת בירת ישראל. הוא הציע לישראל, יחד עם ריצ'רד פרל מורהו ואחרים, לעבור מנסיונות כושלים להגיע לשלום כולל עם שכנותיה, למטרה בת השגה הרבה יותר לדעתו - כינון מאזן כוחות אסטרטגי מול אויביה. בתחומי פנים הציע לישראל להימנע מקבלת כל סיוע כלכלי מארצות הברית, משום שזה דווקא יחזק את כלכלתה, לדעתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]